שואלת ברצינות...

בדד1

New member
נו?!

אז מה הקשר כאן בין מה ששאלת לגרושייך (העתידיים)
מי בכלל יכול להבטיח לך שיפור במצב
אני רק יכול לומר
שבממוצע אחרי הפרידה
רמת החיים יורדת בחודשים הראשונים בערך ב60%
ואם לא נערכים לקיצוצי רוחב בכל התחומים
המצב לא משתפר לאורך זמן רב
 
לא הבעתי את דעתי האישית לטוב או לרע

ציינתי עובדה ומציאות תקפה .
נכון שבזמנך זה לא היה או פחות מקובל כל אותם הסכמי הממון שלפני החתונה אבל היום זה חלק כמעט בלתי נפרד שבא עם טבעת האירוסין .
ולא רק שהיום זו תופעה נפוצה , יתרה מכך, ההורים מהדור שלך הם שעומדים מאחוריה .....
 
הסכם ממון זה ממש לא צביעות

להפך!
זה הדבר הכי חכם שזוג יכול לעשות כשהכל דבש, שושנים וסוכריות קופצות מסביב.
אין לי ספק שגם אתה שמעת לא מעט מקרים על ויכוחים מכוערים על כסף ורכוש בגירושים ופרידות אחרות.
זה שעורכים הסכם ממון לא אומר בהכרח שצריכים להשתמש בו, לא מן הנמנע שהוא ישכב במגירה התחתונה עד קץ הימים, רצוי אבל לטובת כל הצדדים ובעיקר אם יש שם ילדים,
להסדיר את כל הדברים האלו מראש, דווקא כשאוהבים, רגועים ולא חושבים על הגרוע מכל.
אין לי ספק שאם הרבה זוגות היו עורכים הסכם ממון לפני, היו נמנעים הרבה כאבי לב אחרי, לכל הנוגעים בדבר וגם לילדים.
 
במבט רגשי את טועה

אם גירושים מתוך נוחות כלכלית נחשבת לצביעות , אז על אחת כמה וכמה הסכם ממון מבחינה רגשית לפני הנישואים נחשב לצביעות כי לכאורה, כשמאוהבים לא חושבים על חוסר אמון וגירושים בעתיד . וכל צעד המבוסס על השכל וההגיון נראה חסר רגישות ומעליב.
תחשבי על זה ותראי שאני צודק.
 
בראייה שלי

הסכם ממון לא אמור להביע בכלל חוסר אמון וגירושים בעתיד, אלא דרך מושכלת של שני אנשים להסדיר מחלוקות אם היה ויהיו בעתיד,
לחתום על זה, לשים במגירה התחתונה ולהיזכר בזה אולי כשעוברים ביחד לאחוזת ראשונים.
אתה יכול לשאול כאן בפורום על זוגות שהיו מאוהבים עד הירח וחזרה, עם אמון מלא, הערכה, כבוד וכל החבילה -
תשאל את חלקם מה קרה להם כשהחליטו להיפרד או כשרק צד אחד רצה לעשות זאת, אני בטוחה שאף אחד מהם לא חשב שהם יכולים למצוא את עצמם בתוך סיפורי בלהות.
באופן אישי, אני והגרוש שלי לא עשינו הסכם ממון, בדיעבד גם לא היינו צריכים, הסדרנו את הכל בינינו בלי עורכי דין ואפילו בלי מגשרים, ואני עדיין חושבת שזה צעד חכם לעשות זאת ושלא נצטרך להשתמש בו בעתיד.
 
בסדר גיברת מנהלת :) רק שאת שוכחת :

1. שהיום את אחרי פרק א' חכמה ובשלה יותר.
2. במערכה ראשונה הייתם צעירים ומאוהבים כל הדרך לשקיעה ומי העיז לחשוב על הסכמים ובטיח ויש להניח שגם ממון לא היה לכם .
3. עדיין נשים יותר מגברים נתפסות כרגישות ונעלבות כשמנפנפים להם בהסכמי ממון. זה הורס להן את הרומנטיקה. זאת המציאות חביבתי ותנסי להכחיש .....
4. אני חושב כמוך אז מה הבעייה?
 
הממממ הגיל אומנם מתקדם משהו

אבל הזיכרון שלי עדיין תקין :))
בדיוק בגלל זה אני מאמינה שהפרקים הבאים יכולים להיות הרבה יותר מוצלחים מהסיבוב הראשון.
למה להעליב למה? בוודאי שהיה ממון (ולא רק מאיקאה
).
לא מכחישה כלל לגבי הנשים והרומנטיקה, רק יכולה להגיד לך שזה ממש לא באופן גורף וגם נשים היום מבינות שעם כל הכבוד לרומנטיקה חייבים גם לחשוב על הפרקטיקה והמציאות (ואני לרגע לא חושבת שפרקטיקה מעיבה על הרומנטיקה או עומדת בסתירה אליה).
אני לא ראיתי כאן שום בעיה ואתה?
 
וזו הסיבה שהוספתי את הסעיף החמישי
לשם

תאום עמדות.

