שוב השותפה שלי השתגעה

שוב השותפה שלי השתגעה

חזרתי מבילוי שתויה למחצה והכנסתי את המפתח לחור המנעול ו...הפלא ופלא, היה מפתח בצידה השני של הדלת! מייד התקשרתי לשותפה השניה שיצאה מהמיטה ופתחה לי את הדלת, אבל המעשה עצמו מקומם - למה לעזאזל היא השאירה את המפתח בדלת?! ומסתבר שהיא כבר עשתה את זה השבוע והשותף נתקל בבעיה. ואם השותפה השניה לא הייתה מתעוררת ואם הפלאפון שלה היה סגור? נכון שזה נשמע זוטות, אבל זה מצטרף לדברים האחרים שסיפרתי עליהם מקודם (הקולניות המוגזמת שלה והכלים שהיא לא שוטפת) ולעוד דברים שהיא עשתה - כמו למשל שהיא לקחה פעם את ה"לאשה" שלי איתה לעבודה, כשהיא הייתה מודעת שזאת אני שמנויה וזה העיתון שלי, אבל בלי לחשוב היא לקחה אותו וגרמה לי לחשוב שהעיתון פשוט לא הגיע. וגם היו עוד תלונות של השותפים שלי. אוף, זה כל כך מעצבן!
 
../images/Emo104.gif הקטע הוא

שבגלל הדברים הגדולים אנחנו כבר נהיים קטנוניים לגבי הדברים הקטנים... אין מה לעשות חוץ מלהתעצבן, או לנקום (לא מומלץ אבל בסערת הרגשות בהחלט מפתה).
 
../images/Emo45.gif

לפני כמה זמן עמדת בצומת - האם ללכת עם שני השותפים האחרים ולסלק אותה מהדירה, או להניח לה להינות מהספק ושהפעם זה יסתכם באזהרה. מרגע שהחלטת את ההחלטה שקיבלת (במקרה הזה שתשאר) אני לא חושבת שזה הוגן "להוסיף עדויות" לרשימה שנבנתה עוד מקודם. זה לא עוזר לה לשפר את דרכיה , וזה לא עוזר לך להתמודד היטב עם המצב שבו אתן שותפות. לכן את צריכה לעזוב את מה שהיה מקודם, ולהסתכל בדברים הללו באופן נקודתי. לגבי המפתח בדלת - זה נורא מעצבן (מנסיון) כשזה קורה - וזה קורה לי די הרבה.... בבית ההורים. האם עלי להבין מזה שההורים שלי אדישים לאם אני אצליח להכנס הביתה או לא? מובן שלא - זה קורה מחוסר שימת לב. אז אפשר לכנס את כולכם לשיחה ולהזכיר להשאיר את המפתח בחוץ (מבלי למקד אותה כמטרה. - כי לדעתי זה יכול לקרות עם כל אחד מכם.). ולגבי העיתון - זה פשוט עניין של תיחום ברור של שייכות. הרבה פעמים קורה עם חפצים שמסתובבים בדירה, במיוחד לא חפצים "גדולים" או "יקרים", שהם נתפסים כנחלת הכלל. ואז צריך פשוט לציין מחדש שזה לא כך. זה יכול לקרות לא רק עם עיתונים: גם עם אוכל (במידה ואתם לא חולקים אותו מלכתחילה) או עם דיסקים. אז גם את זה צריך להעלות - אולי בשיחה של אחד על אחד. את צריכה לזכור את מה שאמרת מקודם: את לא חווית את הרעשים וההפרעות שלה - שמעת עליהם מיד שניה. ועכשיו את בונה עליה כעס שהוא קצת לא הוגן מבחינתה - כי כמו שאת אמרת - לך היא בעצם לא ממש מפריעה. תדמייני איך היית מתמודדת עם הסיטואציות שהעלית עכשיו - רק אלמלא השותפים שלך היו באים ומספרים לך את מה שסיפרו. נראה שקנה המידה של הכעס היה שונה, כי הוא לא היה "נבנה" על כעס קודם. לכן חשוב לך לזכור שהכעס הקודם הוא ברובו בכלל לא שלך - ואין טעם להתפס עליו, במיוחד לא אחרי שהוסכם שהיא תמשיך לגור בדירה.
 

