אנה קרנינה
New member
שוב אתכם...
ידידיי המכורים... יום שישי בערב, מוצאת את עצמי משוטטת רוב היום בטירוף... מעת היקיצה (דבר ראשון אחרי שטיפת הפנים = חזרה למיטה עם המחשב הנייד והתחברות לרשת ) ועד לשינה (שוב, נכנסת למיטה עם המחשב...התחברות לרשת, שמא "אפסיד" דבר) ורק כשמתחילה לנקר מניחה אחר כבוד את המחשב על שולחן/הרצפה). ובינינו, לא אפסיד דבר כי הרי הדברים נכנסים לאיזושהיא שגרה והרשת כבר מתחילה לשעמם אותי אך יחד עם זאת, כוחה של ההתחברות לחיים הוירטואליים ןיצירת העולם ה"חברתי" המזוייף והלא אמיתי שלי חזקים ממני... אני יודעת שכעת אני מקוממת רבים החושבים ואף מנוסים בבניית רשת חברתית אמיתית דווקא באמצעות האינטרנט... בכול אופן, במקרה שלי ובשל אישיותי, אינני נמנית על אילו המסוגלים להפוך ידידויות וירטואליות (באמצעות הרשת) לאמיתיות ובכך למעשה גוזרת על עצמי "בדידות נצחית".... טוב, אני יודעת שזה תוקף אותי (כל התהיות) בעקר בסופי השבוע...
אך מה דעתכם? האם ישנם "מכורים" נוספים שאינם מצליחים להתעלות על מחסומים פנימיים (פסיכולוגיים/רגשיים/ או what ever....) וליצור חברויות אמיתיות באמצעות הרשת ובכך להיחלץ למעשה ממעגל הבדידות?? אנה
ידידיי המכורים... יום שישי בערב, מוצאת את עצמי משוטטת רוב היום בטירוף... מעת היקיצה (דבר ראשון אחרי שטיפת הפנים = חזרה למיטה עם המחשב הנייד והתחברות לרשת ) ועד לשינה (שוב, נכנסת למיטה עם המחשב...התחברות לרשת, שמא "אפסיד" דבר) ורק כשמתחילה לנקר מניחה אחר כבוד את המחשב על שולחן/הרצפה). ובינינו, לא אפסיד דבר כי הרי הדברים נכנסים לאיזושהיא שגרה והרשת כבר מתחילה לשעמם אותי אך יחד עם זאת, כוחה של ההתחברות לחיים הוירטואליים ןיצירת העולם ה"חברתי" המזוייף והלא אמיתי שלי חזקים ממני... אני יודעת שכעת אני מקוממת רבים החושבים ואף מנוסים בבניית רשת חברתית אמיתית דווקא באמצעות האינטרנט... בכול אופן, במקרה שלי ובשל אישיותי, אינני נמנית על אילו המסוגלים להפוך ידידויות וירטואליות (באמצעות הרשת) לאמיתיות ובכך למעשה גוזרת על עצמי "בדידות נצחית".... טוב, אני יודעת שזה תוקף אותי (כל התהיות) בעקר בסופי השבוע...