שואל את דעתכם

[שנטידווה]

השתמשתי במילותיו

של דניאל עצמו בהודעה שלו. תשאלי אותו למה הכוונה ב "צורך למות ולהיוולד".

 

[דניאל גליקר]

זהו ,צורך" קארמתי

כל עוד אדם לא סיים את כל "התחייבויותיו" כלפי הקארמה שהביא על עצמו, הוא חייב להיוולד ולמות עד שיסיים התחשבנות זו.

 

[דניאל גליקר]

האם התנסות מדיטטיבית

בנוסף לגלי אלפא וטיתא, לא צריכה להכיל גם את הגלים עם המשרעת הרחבה יותר?
גלי ביטא וגלי דלתא.
האם התנסות מדיטטיבית לא אמורה להכיל את כל טווח אורכי הגלים?

בהארה, לא תתכננה "קפיצות".
זהו מצב קבוע ומוחלט.
כל דבר שאיננו קבוע, הוא אולי הדרך שאדם עובר לעבר ההארה.
מה שקודם קראתי לו התנסות מדיטטיבית.

 

[ינוקא1]

נתחיל מהסוף :

"בהארה, לא תתכננה "קפיצות".
זהו מצב קבוע ומוחלט.
כל דבר שאיננו קבוע, הוא אולי הדרך שאדם עובר לעבר ההארה.
מה שקודם קראתי לו התנסות מדיטטיבית."

האם אתה בטוח בכך ? האם מהרגע בו אדם חווה "הארה" הוא לא יכול לכעוס , למשל ? לא יכול להיות עצוב ? הוא תמיד ישאר בדיוק באותו המצב ?

אני חושב שכאשר התודעה רחבה , אכן הרגשות הללו פחות "שולטים" באדם.
אבל אני חושב שכל עוד האדם נשאר בגדר "אנושי" , הוא כן משתנה ולא קבוע - גם אם מעט.
אני מסכים שאדם בעל תודעה רחבה הוא הרבה יותר "יציב" מהאדם הרגיל , החוויה האנושית נהיית אצלו "קטנה" יותר - הוא לא "נבלע" בתוכה כמו אדם רגיל , אבל כן יהיה מעט שינוי.

הארה מוחלטת בה האדם איננו משתנה כלל , היא אולי אידאל שצריך לשאוף אליו , אך לא נראה לי שהיא קיימת אצל בני אנוש.


לגבי גלים במוח -
אינני מומחה גדול בתחום זה.
אבל אם אתה מחפש מאפיינים "אובייקטיביים" המבדילים את המודט משאר האנשים למיטב הבנתי זה בעיקר ההבדל שניתן לבדוק - שהמודט יכול להגיע ביתר קלות לגלי אלפא ותטא ולהישאר שם מבלי להירדם.
גלי בטא מאפיינים יותר פעילות של המיינד , גלי דלתא מאפיינים שינה עמוקה ללא חלומות - אולי חלק מהמודטים מגיעים גם לגלי דלתא.

 

[דניאל גליקר]

אדם מואר

לא חווה כעס, עצב, כאב...
כשאלה קיימים הוא עד להם.
הוא יודע שהם קיימים אבל לא חווה אותם.

הדעה שלך שהארה מלאה לא קיימת אצל בני אנוש, היא הדעה שהייתה רווחת מזה אלפים בשנים.
כיום ידוע לחלק מאיתנו שלא רק שהיא קיימת אלה שהיא הזכות מלידה של מי שנולד עם מערכת עצבים ותודעה אנושית.
מה אנחנו עושים עם זה, או כמה גלגולים (או אלפי גלגולים) ייקח לנו לחיות את זה, זה כבר השיקול של כל אחד.

