שגרה שוחקת...

[רוצה להתרגש מחדש]

זו מסקנתך האמיתית מה"ניסוי" שלך?

שואלת באמת

 

[כבר לא על אי בודד]

כן

הזוגיות שלי התדרדרה והתדרדרה עד שלא יכולתי לסבול יותר וביקשתי מהבעל לעזוב את הבית.
החודש הראשון עבר בסבבה כי היתה תמיכה גדולה מהחברות אבל אחרי הן חזרו לשיגרה שלהן ואני הרגשתי מאוד בודדה.
(גם לא יכולתי לצאת לבלות כי הילדים ישנו רק אצלי בבית אז כמעט כל ערב ישבתי לבדי עם עצמי)
אחרי כמה חודשים מצאתי משהו ואפילו התאהבתי מחדש אבל לא היתי מסוגלת לפתח זוגיות רצינית כי לא ראיתי את עצמי מכניסה משהו חדש לחיי הילדים שלי. ואז גם התחילו כל המשחקים של הודעות טלפונים, כן בא לא בא (עולם החיזורים)
עולם שאני לא אהבתי בכלל! אני בחורה שזקוקה ליציבות והבנתי שלא אוכל למצוא את זה אם אף אחד חוץ מהבעל.
התפשרתי.
אני לא מצטערת על זה. עברו כבר 8 חודשים מאז החזרה ואני די מרוצה. אנחנו כמובן בטיפול זוגי.

עדיף לעבוד בבית מאשר לזרוק אנרגיות מיותרות בחוץ

כמובן שזה רק מהניסיון האישי שלי

 

[רוצה להתרגש מחדש]

אני שמחה לשמוע שטוב לך, ולכם

זה הכי חשוב.
בעצם, זה כל מה שחשוב.
לא לחלוטין מסכימה עם המשפט אחד לפני האחרון, אבל זורמת.
אפשר הכל ביחד, אפילו שהספקנים אומרים שלא.

 

[1precious1]

אני אומר

שכל דבר בעיתו
או לכל דבר הזמן והמקום שלו.

פעם היית ילדה, אחרי זה נהית נערה, אחרי זה העשית אישה.
ואז נהיית בת זוג, ומשם פתאום צמחה לה משפחה.

אי אפשר לצפות שהחיים יתנהלו כאילו ואת בזוגיות בזמן שאת כבר בסטטוס של משפחה.
הסוד? לדעתי הסוד הוא לזכור שהווה הוא לא סוף הדרך ויש המשך לסיפור הזה:

אחרי שאת משפחה, תחזרי (אני מאחל לך) להיות שוב חזרה בזוגיות (שהילדים יעזבו ת'בית), ואז סטטוס חדש של להיות דור שלישי (סבא וסבתא) ובסוף או שאת או שהוא תחזרו להיות לבד.

"מחקרים אומרים" שכאשר שאלו אנשים וניסו להגדיר מתי היו השנים המאושרות ביותר בחיים שלהם, מוזר ככל שזה יהיה, הגילאים לאושר הם שנות ה 20-30 ושנות ה 55-65, "מפתיע" שזה בדיוק לפני ואחרי השלב הזה שנקרא "הקמת ותחזוקת משפחה".

מה זה אומר?
זה אומר שהדבר שהכי חשוב בחיים שלנו, הוא גם הדבר הקשה ביותר והמתיש והמתסכל ביותר בחיים שלנו.

אבל That's the way of life

 

[סוינגס]

שיגרה שוחקת...

אנחנו עכשיו בשלב של מריבות וויכוחים אוף אני שונא את זה...
אי אפשר לחזור לשלב של סקס כל יום???

נקווה שזה יעבור כבר...

כל כך מוכר הרצון הזה לשנות אצל הבן זוג אני רוצה לשנות אצל הבת זוג שלי והיא רוצה לשנות בי...

והפתרון האמיתי הוא באמת לשנות משהו בנו. אבל זה כל כך קשה...

ולמה בכלל צריך לשנות מה לא ידעת את כל הדברים האלה עלי מראש כשהתחתנו?

כנראה שבאמת יש תקופות יש טובות ויש פחות טובות.

לפעמים עוברת לך המחשבה אוף בא לי לפרק הכל אבל זה לא פתרון לדעתי. אני מאמין דווקא בהשקעות לטווחים ארוכים ושצריך לנסות לשמור על מה שהשקעת בו ולא לפרק הכל כל פעם שקצת קשה.

במקרה שלנו בשלב כלשהו התחלנו לנסות חילופי זוגות שזה נחמד לתקופה מסויימת ונותן בוסט רציני לזוגיות שלנו עצמנו אבל גם ההתרגשות מזה עוברת והשיגרה נכנסת גם לפה. וגם פה לא הכל פשוט. זה לא נהר של מים רגועים זה לפעמים רכבת הרים מטורפת. מודה שבהתחלה חשבתי שזה הפתרון האולטימטיבי שהביא אותנו לחיים המאושרים אבל כמו שאמרתי השיגרה נכנסת להכל. וגם לזה מתרגלים.

מסכים שכנראה חיים של אושר ועושר עד עצם היום הזה יש רק באגדות.

