שוב אני...

[תרנגולת ערומה]

עבודה, עבודה, עבודה.

אבטלה היא הדבר הכי הרסני לדימוי העצמי שאני מכירה. עבודה תמורת שכר, אפילו שכר מינימום בשלב ראשון (למעשה שכר מינימום זה הרבה כשגרים אצל ההורים). והיא כבר היתה בראיון והתקבלה לעבודה. וגם- כשעובדים יש סדר יום ואפשר לשבץ בו יותר בקלות פעילות גופנית. גם יותר קל לשלוט באכילה. אה, ושעתיים הליכה בשבוע זה הרבה מתחת למינימום הפעילות הגופנית.

 

[shellyland]

ברור.

אבל מוכרחים להתחיל מאיפשהו, כדי להגיע למה שאת אומרת. אי אפשר להתחיל מהאמצע. כששעתיים הליכה בשבוע הן "פרוייקט" שקשה לעמוד בו, ראיון עבודה הוא כמעט בלתי אפשרי.

 

[תרנגולת ערומה]

אבל היא כבר היתה בראיון והתקבלה.

 

[shellyland]

פיספסתי. איפה זה כתוב?

 

[תרנגולת ערומה]

"דברים קשים" מירה 28

אין לי כוח לקשר.

 

[רגליים קרות]

את לא בנויה לקשר?

 

[אטיוד5]

אה, אז פתאום ...

דווקא כן פעילות גופנית בתור דבר ראשון? ברוך השם.

 

[חציחצי]

../images/Emo45.gif

ובקשר לחוסר התמיכה והתחושה שאין מקום שמותר ליפול אליו - זאת באמת הרגשה איומה, מרוֹקנת ומצמיתה. מאידך, ברגע שאת מצליחה לעשות משהו קטן בכוחות עצמך, את פתאום מבינה כמה כח ושליטה יכולים להיות לך על החיים שלך. אולי תוכלי להציב לעצמך מטרה ברת השגה (נניח, לעלות X קומות ברגל בלי להתנשף), ופשוט להתאמן עליה. כל יום. בסוף זה יעבוד, ואולי משם תמצאי גם כח להמשיך.

 

[Canta Brasil]

למה בלי להתנשף?

היא לא יכולה בלי להתנשף. שתעלה עם להתנשף, אבל תעלה. לא הרבה. פעם-פעמיים בשבוע.

 

[אטיוד5]

כל שעה, יותר מתאים.

זה מה שאני עושה עם גיד אכילס שלי שהלך עליו כמעט כשהרמתי טונה מלט (לא בבת אחת

)

 

[Canta Brasil]

אבל אתה לא היא.

וכל שעה זאת לא משימה שהיא מסוגלת לעמוד בה, אז למה להכשיל אותה מראש?

 

[אטיוד5]

מניין לך מה היא מסוגלת?

 

[חציחצי]

זה היא אמרה, אני רק ציטטתי

 

[peachy]

תקשיבי, תראי...

אם הבנתי נכון נראה לי שהייתי במצב דומה לשלך, הייתי ממליצה לך על טיפול אבל בגלל שאת לא עובדת, כמה הצעות אחרות:

הספר "בוחרים להרגיש טוב" הוא ממש מעולה, יש שם פרק על אישור חברתי. גם אם לא תבצעי את כל התרגילים שם ורק תתחילי לעכל את הרעיונות העיקריים זה כבר טוב.

כן, זה מאוד מאכזב ועצוב שאין הורים תומכים, את יכולה להתאבל על זה או לקבל את זה בתור עובדה שככה זה ולמצוא את התמיכה במקומות אחרים, כמו בפורומים או בלוג שאת יכולה לשפוך בו את רגשותייך כאוות נפשך. ולאט לאט גם מאנשים חדשים שתכירי.

כתבת שיש לך רצון ואין לך עשייה. מאוד קל לרצות כי זה לא מצריך ממך שום מאמץ, עשייה לעומת זאת כן. רצון לא ייקח אותך רחוק, תכנון לעומת זאת ייקח אותך רחוק מאוד. תתחילי לתכנן את כל מה שאת רוצה, לבנות לו"ז. אפילו אם תעשי עשירית ממה שתכננת זה טוב ומקדם אותך.

אם את מחכה שיגיע מצב מושלם כלשהו כדי שתוכלי להתחיל לפעול, תשכחי מזה.. אין כזה דבר. תתחילי כבר עכשיו, עם הק"ג העודפים, עם הכל. תצאי החוצה, אף אחד לא מושלם, אף אחד לא 100% שמח (אלא אם יצא לך לראות את בראד פיט

)

אני מהמרת שאם את נמצאת בבית מסרס אז הדיאלוג הפנימי שלך לא משהו. את מוזמנת לקרוא על זה באתר של ד"ר פיל בקיצור, להתקדם דורש עבודה והרבה. תעבדי על עצמך, תתחילי לאט לאט והספר זו התחלה ממש טובה בהצלחה

 

[מירה28]

וואו

התחברתי מאוד למה שכתבת אני חושבת שאקנה את הספר בהזדמנות הראשונה תודה רבה

 

[Canta Brasil]

אם כבר ספרים,

אני ממליצה בחום רב על סערת נפש של ד"R יורם יובל.

אטיוד, גם לך לא יזיק לקרוא את זה.

 

[Canta Brasil]

../images/Emo26.gif

http://he.shvoong.com/books/popular-science/258931-%D7%A1%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9/

 

[אטיוד5]

קראתי, יש לנו בבית.

 

[יעל ניסן]

מה טוב בספר הזה?

לדעתי הוא לא משו

 

[אטיוד5]

למי שמתמצא פחות, כמוני

הוא מסביר בפשטות תהליכים שבן אדם עלול לעבור. מונה ומנתח תופעות שלא מוכרות להדיוט הממוצע.