מצב מדיטטיבי, להבנתי, הוא משהו שמצד אחד מפעיל את כל המוח בשלמותו.
לא רק אורך-גל אחד או אחר.
כל חלקיק על פני המוח מתעורר לפעולה.
החלקים הנידחים ביותר שבמוח.
ובכל רוחב הפס.
מצב מדיטטיבי אם יהיה מלווה רק בגלים של המנוחה עמוקה, לא ייתן הרבה.
הוא חייב להיות מלווה גם במה שמעיד על עירות גבוהה.
המצב השקט והעדין ביותר של עירות.
מצב שבו אם סיכה תיפול, אדם יהיה מודע לזה.

 

[למואל א]

אתה מעיד על עצמך כמואר?

הרי אמרת שבשביל זה אתה מתרגל מדיטציה.
אתה לא מרגיש שום רגשות שליליים, אף פעם?

 

[דניאל גליקר]

מבטיח לך משהו

שמאוד חשוב להבין.
מי שמעיד על עצמו כמואר, הוא עדיין איפשהו בדרך להארה.
(כנראה שכולל זה שיבוא אל הפורום היום??!!).
זה בדיוק כמו שאף אחד לא מצהיר כל הזמן "אני בן-אדם, אני בן-אדם".

ונכון.
אני מתרגל את המדיטציה כדי לחיות הארה.
באופן המלא ביותר.

לגבי רגשות שליליים.
כיום אני מרגיש ה-ר-ב-ה פחות רגשות שליליים מאשר לפני שנה.
אז הרגשתי רגשות שליליים הרבה פחות מאשר לפני 10 שנים.
20 שנה...
כמעט 45 שנים.

 

[שנטידווה]

כן, יש סממן אובייקטיבי

אבל לא בטוח שהוא מדיד, אלא אדם יכול רק לבדוק עם עצמו. הסממן הזה הוא היעדר מוחלט של פחד. אני לא מדבר על קהות-חושים או טמטום מכל סוג שהוא, אלא על שלווה מוחלטת וצלולה לחלוטין אל נוכח כל שיגיונותיהם של החיים ללא יוצא מן הכלל.

באופן אישי, מטרתי בתרגול המדיטציה היא התעוררות מוחלטת (מה שפי ההמונים מכונה בטעות כ "הארה") ושחרור מוחלט מסבל. שוב, כשאתה מדבר על "בדיקה אובייקטיבית" אתה כרגיל מתכוון לתופעה שהיא מדידה בכלים חיצוניים כלשהם. ובכן דניאל, הרשה לי לגלות לך משהו: ישנם סממנים אובייקטיבים של תופעות מסוימות שאינם ניתנים לבחינה ובדיקה מהסוג שלבך כל כך נוהה אחריו.

 

[דניאל גליקר]

בעיקרון אני מסכים איתך

אבל.
במשפט הראשון שלך, אתה מדבר על משהו שהוא לגמרי סובייקטיבי.
כל מה שהאדם יכול לבדוק עם עצמו, נקרא סובייקטיבי.

לגבי הארה (עם או בלי מרכאות).
מסכים שאין אפשרות למדוד אותה בכלים חיצוניים (קרי - אובייקטיביים).
אבל את ההתקדמות של האדם לקראת הארה, אפשר גם אפשר.

 

[שנטידווה]

לא איכפת לי מה נקרא מה ואיך.

גם את ההתקדמות לקראת ההארה אי אפשר למדוד בכלים חיצוניים. מה שאתה מודד אינו מעיד על שום דבר - מלבד עליו עצמו.

 

[דניאל גליקר]

האם לדעתך, בדרך להארה

לא יחול שום שינוי בחייו של האדם גם בהיבט החיצוני?
האם בריאותו לא תשתפר?
(או בצורה אחרת, האם אדם מואר יכול להיות חולה?)
האינטליגנציה שלו?
היצירתיות?
טווח החושים שלו?
איכויות הלב שלו?

כל אלה בהחלט מדידים.

 

[שנטידווה]

ההבנות שלנו מהי הארה

שונות אף על פי שיש גם דמיון ביניהן.

