שוב הייתי מאושפזת

יערה140

New member
שוב הייתי מאושפזת

הי . כתבתי פה כבר את הסיפור שלנו. ילדתי בשבוע 40 אחרי הריון תקין שבא אחרי 4 הפלות, תינוק שנפטר אחרי 4 ימים בגלל זיהום בשילייה. הייתי מאושפזת חודש אחר כך. . רק עכשיו התחלתי להשתקם פיזית מכל הסיפור שעברתי וכמויות האנטיביוטיקה שקיבלתי.השבוע ביום א עלה לי החום ל40. דיברתי עם הרופא נשים שלי שאמר לי לבוא אליו מיד בבוקר למחרת ואיבחנו אצלי זיהום ברחם ועכשיו שוב התאשפזתי לאנטיביוטיקה בוריד .היום השתחררתי עם מלא תרופות הביתה. היתה איתי בחדר בחורה שילדה עובר עם הרבה מומים בשבוע 30 והוא נפטר אחרי יומיים. בקיצור כל מה שהתקדמתי ב3 חודשים האחרונים פיזית ונפשית הכל בנסיגה. אני מתביישת להגיד אבל אחרי 3 ימים שלא הייתי בבית אפילו אין לי סבלנות לבנות שלי שכל כך חיכו לי.הייתי אמורה לחזור לעבודה ביום שלישי הקרוב אבל אין סיכוי. אני ממוטטת פיזית. אפילו הרופא שלי אמר לי שאין לו מושג איך אני מחזיקה מעמד.לא יודעת כבר מה לעשות
 
לא להאמין

יערה, אין לי מילים .. לא יאומן כמה סבל וקושי את עוברת... כאילו לא מספיק להתמודד עם הכאב הפיזי את נאלצת להתמודד גם עם הכאב הפיזי.. שולחת לך חיזוק וכוח להמשיך הלאה, ליפול ןאז לקום בחזרה.. זה לא נסיגה, כל מה שבנית ב3 חודשים האחרונים לא נזרק לפח.. תנוחי, תדאגי לעצמך.. מגיע לך!
 
אני הולכת

לבר מצווה עם תחושות מעורבות. דיברתי עם אחי וגיסתי והסברתי להם מה אני מרגישה ושאולי לא אוכל להיות חלק מכל השמחה והם קיבלו את זה. דאגו לנו לדירה יחד עם ההורים שלי כך שהם יוכלו לעזור לי עם הילדים אם ארגיש שאני זקוקה לשקט שלי. החלטתי גם שאם השבת תהיה קשה מדי אז לא נישאר לאירוע במוצש, למרות שהילדים יתאכזבו... בקיצור אירגנתי לי בראש עוגני מילוט לעת הצורך. מקווה שזה יעזור...
 

מקוםבלב

New member
אוי, מקווה שהחום ירד ושאת מרגישה הקלה

לא פשוט לחזור ולהיפגש שוב עם מקרים של אובדן.
תשמרי על עצמך ובהחלט קחי לך חופש. כמות האנטיביוטיקה שמקבלים גומרת את הבריאוות. תשתדלי לקחת גם פרוביוטיקה.
מקווה שלאט לאט האהבה שלהן תחזיר את הסבלנות והכוחות.
חיבוק גדול והמון בריאות.
 

נתנאלה2

New member
שמרי על עצמך , שמרי על שפיותך

ועכשיו זו רק את,
יערה!
עבורך, יערה,
כנסי בעצמך, עד ישכח זעם,
עד שתראי את הטוב שאוהב אותך,
עד שתרגישי שיש בך אנרגיות לחבק ולהודות להן שהן שם
ועד אז היי עם עצמך,
הסבלנות, חוזרת, לאיטה,
מחבקת אותך על מה שאת עוברת ומקווה שהמרגוע קרב ובא
כי אכן ,
זוועה, זוועה מה שעובר עלייך,
 

יערה140

New member
תודה לכולכן אבל

מרגישה שמאבדת את השפיות. לא יודעת איך להתמודד עם העולם שבחוץ. לא פיזית ולא נפשית
 
למעלה