בוגונוויליה
New member
שובר גלים ../images/Emo98.gif
כל כך הרבה תכניות לשלוש שעות. לאכול עוגה, לשתות לימונענע, ללכת לקניות, להשתזף בים, ולשקוע זה בזו לאט לאט... נראה שלא הכל אפשר לתכנן. הגוף מרד, הלב תבע את שלו. ההתמזגות האיטית פינתה את מקומה להסתערות ממוקדת, להתפרקות מסוערת. נשימה, ושוב מרד הגוף, מסרב להתמסר, לשקוע, מבקש להתחבר, אבל אחרת, דרך חלקים אחרים של אותו פאזל. ...ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה... ואחרי שגם הנפש פשטה את בגדיה, הסירה תכשיטיה, היה שוב מקום להתחברות שקטה וכשמילאת אותי מכפות הרגליים ועד שורשי שערותיי והתנפצנו יחד מול הגלים הרגשתי איך יחד עם המיצים הניגרים שלנו מתפשט בי חיוך מתחיל מהבטן מזקיר פטמות מותח שפתיים ולחיים ועד קנוקנות האוזניים, ונשאר שם, לפחות עד עכשיו...
כל כך הרבה תכניות לשלוש שעות. לאכול עוגה, לשתות לימונענע, ללכת לקניות, להשתזף בים, ולשקוע זה בזו לאט לאט... נראה שלא הכל אפשר לתכנן. הגוף מרד, הלב תבע את שלו. ההתמזגות האיטית פינתה את מקומה להסתערות ממוקדת, להתפרקות מסוערת. נשימה, ושוב מרד הגוף, מסרב להתמסר, לשקוע, מבקש להתחבר, אבל אחרת, דרך חלקים אחרים של אותו פאזל. ...ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה... ואחרי שגם הנפש פשטה את בגדיה, הסירה תכשיטיה, היה שוב מקום להתחברות שקטה וכשמילאת אותי מכפות הרגליים ועד שורשי שערותיי והתנפצנו יחד מול הגלים הרגשתי איך יחד עם המיצים הניגרים שלנו מתפשט בי חיוך מתחיל מהבטן מזקיר פטמות מותח שפתיים ולחיים ועד קנוקנות האוזניים, ונשאר שם, לפחות עד עכשיו...