תגובה...
א. אני לא רוצה להתייחס למקרה הספציפי שתיארת מכיוון שלא הייתי שם, אבל כל התנהגות כזאת שמתרחשת כפי שאתה מתאר. היא מבחינתי לא פמניסטית בעליל. ב. עניין השוויון בצבא מבחינתי הוא כדהלן: לכל תפקיד צריך להיקבע קריטריונים גופניים - הקריטריונים לא צריכים להיות האם יש לך פין או פות, הקריטריונים צריכים להיות רלבנטים לתפקיד. כנ"ל אורך השירות, ואורך המילואים. ג. לגבי עניין השוויון בספורט, דיברנו על כך כבר מספר פעמים, פעם אחרונה הייתה לא מזמן. הגענו למסקנה שכדי לאפשר לנשים, לגברים, לנמוכים, לרזים, לנכים וכו´ וכו´ וכו´ צריך לעשות הפרדות בספורט לפי יכולת פיזיולוגית מולדת. (ד"א - כמו שיש תחומי ספורט בהם יש יתרון לגברים, ככה יש תחומי ספורט בהם יש יתרון לנשים: טיפוס (הרים, קירות) למשל הוא אחד מהם. בגלל מבנה אגן שונה לנשים יותר קל לבצע את הטיפוס. זה מוכח בשטח, נשים מוציאות תוצאות טובות יותר מגברים בתחרויות טיפוס.) לכן בהתאם לספורט יש לעשות הפרדה. אין סיבה לעשות הפרדה בשחמט, באולינג ואולי אפילו טניס. אבל בהחלט יש לעשות הפרדה בטיפוס הרים, כדורסל, איגרוף וכו´... עוד נקודה היא שאני אישית חושב שכל עוד שיעורי חינוך גופני בבית ספר נראים כפי שהם נראים, אין טעם לעשות הפרדה בין נשים לגברים, מדובר בבית-ספר בקבוצות הטרוגניות, ולא באנשים שמיצו את קצה היכולת שלהם. נשים וגברים במערכת החינוך בהחלט יכולים לעמוד באותן דרישות, רק אם ידרשו זאת מהן עוד מכיתה א´. במידה ושיעורי חינוך גופני יהפכו להיות מה שהם באמת צריכים להיות, כלומר, התאמה אישית לכל משתתף שכוללת גם שיעורי תזונה נכונה, אורח חיים נכון וכו´ וכו´ - אולי שוב יש מקום להפרדה - אם כי לא בהכרח, כי אז השיעורים כבר ככה יהיו בנויים אישית לכל תלמיד/ה. אני לא מאשים את הממסד על כך שנשים הן בממוצע נמוכות יותר מגברים, אני מאשים את הממסד אבל כשאשר יש אישה שהיא בגובה המתאים פוסלים אותה על הסף בגלל העובדה שיש לה פות ולא פין. ובקשה ממך - המשך להשתתף בפורום, שמע כאן כמה שיותר דעות. אל תשמע מרצה אחת (במקרה הזה, ההיא מהבית ספר) ותהפוך אותה לנציגת הפמניזם העולמי. .