אפרופו נשים היום מבינות וכו' . תעשי סקר בין חברייך הזכרים ותגלי להפתעתך (או שאולי לא)
שעל פי דעתם - הסכמי הממון נוצרו בגלל שנשים היום הן חזירות ומסוכנות יותר מתמיד והסכמי הממון נועדו לשמור אותם מפניהן.
 
ושכחתי את סעיף 5

כל מה שכתבתי היה להציג את כל התמונה על כל צדדיה בצורה אובייקטיבית ולצורך הדיון בלבד.
 
איפה ראית בדיוק שאני שוקלת את זה מול זה?

שמתי לב שלאנשים פה יש נטייה להבין מה שהם רוצים?
או סתם לחמם??

בסך הכול רשמתי שאלה כנה של איך כדאי הכי להתמודד במצב שהוא זר לי.

זה לא מה שימנע ממני להמשיך את הגירושין, לא שקלתי לרגע בגלל המצב הכלכלי להישאר איתו.
יותר מזה!!
גם אם הייתי מרוויחה הרבה פחות הייתי בכל זאת מתגרשת ממנו.

עדיף לי להיות ענייה ומאושרת מאשר איתו ומסודרת.

בהודעה שלי לא רשמתי שאני מפחדת שיקחו ממני את הנוחות שאתה קורא לה, רשמתי שאני מפחדת שלא אדע לנהל את התקציב שלי בהתאם.

איפה ראית בדיוק שרשמתי שאני מפחדת שאני אצטרך לוותר על פינוקים?
 

בדד1

New member
חיפשתי משפט שייצג את מה שאת אומרת שאיננו

אבל בסך הכל לא מצאתי אותו
וזה רק בגלל שזה צועק מההודעה שלך לכל אורכה

למשל, מה קשורות הוצאות הדלק שלך לגירושין או לא
אפילו הוצאות הגן שלך לא קשורות כי הבנות שלך היום בגן
ובעוד כמה שנים בתיכון

ושוב "איך מתגברים על הפחד הזה?"
אם את עצמך כותבת שהפחד שלא תוכלי להתקיים בכבוד מניע אותך שלא להתגרש
מי אנחנו אזובי הקיר שנסתור את זה?!

עקרונית יש משפחות שמתקיימות מכמה אלפי שקלים בודדים בחודש ושורדות
ויש כאלה שגם 20000ש"ח הכנסות בחודש ובסופו מינוס בחשבון
 
שוב פעם....!

איפה כתבתי שהפחד הזה מניע אותי שלא להתגרש??
למה אתה מסיק מסקנות וממציא עליי דברים???

למה זה לא לגיטימי לפחד ממשהו שלא נאלצתי להתמודד איתו אף פעם???

אתה מפשט משהו שממש לא נועד לכך..

השאלה היא בדיוק כמו שהיא, מבטאת פחד מהתמודדות עם משהו שמעולם לא נאלצתי להתמודד עימו, פחד מלהסתבך בחובות עם עצמי... פחד מלהיות אחראית על סיפוק כל הצרכים של 2 ילדות קטנות וכל זה לבד...
אז לא רשמתי בשום מקום שזה מה שיגרום לי להישאר, או לא להתגרש או לוותר...
בסך הכול רשמתי שאני מפחדת.

גם פחדתי מלידה ובכל זאת נכנסתי להריון וילדתי.

הפחד שלי *לגיטימי* וההודעות שלך סתם מתריסות על שום כלום.
 

בדד1

New member
שאני אבין

האם תתגרשי בכל מקרה
או שבגלל שאת חושבת להסתבך כלכלית לא תעשי את זה
 

בדד1

New member
אגב גם זה פיתרון

אבל אז תהיי צריכה להיות הרבה יותר יצירתית כדי "לחיות"
 
בוודאי שאתגרש בכל מקרה

השאלה פה לא הייתה אם להתגרש או לא כי אני מפחדת.

השאלה הייתה איך מתגברים על הפחד הזה?
דהיינו-
מה אפשר לעשות כדי לחשב את ההוצאות שלי לטווח הארוך?
האם לחסוך ובמה כדאי?
מה לקחת בחשבון ?

וכו וכו'...

ולא אם כדאי להישאר כדי לא להתמודד.

אני אתמודד, בוודאי שאתמודד.
אני פשוט..... חוששת.
זה! הכול!
 
הפחד שלך לגיטימי לחלוטין

ואומר אפילו יותר מזה, זה טוב שאת מפחדת כרגע, כי זה יגרום לך לעשות את כל הצעדים החשובים לפני (להתייעץ עם מי שצריך, לחשב את כל ההוצאות העתידות עד כמה שאפשר, לבדוק איפה אפשר לחסוך כרגע בשביל למזער נזקים עד כמה שניתן בעתיד).
ממליצה לך בחום להתייעץ עם איש מקצוע בתחום ו/או קרובים ו/או חברים שעברו את המסע הזה כבר בעבר, את תופתעי לגלות דברים שלא חשבת עליהם כלל.
 
למעלה