שוב זקוקה לעזרה...

[אבודה1987]

שוב זקוקה לעזרה...

זה אותו פרסום..רק ללא פרטים לא ראויים...סליחה :X

הגעתי למסקנה שזו אולי האופציה היחידה לטפל בדבר הזה....
לחלוק..
כבר כמה שנים טובות שאני סובלת מהפרעת אכילה כפייתית..
אין לי מושג ממה זה נובע..זה פשוט הפך להיות סוג של הרגל אני מניחה..
להתעורר, להתלבש, ללכת לקנות כמויות עצומות של אוכל....להגיע הביתה...
להתחיל לבלוס....קילוגרמים של אוכל...במשך שעה או שעתיים...
עד שאני לא יכולה יותר..ואז פשוט להקיא הכל..
שמונה שנים...
שמונה שנים שהדבר הזה שולט בחיים שלי....שאני מתכננת את סדר היום שלי שיתאים כך שיהיה לי זמן לבצע את הטקס הזה...כל יום, לפעמים יותר מפעם אחת...לפעמים יותר פעמיים או שלוש...
שרפתי כמות אדירה של זמן וכסף...שלא יחזרו..
הפעם הראשונה שהקאתי היתה באמת כדי לרדת במשקל אבל עכשיו..אני כבר מודעת לזה שאני לא צריכה להמשיך לרדת..אבל כל יום אני מרגישה מחוייבות לבצע את הטקס הזה...מישהו יכול להסביר לי למה???
וזה נשמע אפילו חולה יותר ממה שזה כשאני קוראת את זה ככה...:/

 

[אלומת האור]

זו את שהמלצתי לך להצטרף לאו.איי ואמרת לי

שאת גרה בחו"ל? באמת תהיתי לאן נעלם הפוסט שכתבת. רציתי לכתוב לך שיש או.איי בכל העולם, את צריכה רק להקליד בגוגל.

 

[simplistic]

לאבודה

גם בחו"ל ישנם פסיכולוגים עם נסיון רב בהפרעות האלה. כל מה שצריך זה למצוא אחד - למשל את יכולה לשאול את רופא המשפחה שלך, שימליץ לך על מישהו. לפעמים אפילו הביטוח מכסה את זה.

 

[אבודה1987]

תודה אבל..

היכן שאני מתגוררת יש מגבלה קלה של שפה שאני עדיין לא שולטת בה במאת האחוזים ולכן אני לא ממש יכולה לפנות פה לאנשי מקצוע לקבלת עזרה..
והשליטה פה באנגלית לא חוגגת...
וכן..זו אכן אני..שמחה שזכרת

 

[אלומת האור]

את לא צריכה שליטה של 100% בשפה

מספיק שתהיי בין אנשים שסובלים מאותה מחלה כשלך ושרוצים להחלים ממנה. גם אלינו באים לא פעם אורחים מרחבי העולם, כאלו שאינם דוברים עברית או אנגלית, ובכל זאת מרגישים אצלנו כמו בבית. צריך מאוד לרצות, בזה אני מאמינה.

 

[אלומת האור]

וחוץ מזה

יש פגישות או.איי בסקייפ ובאינטרנט באנגלית ובעברית, יש לנו גם קבוצת פייסבוק סגורה וסודית בעברית. אם רק רוצים, השמים הם הגבול.

 

[simplistic]

אבודה

אני לא יודעת היכן בדיוק את נמצאית בחו"ל, אבל אם תחפשי טוב, תוכלי למצוא פסיכולוג יהודי שמדבר עברית, או שיוכל אולי להפנות אותך לפסיכולוג ישראלי איפה שאת נמצאית.

 

[שני 1099]

אבודה...

תראי, זה פשוט הרגל מגונה או התמכרות או איך שלא תרצי לכנות את זה. בדיוק כמו להתמכר לסם או לסיגריה או להימורים.
התחושה של הטקס הזה היא כל כך סוחפת, כל כך מהפנטת ומשכיחה כל כאב או דאגה אחרת, עד שלוותר עליה נראה כבלתי אפשרי וכשהדחף לאותו הטקס מופיע, נדמה כאילו אין לנו סיכוי נגדו.
האמת היא שיש סיכוי נגדו וזה פשוט עניין של רצון, מוטיבציה, סבלנות ונכונות להתמודד. אבל זה בהחלט אפשרי
מזדהה איתך מאוד ומקווה שהמצב ישתפר.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

"הרגל" זה לא הסבר מספק

למשהו שמחבל לך בחיים, ושמלווה אותך כבר כל כך הרבה זמן.
הפרעת אכילה, מכל סוג שהוא, נובעת ממצוקה פנימית כלשהיא. משהו שעברת, משהו שקורה לך, דברים שכואבים.
את יודעת להגיד מה הם הדברים האלו בתוכך?
את מחוברת לזה יש כאלו?

שמחה שבחרת לכתוב לנו. אני מאמינה מאוד בכח של הפורום לסייע ולהקל.

 

[אבודה1987]

תודה לכולכם...

שני..תיארת במדוייק איך אני מרגישה...

ו..פרפר...אין לי מושג מאיפה זה נובע..
כי הטקס הזה הפך להיות מאורע יומיומי...ללא שר למצב הנפשי שלי אותו יום...בין אם עובר עליי יום מעולה או שאני מרגישה שהעולם עומד להיחרב...הטקס הזה מתבצע...

כל פעם יש את הניסיון הפתטי לומר לעצמי שזהו..זו הפעם האחרונה אבל כמובן שזה אף פעם לא קורה...

זה מעגל נוראי שאני פשוט לא מצליחה להיחלץ ממנו..
אני לא חזקה מספיק בשביל להגיד לא לדחפים האלה...
מלבד להעביר את הזמן, אני באמת לא רואה מה זה נותן לי..אולי הקלה על בדידות באיזהו אופן...
לא יודעת...כי הרבה פעמים..אני אעדיף לא להיפגש עם אנשים בשביל עוד מעגל אכילה-הקאה שכזה...
אז...הבדידות היא רק בראש שלי..אני מודעת לזה...
אבל יחד עם זאת......זה פשוט חזק ממני..