במציאות יש ילדים מתוקים, שאומרים אבא תקנה לי אבא תקנה לי,
ויש שכירות או משכנתא לשלם, וגנים לשלם וצהרונים וקניות בסופרמרקט, וגם האוטו לפעמים מתקלקל, וחופשות עם הילדים בגרמניה ביער השחור שהם בעצם בכלל לא חופשות אלא יותר עבודה קשה בלשמור על הילדים ולהעיר להם שהם מרעישים מדי במסעדות או בלא יודע מה... (אבל איזה כיף בפארק אירופה? הא???? חחחחח.

)

במציאות יש עבודה ופוליטיקות קטנות של מקום עבודה.

במציאות לא תמיד מקבלים מה שרוצים...

גם אני עדיין לא מצאתי פתרון לחיים של אושר ועושר כל הזמן.

אבל נראה לי שכדאי להיות אופטימי סך הכל המצב לא כזה נורא. והכל עובר בסוף.
גם התקופה הקשה.

 

[איש המתח]

יש תשובות, ויש פתרונות.

בחיי היום יום הרבה פעמים אנו לוקחים את בן זוגנו כמובן מאליו (=שחייב לבצע את צפיותינו).

 

[אהובת הספרן]

יש תשובות ויש פתרונות, אבל

אתה בוחר לשמור אותם לעצמך?

 

[איש המתח]

נעים מאוד

האמת היא ש...לא.
לכן ראיתי לנכון ל'הופיע' כאן.

בטח שמעת ש...נישואין זה עבודה.
אם כן הפתרונות הללו דורשים סבלנות.

 

[איש המתח]

1.1 - מובן מאליו

עצה ראשונה:
חשוב שנעצור לרגע, ונבטא את הערכתינו בכתיבה ובדיבור.
איך עושים את זה?...

-----------
הלו?!
יש הקשבה פה?

 

[אהובת הספרן]

בטח

אני בהקשבה כל הזמן
ואני הייתי מוסיפה עוד דרכים להביע הערכה, מלבד בכתיבה ובדיבור...

 

[איש המתח]

מה למשל?

אשמח לשמוע עוד דרך להביע הערכה?

 

[אהובת הספרן]

למשל

בשיר... בריקוד..
אני בטוחה שהיא תעריך מאוד סרנדה

 

[איש המתח]

אני אהיה קטנוני

זה עדיין ב'דיבור'.

ברשותך, אמשיך (אציין שהעצה הזו היא בעיקר לגברים שבנינו).
להתמקד בתכונות החיוביות של בן/בת זוגנו.
לכתוב 5 (חמש לא חמישים) תכונות טובות שאת מעריכה.

חשוב קודם לכתוב, בצד בשקט...
למה? יש אמרה: "הכתיבה פי שבע מדיבור". (חשבי רגע, כל החושים משתתפים בכתיבה. מה גם החשיבה, התכנון, המחיקה, שוב כתיבה, עד שיוצא 'מוצר' מוגמר וטוב).

יש? שנתקדם?

 

[אהובת הספרן]

אממ... לא.

אם באמת נהיה רציניים לרגע
אז אני מאוד מאמינה שיש ערך לכתיבה
אבל ההתכווננות שלי אליו היא יומיומית ורציפה. היא לא זקוקה, לפחות כרגע, ליוזמות מלאכותיות.
דווקא בתקופות קשות כתבתי לו
עכשיו אני מדברת איתו
אני אומרת לו הרבה יותר מ 5 דברים שאני מעריכה אצלו. וכשאני אומרת את זה אני יכולה גם להסתכל לו בעיניים, וגם לגעת בו.
בכלל, מצאתי שהוא מבין דברים הרבה יותר טוב כשאני נוגעת בו...

 

[איש המתח]

הכתיבה הייתה רק השלב הראשון...

ד"א ציינת 'תקופות קשות' - כאשר הפוסט מדבר על שיגרה (העצה מתאימה גם לתקופות קשות, אך בשגרה אנו נוטים לחשוב על השותף לחיים כמובן מאליו, כלומר 'חייב לנו').

 

[אהובת הספרן]

אוי, סליחה

עצרתי אותך באמצע התנופה..?
תמשיך.. אני מקשיבה

 

[איש המתח]

יש בחינה על זה בסוף

למתקדמים/ת נסו לכתוב על תכונות טובות (לא טובות הנאה. אתן דוגמא: הוא: את בשלנית טובה, היא: אתה אינסטלטור טוב

).

אחרי שכתבת?...
עכשיו הגיע חלק הדיבור - נקריא לבן/ות זוגנו את מה שכתבנו (רגע. היא/הוא לא מוכנים לשמוע? אז....יש דבר כזה - מגנט, תלו על המקרר).

זו עצה ראשונה. יש גם עצה שנייה (אם לא התעייפת...זה שני שיעורים יש חמש דקות הפסקה).

 

[אהובת הספרן]

זה עדיין

מרגיש לי קצת מאולץ...
אבל אני עדיין מקשיבה
וב5 דקות אפשר לעשות המון

 

[איש המתח]

גם בי התעוררה ההרגשה הזו אך...

אם זה מרגיש מאולץ | קשה | מלאכותי - אל תבהל/י סימן שאת/ה לא בכושר.

 

[אהובת הספרן]

או להיפך..