מודה ועוזבת
New member
שגעון
יושבת בפינה,מנדנדת את עצמה. הידיים מחבקות את הכתפיים. מלא מחשבות מטורפות עוברות בראש בינתיים. היא פה כבר כמעט שנה. טיפולית! מחלקה סגורה! מצטערים-אין יציאה!!! מאז הלילה הנורא,כבר שנה שלא עשתה אהבה. היום,לא מעניין אותה.היא תמצא את טירפה. המטורפים עוברים בתוך העיניים,האחיות אחריהם..."עוד משוגעות..." מתוך החלון הקטן שעדיין נשאר שלם היא רואה אותו עומד. כרגיל ממלמל... היא קמה,רועדת. מתיישבת.מפחדת. "ומה אם הוא משוגע?" (היא עדיין בהכחשה) זהו. היא קמה סופית. רועדת,נרגשת,מעצם המחשבה היא נרטבת... פיטמה מזדקרת. עכשיו היא עומדת מאחוריו, והוא עדיין מדבר עם עצמו. לאט נוגעת בכתפו. מסתובב. "יש לי הפתעה" הוא מרים גבה. "ראית פעם אישה ערומה?" הוא נכנס להלם קל,ומניע את ראשו בשלילה. "בוא.נלך לאיזו פינה חשוכה.." "היא חולת נפש!איפה יש פה אישה ערומה?!" לאט איברו מזדקר,מרגיש עצמו בוער. מגיעים לפינה החשוכה... "איפה היא?" היא צוחקת.מטורפת. מרימה חצאיתה. היא תכננה הכל.אפילו אין תחתון. עוד שנייה הוא בורח.חייב לצרוח!!! עינייו נתקלו בערוותה. שלח יד כדי לגעת. "את רטובה... אמר בפליאה.זה כמו בסרטים שראיתי..." נגע בדגדגן,התכופף כדי להבין מה שם הולך... היא הרימה אותו והראתה לו את שדיה. ענקיים. כבדים. מלאים. החל לינוק מאחת,כשאת השנייה הוא משפשף. לאט הורידה את מכנסיו. שיחררה את המטורף הפרטי שלו, והתחילה לשחק איתו. הם התחילו לצחוק. האחרים שבחצר לא הבינו לא הבינו מאיפה הקולות האילו מגיעים. היו כאלה שהרגישו מגורים. הם הסתכלו ימינה ושמאלה,כדי לדעת שאין איש שמסתכל. ואז הכניס את איברו לתוכה. היא שרטה את גבו,הוא נשך צווארה. הם כמו רקדו האחד בתוך השנייה. בטירוף. שגעון. עד אובדן חושים... הקולות העידו שהם גומרים. הוא נתן לה נשיקה על הלחי,סידר מכנסיו ויצא. ושוב,התחיל לשיר כמו משוגע... בביישנות סידרה את עצמה,ויצאה מהפינה החשוכה. "את משוגעת" "אני??מה פתאום...!"
יושבת בפינה,מנדנדת את עצמה. הידיים מחבקות את הכתפיים. מלא מחשבות מטורפות עוברות בראש בינתיים. היא פה כבר כמעט שנה. טיפולית! מחלקה סגורה! מצטערים-אין יציאה!!! מאז הלילה הנורא,כבר שנה שלא עשתה אהבה. היום,לא מעניין אותה.היא תמצא את טירפה. המטורפים עוברים בתוך העיניים,האחיות אחריהם..."עוד משוגעות..." מתוך החלון הקטן שעדיין נשאר שלם היא רואה אותו עומד. כרגיל ממלמל... היא קמה,רועדת. מתיישבת.מפחדת. "ומה אם הוא משוגע?" (היא עדיין בהכחשה) זהו. היא קמה סופית. רועדת,נרגשת,מעצם המחשבה היא נרטבת... פיטמה מזדקרת. עכשיו היא עומדת מאחוריו, והוא עדיין מדבר עם עצמו. לאט נוגעת בכתפו. מסתובב. "יש לי הפתעה" הוא מרים גבה. "ראית פעם אישה ערומה?" הוא נכנס להלם קל,ומניע את ראשו בשלילה. "בוא.נלך לאיזו פינה חשוכה.." "היא חולת נפש!איפה יש פה אישה ערומה?!" לאט איברו מזדקר,מרגיש עצמו בוער. מגיעים לפינה החשוכה... "איפה היא?" היא צוחקת.מטורפת. מרימה חצאיתה. היא תכננה הכל.אפילו אין תחתון. עוד שנייה הוא בורח.חייב לצרוח!!! עינייו נתקלו בערוותה. שלח יד כדי לגעת. "את רטובה... אמר בפליאה.זה כמו בסרטים שראיתי..." נגע בדגדגן,התכופף כדי להבין מה שם הולך... היא הרימה אותו והראתה לו את שדיה. ענקיים. כבדים. מלאים. החל לינוק מאחת,כשאת השנייה הוא משפשף. לאט הורידה את מכנסיו. שיחררה את המטורף הפרטי שלו, והתחילה לשחק איתו. הם התחילו לצחוק. האחרים שבחצר לא הבינו לא הבינו מאיפה הקולות האילו מגיעים. היו כאלה שהרגישו מגורים. הם הסתכלו ימינה ושמאלה,כדי לדעת שאין איש שמסתכל. ואז הכניס את איברו לתוכה. היא שרטה את גבו,הוא נשך צווארה. הם כמו רקדו האחד בתוך השנייה. בטירוף. שגעון. עד אובדן חושים... הקולות העידו שהם גומרים. הוא נתן לה נשיקה על הלחי,סידר מכנסיו ויצא. ושוב,התחיל לשיר כמו משוגע... בביישנות סידרה את עצמה,ויצאה מהפינה החשוכה. "את משוגעת" "אני??מה פתאום...!"