בכל אופן, על פי המחקרים/מאמרים שאנאנדי הפנתה אותך אליהם יש שיפורים והתעצמויות בכל אחד מהתחומים שמנית. למרות זאת, בכל מה שקשור אליי אישית, אף אחד מהדברים הללו לא מעניין אותי ואני גם לא מכוון אליהם. כמו כן חושבני שגם הבודהה לא כיוון אליהם. מה שהבודהה כיוון אליו בלתי מדיד באמצעים חיצוניים ואליו גם אני מכוון. האם תרצה להתקטנן ולהוכיח שאצל מתרגלי מ''ט האינטליגנציה עלתה מ 100 IQ ל 150 ואילו של מתרגל מדיטציה אחרת ל 130 בלבד?

 

[למואל א]

רגע, בבודהיזם שאתה מתרגל או סוגים

אחרים של בודהיזם, אין שום דרך לזהות מי מואר?
אם לא אז איך הבודהיסטים יודעים עד כמה הם מתקדמים, איך ומי מכריזים על כל מיני בודהיסטים שהם מוארים/התעוררו?
הרי גם בבודהיזם יש מורה ותלמידים, לכן הוא אמור לזהות את ההתקדמות שלהם אל ההארה וגם מי שהולך למורים צריך לדעת לזהות אם הם מוארים

 

[אסף ב6]

יש הרבה מאוד מדדים, די פשוטים

בבודהיזם הבסיסי (תרהוודה), לדעת בדיוק היכן אתה עומד במפות התקדמות התובנה, בנוסף יש כלים לזיהוי אחד מארבעת המצבים של ההתעוררות: זוכה בזרם, חוזר פעם אחת, לא-חוזר, והראוי, הוא שחתך את האשליה, ה"ארהאנט" - שהוא ברמה עקרונית ההארה שכולם בפורום מדברים עליה.

הקושי הוא שגם מורה לא יכול להכנס לראש שלך ולחוויה שלך, לכן הכל תלוי בכנות וברמת ההבחנה של היוגי (למרות שיוגי לא מתקדם לא סביר שהוא יוכל באמת לעבוד על מישהו שהוא בעל נגישות לכל מיני מצבי תודעה שהוא ממש לא), כשאתה בסוף, אתה פשוט יודע שאתה מואר (כמובן שאני לא רומז שאני מואר, כי אני ממש רחוק), וברוב המוחלט של המקרים עברת דרך כל סימני הדרך בדרך, שכוללים מדדים די ברורים, כמו נגישות למצבי תודעה מסוימים ועוד דברים.

 

[שנטידווה]

הייתי צריך לדייק יותר.

לא מדיד - התכוונתי באמצעים שדניאל כנראה מתכוון אליהם.

כן, יש אמצעים לזהות אדם שהתעורר, אבל אני לא מתכוון לדון בכך פה.

 

[דניאל גליקר]

מאוד מאוד אשמח

ואודה לך אם בכל זאת תחליט לדון בכך פה.

 

[טרנסנדנטלית]

אנא, בבקשה....

הרחב את הדיבור על כך.

 

[lightflake]

הארה לא ניתנת לזיהוי אובייקטיבי פשוט

ולגבי מה שכתבת "בדרך להארה"
זה כל כך בעייתי לסדר את זה ככה בצורה הגיונית
אני חובב של סיפורי הארה של אנשים ופעמים לא מעטות אנשים מדווחים שאחרי קפיצה מאוד גדולה הם דווקא נפלו למחלה או מכאובים או כל מיני סמפטומים מוזרים... (אדיישנטי חטף מונונוקלאוזיס נדמה לי שזה מה שנקרא מחלת הנשיקה)
אז גם לדבר על בריאות פיזית בהתקדמות זה קצת בעייתי

