שואל לעצה

[ליאונרדו3]

שואל לעצה

אימי בימים האחרונים שכחה ללכת לשירותים אז היא עושה בתחתונים. יש איתה מטפלת.אני מניח שחלק מכם מכירים את התופעה . אשמח לשמוע אם יש למישהו עצה מה לעשות

 

[ענתי44]

בעיה מוכרת ועצובה

אצלנו כשהחלו בעיות של חוסר שליטה על הסוגרים, כפי שמכנים את זה הרופאים, אמא סירבה לשים טיטול ונעלבה מאוד. אני במשך כמה חודשים ספגתי את זה. כלומר החלפתי תחתונים כשברח, ולפעמים גם זרקתי תחתונים. פטנט טוב שעזר היה לקחת אותה בשעות קבועות ולהושיב אותה בשירותים ואחרי כמה פעמים זה הקל. עד שהגיע השלב של טיטול כי לא היה ברירה. בהתחלה שמנו תחתונים חד פעמיים זה לספיגה קלה. עד שהצלחנו להרגיל את אמא לטיטול. מקווה שעזרתי.

 

[zs1957]

נושא ידוע וכאוב

ידוע לך כי חולים דמנטיים מגיעים לשלב בו אין הם שולטים עלהסוגרים. זה מתחיל בבריחת שתן , אי שליטה על גדולים . במקרה כזה אין מנוס לשים בתיחלה פדים עבים כמו ליולדת וכאשר הבעיה מתגברת טיטול למבוגרים.

 

[ליאונרדו3]

אני לא חושב שזה המקרה

אני חושב שאימי כן שולטת על הסוגרים אלא שהיא שכחה שהיא צריכה ללכת לשירותים.

 

[ענתי44]

תקרא לזה איך שאתה רוצה

אבל כשאני שוכחת ללכת לשירותים או עסוקה מידי בעבודה השלפוחית שלי שולחת לי איתות. חולי אלצהיימר מפסיקים להרגיש את הצורך או לחילופין מרגישים צורך לשירותים גם כשלא צריך. לכן בשלב הזה. כי רוב הסיכויים שזה ילך ויחמיר, הוא ל"הזכיר" לה ללכת לשירותים ולהרגיל אותה לשעות קבועות. וכשזה בורח בכל זאת או להחליף לבנים ולהתקלח ולעבור הלאה. או להתחיל כמו שזהבה אמרה בתחבושות שיספגו את זה.

 

[ליאונרדו3]

ההבדל הזה חשוב

לחולה שלא שולט בסוגרים -אפשר לתת כדור ( novitropan או אחרים). במקרה הזה זה לא יעזור

 

[ענתי44]

ההתמודדות שאני ממליצה לך

לא קשורה לכדור. מאחר ואמא שלך שוכחת ללכת לשירותים או שהמטפלת תחליף לה תחתונים בכל פעם שיצא לה, כמובן תקלח, אבל אז תקח בחשבון שזה עלול גם לקרות במקום ציבורי ואז המבוכה לאמא שלך תהיה רבה ( מדברת מניסיון כאוב ) לכן, מה שהמליצו לי כשאצלנו התחיל להיות תקלות כאלה, לא על בסיס יום יומי, זה לקחת אותה מיוזמתי לשירותים כדי שלא יצטבר פיפי שיברח. אם אמא שלך שוכחת. פשוט להזכיר לה ללכת לשירותים. לפני שיוצאים לסידורים מהבית לקחת אותה לשירותים. אני בכלל לא מדברת על טיפול בכדור. זהבה גם המליצה על תחבושות שנועדו לנשים מיש להן נטיה לבריחת שתן, למשל בשל צניחת רחם או אגן ויעילות גם במקרה כזה. אני שכנעתי את אמא לשים כי זה כמו תחבושות הגייניות.

 

[רגינה9]

לצערנו אנחנו מדברים על חולי אלצהיימר

לא מכירה את הכדורים ובאם הם מתאימים לחולים שלנו. אבל כפי שענת כתבה לך - לא משנה איך תקרא לבעיה. לאורך זמן קיימת הדרדרות במחלה ואחד השלבים הוא נושא "היציאות". שוכחים/מתנגדים ללכת לשירותים/בורח להם. התוצאה זהה - הם מאבדים שליטה על הנושא. ההצעות שקבלת הן טובות. אפשר לנסות להזכיר, לנסות לקחת אותם בזמנים קבועים ובנוסף להתארגן על פדים או תחתוני ספיגה.

