שוב (וסליחה) (ואולי ט)
אז שוב ימים שיותר שולטת ועושה מה שצריך.
ושוב ריק וריק לגמרי.
והצורה הזו של החיים כזו חסרת טעם, ובפנים אני יודעת שההצלחה עכשו כל כך זמנית ואני ממש קרובה להישבר שוב. ואין לי שום מושג מה יעכב את זה, כמו שאין לי מושג מה עוזר לי עכשו טיפה לשמור על עצמי. (חוץ מהפחד של הגבול שכמעט עברתי)
וסיבה לחיות יותר, לחיות חיים באמת, אין לי. ונמאס לי להגיד את זה עוד פעם. ולדעת שאין לזה פיתרון חוץ מלחכות שיעבור.
ואין לי מה לעשות. במובן הכי פשוט. נטרפת משעמום. ואין לי כוח לאנשים, אין לי כוח למצוא עבודה, מפחדת לנסות. ומשתבשת.
וסליחה שמשעממת גם אותכם. נראה לי שכבר כתבתי את אותם הדברים.
אז שוב ימים שיותר שולטת ועושה מה שצריך.
ושוב ריק וריק לגמרי.
והצורה הזו של החיים כזו חסרת טעם, ובפנים אני יודעת שההצלחה עכשו כל כך זמנית ואני ממש קרובה להישבר שוב. ואין לי שום מושג מה יעכב את זה, כמו שאין לי מושג מה עוזר לי עכשו טיפה לשמור על עצמי. (חוץ מהפחד של הגבול שכמעט עברתי)
וסיבה לחיות יותר, לחיות חיים באמת, אין לי. ונמאס לי להגיד את זה עוד פעם. ולדעת שאין לזה פיתרון חוץ מלחכות שיעבור.
ואין לי מה לעשות. במובן הכי פשוט. נטרפת משעמום. ואין לי כוח לאנשים, אין לי כוח למצוא עבודה, מפחדת לנסות. ומשתבשת.
וסליחה שמשעממת גם אותכם. נראה לי שכבר כתבתי את אותם הדברים.
