שובה של הליפה

איפכא

New member
שובה של הליפה

הכנתי את עצמי לענות להפיכת פסיקתה של השופטת שעשוע, אשר ביד רגישה פסקה דין צדק... והיא אישה, יודעת דעתה של אישה ומכירה כל תעלוליה במובן הטוב שבדבר, שהיה קיים זה אלפי שנים, המינוריות של המחזר, או האביר על הסוס הלבן, מול הפרש השועט... שלפעמים את לבי "שוחט" וכאן טמון הכלב! לפתע זוגתי הזכירה לי שהדוד עדיין דולק רק עבורי ואני קפצתי לקלחת המים החמים המתמעטים ואוזלים בדוד הרותח. וכמו, ההוא... רק שאני זה לא ההוא באמבטיה שלו... * "...פגשתי מכר וותיק יושב לו בתוך בקבוק הזמן ובחלקלקותו המחוספסת הודיע לי בעודו מצמרר את גופי כי הוא! הוא... ה"ליפה" של פעם, כן זאת שגדלה לאבא שלי בגינה וטיפסה על החלון נפוחה בירקותה הטופחת. אותה אחת הירקרקת שבבלותה והתייבשותה עוסה גבנו ונשארו עליו שריטות. שבמים הכאילו חמים היו מתלהטות עוד יותר וצריבה קלה של עונג הייתה עולה מהגרון. בחלוף ימים, והיא נעלמה מהאופק... ושנים ארוכות עד עודנו... עיסנו את גופנו בסבונים ושמנים ריחניים, נעימים למגע, מלטפים ומרככים את העור בקטיפותו, כדי שיהיה רך וענוג כמו טוסיק של תינוק... ונרגיש נעים ללטף את עצמנו בחושניות נרקסיסטית ונאהב את עצמנו עד כלות. ולא נשים זין על... "מי אתה בכלל???" ו"רק אני הוא איש כבוד!!!" אבל נעזוב, נחזור לליפה שאותה כאילו שיטחנו עד דק וחיספוסיה נימצאים ודרים יחדיו עם חלקלקותו של סבון הדייב המפואר עול הימים, שכעת יש בו חספוס צברי טהור, שמזכיר ימים נשכחים, בהם היינו רק בני אדם שונים. ולא חשוב מה עשינו, הבנו אחד את השני, כי היינו קצת, רק קצת פחות רגישים לסף הכאב שאחרים עושים." * ומה לזה ולכותרת ראשית בפורום פמניסטי, אולי החיבור בין מה היה פעם, פעם בו נערה צפתה למחזר והיום כשנערה לוכדת מחזר ורק אחר כך מחליטה מה לעשות בו. או לי ורק לי בלבד... או של אף אחד... אז מה... פחות אחד...
 
למעלה