 

[נדראל]

שלבים בהתפתחות המחלה

למה להסתבך - יש כאן את השלבים בהתפתחות אלצהיימר

 

[ליאורלילי]

ליאונרדו שלום, גם אצלנו

מכל התשובות שקיבלת ברור שזהו שלב נוסף לפני שמגיע השלב של חוסר שליטה גם אצל בעלי הבעייה התחילה, הוא שוכח שצריך ללכת והמטפלת או אני פשוט לוקחים אותו לשרותים גם לגבי "גדולים" אני פשוט לוקחת אותו ומושיבה אותו. ברוך השם אין לו עדיין "תאונות", אך זה ברור כמו שאמרת שהוא מרגיש שמשהו מציק לו ולפעמים לא מבין מה זה בדיוק, הקשר למוח???? מאחלת לכם שתמצאו פתרון מתאים למצב, טובה

 

[ronnyw]

שלום ליאונרדו

ליויתי את העניין עם שניים - גם אימא שלי וגם אבא שלי. מצטערת, אבל נראה שאכן הגעת לשלב הלא נעים של "אי שליטה בסוגרים" או איך שקוראים לזה. אני מסכימה עם מה שכתבו קודמיי - זה לא חייב להיות קשור לבעיה פיזיולוגית (שליטה על השרירים), אלא תוצאה של הבילבול/חוסר תשומת לב של אימך, שהן בהחלט תוצאה של המחלה. בהתחלה זה יכול לקרות רק לעיתים רחוקות, אבל לאט לאט (או מהר מהר - כל מקרה לגופו) זה יקרה לעיתים יותר תכופות. בהתחלה זה נראה כאילו מקרה בודד, "תקלה", "היא מקוררת היום", "היא היתה מרוכזת בטלביזיה" וכו', אבל כדאי שתדע שה'מקריות' הזו הינה חלק מתהליך. עניין הסוגרים זו אחת הבעיות הקשות של המחלה, שגורמות המון מבוכה ואי נעימות לחולה (בשלב שהוא עוד מבין מה קורה) ולסובבים. כל ההתעסקות סביב זה, גם במישור הנפשי וגם במישור היומיומי (ניקיונות, ריחות, ניגוב ישבנים - במחילה - וכו') הם מעיקים מאוד. לפעמים שלב איבוד השליטה על הסוגרים הוא גם השלב שהמשפחה מרימה ידיים. אני מצטערת שאני בוטה, אבל אני חושבת שכדאי לדעת לאן הולכים (וסך הכל אתם די בתחילת הדרך). העצות שקיבלת מענתי והאחרים מצוינות. זה מה שצריך לעשות. מציעה לך לקנות מבחר עזרים - פדים, חיתולים חד-פעמיים, תחתונים סופגים, שיהיה לך כל המבחר בבית. תן למטפלת + אימך לבדוק במשך הזמן ובלי לחץ מה מתאים ואיך הולך. ממליצה מאוד ללכת על שיטת זמנים קבועים לשרותים. זה הכי קל, ועשוי - בשלבים מוקדמים - לפתור את כל הבעיה. אגב, מה קורה בלילות?

 

[ליאונרדו3]

תודה על התשובה

אכן קשה יש איתה עובדת פיליפינית שמעדכנת. ממה שהבנתי ממנה בלילות פעם ככה ופעם ככה. לרוב היא עושה את צרכיה על הרצפה ליד המיטה.

 

[אפס שתיים1]

לא משנה ההגדרה משנה התוצאה

את אמא שכנענו על ידי תחתוני חיתול. הסברנו לה שבגלל שיש לה צניחת רחם יש לה בריחת שתן וזה נועד כדי למנוע ממנה אי נעימות. להתפתעתנו, היא פשוט קיבלה את זה.

 

[ליאונרדו3]

תודה לכל העונים

אכן אמרתם דברים נכונים. הבעיה היא שאימי מסרבת ללכת לשירותים בזמנים קבועים או בכלל.

 

[רגינה9]

נושא הסרוב

גם אימי סרבה ללכת לשירותים, ולאחר שהצלחנו לשכנע, היא סרבה להתיישב ולאחר שהתיישבה ניסתה מאוד להתאפק. גם את תחתוני הספיגה היא סרבה להחליף. "לא קלה היא דרכנו". אני חושבת שזה הזמן של אמך לעבור לתחתוני ספיגה. לאמא זה יראה כמו תחתונים רגילים ולמטפלת יהיה קל יותר להתמודד. גם נוח להוריד אותם, כי ניתן לקרוע אותם משני הצדדים. במקביל להמשיך לנסות לשכנע אותה ללכת לשירותים. בהצלחה.