אוף....מבינה אותך...
לא יכולה להרדם, תמיד אותו הסיפור. כל לילה, שעות עד שנרדמת.מחכה לרעידות שיגיעו, לחבטות, לקצף, ואז לקום במהירות ולברוח מהמיטה כדי לא לקבל מכה.מפחדת שזה יתפוס אותי תוך כדי שינה, אבל משום מה, כמעט לפני לא מצליחה להרדם.... לא מצליחה להרדם לפני, ערה תוך כדי, ונסערת ועייפה אחרי.... קמה מהמיטה למחשב, מתעייפת, חוזרת למיטה, ומסתובבת מצד לצד. מחפשת את התנוחה הכי "בטוחה", אולי אם אשען עליו, ואם ארדם, הרעידות יעירו אותי במהירות, וכך ארגיש את ההתקף הממשמש... יודעת שאם זה לא יקרה הלילה, כל יום המחר אהיה במתח.מחר יש לו יום ארוך, ואם יהיה עייף? ואם יקרה לו ההתקף בעבודה? עייפה מכל המחשבות והדאגות, מהניסיונות הלא יוצלחים להרדם, מהמחשבה שאני "קמה " עוד פחות מחמש שעות....ממה יש לקום, אם בעצם לא ישנה.... והוא? והוא ישן לו שנת ישרים....