m L m

New member
אני כל הזמן נועלת את השותפה שלי

בחוץ
למזלי היא לא כועסת עלי, היא יודעת שאני פרנואידית בנושא... אבל באמת שאני עושה את זה בטעות. כשאני נכנסת הבייתה אני יכולה לבדוק מאה פעם שאני מוציאה קצת את המפתח אבל נגיד אני פותחת רגע את הדלת או מישהו דופק בדלת כשאני אפתח אותה שוב אני אשכח להוציא את המפתח... אבל באמת למזלי היא מתייחסת לזה בהומור..
 
../images/Emo104.gif אף פעם לא הבנתי

את הפראנויה הזאת! אבל אני מוכנה להבין, הקטע הוא שמה באמת אכפת לי הפארנויה שלה?! אבל כשאני זו שצריכה לקום כדי לפתוח לשותפה השלישית את הדלת מוקדם בבוקר כיוון שאני היחידה הזמינה (היא מכבה את הפלאפון שלה כדי לא להתעורר, לי אין לב לכבות את הפלאפון או להעלם מהצלצול) כאשר זה היום היחיד שאני יכולה לישון עד 9 זה כבר לא כ"כ גורם לי להתעלם... מי שפראנואיד צריך לפחות לפעול בהתאם. לי אין בעיה שהדלת תהיה נעולה עם מפתח בחוץ ובלי המון שרשראות בדלת אז אין סיבה שאני זו שתתעורר כדי לפתוח את הדלת לשותפה שצריכה להיכנס לדירה...
 

m L m

New member
טוב, אצלנו אנחנו רק 2 אז

אם אני סוגרת את הדלת זו בעיה שלי. אולי תשימו פתק ענקי (אפילו מעוצב יפה במחשב) שאומר: עצור, לפני הנעילה. האם כולם בבית
אני יודעת שלי זה היה עוזר..
 

m L m

New member
אופסי..

הפסיק והנקודה התחלפו במקום. חוצפנים
אהה, ולגבי הפרנויה.. אני עוד בסדר. בהתחלה השתופה שלי לא יכלה לישון אם אני לא בדירה. כל הזמן אמרתי לה - מה אני כבר יכולה לעזור? מה זה משנה אם אני פה או ישנה במקום אחר?! אבל אז נסעתי לחו"ל לשבועיים והיא דווקא נהנתה מהלבד. אני פשוט נועלת את הדלת תמיד. אפילו אם אני מורידה ת'זבל אני נועלת ת'דלת. לא יכולה בלי.
 
../images/Emo104.gif זה לא ככה...

היא לא שוכחת שהשותפה בחוץ! היא פשוט צריכה שהכל יהיה נעול (עם מפתח בתוך החור של המנעול ועוד סגירה ידנית מבפנים) בידיעה שמישהו צריך לפתוח את הדלת לשותפה שמגיעה מוקדם בבוקר וזאת לא תהיה היא (ומתוך 3 שותפות שאחת בחוץ ואחת לא מתעוררת אני די ברירת מחדל). אין לי בעיה שנועלים כל פעם שיוצאים, זה די הגיוני. אבל לכל היגיון יש גם גבול...
 
מוכר...

פעם חזרתי הביתה בצהריים, הרבה שעות לפני שאני אמורה לחזור מהעבודה, וכבר חשבתי איזה כיף שיש לי חצי יום פנוי לעצמי ואני אוכל להתבטל וליהנות בדירה. אני באה לפתוח את הדלת... והיא נעולה עם הבריח. התקשרתי בטירוף לשותפה, צלצלתי בדלת, אבל כלום... היא ישנה חזק. המזל היחידי היא שחבר שלי גר בקרבת מקום ולא היו לי תכניות מיוחדות לאותו יום, אז פשוט נסעתי אליו לכמה שעות, עד שהיא סוף סוף התעוררה והתקשרה (וכמובן התנצלה בטירוף, וזה ממש לא היה בכוונה, היא פשוט רגילה שאני חוזרת רק בערב) ועדיין, זה מעצבן...
 
למעלה