שוב זקוק לעזרה...
לפני כמה ימים כתבתי על החיילת שהתאהבתי בה, ועל איך אני מפחד להציע לה לצאת איתי ולהרוס את הקשר הטוב שלי איתה (להזכירכם, יש לי לפחות עוד שנה וחצי של שרות איתה). ובכן, עשיתי את זה... דיברתי איתה איזה שעה ובסוף הצעתי לה לצאת (או משהו דומה לזה, עם כל ההתרגשות אתם יודעים), והיא...סירבה. האמת היא שבכל מקרה לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר מידי זמן, ככה שחרטה אני לא ממש מרגיש. רק אכזבה, גדולה. תודה בכל מקרה על התגובות ואם מישהו יכול להציע לי מה לעשות עכשיו אני אודה לו מאד. אני עדיין מאוהב בה, אבל מרגיש שכל האומץ שעוד היה בי לעשות משהו התרוקן לו. וכמובן שאני עדיין לא יודע איך אני בדיוק יסתדר איתה עכשיו עוד שנה וחצי (וגם מה עושים לעזעזל עם חוסר התיאבון הזה?!?).
לפני כמה ימים כתבתי על החיילת שהתאהבתי בה, ועל איך אני מפחד להציע לה לצאת איתי ולהרוס את הקשר הטוב שלי איתה (להזכירכם, יש לי לפחות עוד שנה וחצי של שרות איתה). ובכן, עשיתי את זה... דיברתי איתה איזה שעה ובסוף הצעתי לה לצאת (או משהו דומה לזה, עם כל ההתרגשות אתם יודעים), והיא...סירבה. האמת היא שבכל מקרה לא יכולתי להחזיק את עצמי יותר מידי זמן, ככה שחרטה אני לא ממש מרגיש. רק אכזבה, גדולה. תודה בכל מקרה על התגובות ואם מישהו יכול להציע לי מה לעשות עכשיו אני אודה לו מאד. אני עדיין מאוהב בה, אבל מרגיש שכל האומץ שעוד היה בי לעשות משהו התרוקן לו. וכמובן שאני עדיין לא יודע איך אני בדיוק יסתדר איתה עכשיו עוד שנה וחצי (וגם מה עושים לעזעזל עם חוסר התיאבון הזה?!?).