ההסבר שלי לכל הבלאגן הזה (כנראה כתופעת לוואי מיימי כסטודנט לכימיה בבר-אילן) הוא שממש כמו בפיזיקה כשבודקים אלקטרונים שמסודרים סביב לגרעין האטום, האלקטרונים יכולים להסתדר במקומות מסויימים (הסתברותית) ויש לזה הגיון מבחינה אנרגטית, (משוואת שרדינגר והייזנברג במכניקת הקוונטים)
העניין הוא שאדם יכול להרגיש מצויין ברמה מסויימת ועל מנת לעבור מרמה לרמה הוא חייב לעבור דרך מצבים שהם לא מאוזנים אנרגטית ולכן הוא דווקא יחווה סבל ודיסהרמוניה בעת הקפיצה, ואין חוקים לגבי כמה זמן חוסר האיזון הזה ימשך עד שהאיזון החדש ברמה הגבוהה יותר (הקרובה יותר לציר המרכזי) יתייצב.
אחרי המעבר, ברמה החדשה האדם אכן ירגיש בריא יותר (יותר חיוניות, שמחה, שקט, ספונטאניות, יצירתיות, חדוות חיים וגם מבחינה פיזית יציבה נכונה ופעולה יעילה יותר של כל המערכות והבלוטות בגוף).

 

[lightflake]

הסבר על אטום מימן

http://youtu.be/Ggn5sYQgH-M

 

[lightflake]

המשך...

האדם הוא לא בדיוק אטום מימן ולכן יש אי התאמה בנושא רמות האנרגיה, בעצם זה מסביר רק על רמות שונות של קיום האני
בדוגמה ככל שאלקטרונים נמצאים במקום רחוק יותר ממרכז הגרעין כך הם נחשבים בעלי אנרגיה רבה יותר, באדם ההקבלה שאני עושה היא שהרמות של האלקטרונים מקבילות להקרנה של ה"אני". ז"א שככל שההקרנה הזו רחוקה יותר מהמרכז כך אותו אדם צריך להשקיע יותר אנרגיה ביצירת ההקרנה הזו ולכן זו נחשבת לרמה רוחנית נמוכה יותר ולא גבוהה יותר, כאשר לפי ההגיון הזה מטרת המדיטציה היא הפסקת הקרנת ה"אני" וקירובה אל המרכז ובסופו של דבר חיים ישירות מתוך המרכז, הארה לפי זה היא מן "קריסה" לרמה האפס! בלי שום הקרנת "אני" ולכן אלו חיים ללא השקעת אנרגיה כלל וללא הקרנה קבועה של אני (אגו) אלא שהקרנה כזו מתרחשת ספונטנית כשיש בה צורך מסויים (יש שימוש באנרגיה על מנת ליצור הקרנה זמנית) וזו משתחררת כשמסתיים הצורך בה. לכן גם בהארה לא מדובר על מצב קבוע מבחינה אנרגטית כפי שכתב דניאל.

איך נוצר האדם? מה זה האדם? (לא מדבר על הגוף אלא על הידע "אני")
לא יודע בדיוק להסביר את זה אבל ממה שחוויתי במדיטציה מדובר רק על "היפוכים בכיוון" של האור הראשוני שיוצרים את האשלייה של חומר, גוף, נפרדות וכו'. בגלל ההיפוך בכיוון האור, האור יכול לחוות את עצמו וזה נחווה כתחושה (שמפורשת כ"חומר" למרות שזוהי רק רוח החווה רוח או אור הנוגע בעצמו) כוחו של המיינד עוד לפני הפירושים המושגיים והמילוליים הוא בשימוש באור הראשוני למציאת תבניות ושימור של התבניות האלו בצורת זיכרון (קיבוע של תבניות אנרגיה שנשמרות על פי רמות שונות) וזה מצריך שימוש תמידי באנרגיה, אנחנו לא מרגישים שאנחנו מבזבזים על זה אנרגיה כי התבניות הללו "תקועות" ברמות אנרגיה שבהן יש יעילות גבוהה מאוד, ממש כמו האלקטרון ברמה הראשונה במודל האטום של בור כפי שמוזכר בסרט הנ"ל

לכן במדיטציה עלינו למצוא כיצד אנו משקיעים אנרגיה ללא הרף ביצירת "אני" מזוייף ולהפסיק את זה, לכן כתבתי שבמדיטציה עלינו להפסיק כל מאמץ...