שגעון זה כאן נכון.

קיטי08

New member
שגעון זה כאן נכון.

אם אתן זוכרות בפברואר עברנו וכאמור נשאר הרבה בלאגאן. הרבה זה סביב בגדי הילדים של הבנים שלי. ארזתי כבר את כל מה שהכנו לטליה (לפני הלידה כיבסתי כמו משוגעת), אבל יש את כל בגדי ההמשך. מרגע שגילינו שטליה היא עוברית, נתתי בגדים של בנים, אך יש עדין עד גיל 6 את כל הבגדים בשקיות. בעלי חושב שצריך לתת אותם. גם לי זה ברור, זה הריון 7 בדרך לילדה שלישית, אמרתי שאם זה לא יצליח, אוותר, (בת 41, כבר שנתיים וחצי בהריונות וחרדות, מתי שהוא אצטרך לשים את הגבול לחיים שפויים לכל המשפחה שלי) ויחד עם זאת, אני ממיינת (סוף סוף אני מתייחסת לעניין) את הבגדים, מוציאה 2-3 בגדי בנים ולא מסוגלת להמשיך למיין). בעלי בחול השבוע, אבל הוא בטח יקבל חום כשיראה את כל הארגזים שמצטברים, אבל למרות כל מה שאני יודעת ואניבן אדם די לוגי במהות, אני מפחדת לעשות צעד. אז אני אורזת, שמה בצד, חלק בארגז ומרגישה שהשגעון עוטף אותי. זוהי התלונה להיום....
 

happy

New member
כמה שאני מבינה אותך

אצלנו עד שטל נולד שמרתי את כל הבגדים כי ידעתי שבטוח יהיה לנו עוד ילד ולא ידעתי אם יהיה בן או בת. אבל מהרגע שידעתי שזה בן אז שמרתי רק ביגדי בנים. בגדי בנות שמתי בצד. ואז טל נולד וגדל
והבגדים שלו גם נהיו קטנים. ואני אגרתי ואגרתי כמויות של בגדים ולא הסכמתי להוציא מהבית. כאילו הפחד הזה שאם אני אתן את הבגדים האלו אז זהו לא יהיו עוד ילדים. ואז החצי אמר שנעביר לחברים ומקסימום אם יהיה עוד ילד אז ניקח מחברים ובמקרה הכי נורא יהיו לו או לה בגדים חדשים
. זה מאוד הקל עלי פשוט להעביר ה כ ל.
 

קיטי08

New member
זה כל כך מוזר

כאילו הבגדים שומרים על הרצף שכל כך נקטע. מרגישה כמו לפתוח קופת שרצים... אני אחכה לבעלי ונעשה את זה ביחד, כי אני חושבת שבשבילו הרעיון של לפתוח דף חדש יותר מוצא חן. תודה
 

נייטי

New member
מותר להגיד את דעתי?

אולי קצת בוטה אבל בעיניי - לתת הכל. אני יודעת שקל להגיד וקשה לעשות אבל זה מה שאני הייתי עושה וזה מה שכבר עשיתי. אני אומנם לא סגרתי את הבאסטה ותיאורתית בעוד שנה שנתיים אני רוצה לפתוח אותה שוב אבל את כל ביגדי הילדודים שקטנים עליהם (ואצלי הגדול עוד לא בן 3) העברתי או לתרומות (את הפחות טובים) או ל-"פול המשפחתי" היינו לאמא שלי הביתה כדי שישמש את אחותי או אח של האיש כאשר הם יחליטו לעשות ילדים (ויש מצב ראלי ביותר שאני אעשה קודם את השלישי לפני שהם יזוזו כי זה ממש לא בראש שלהם אבל עדין לא יכולה לסבול פה את הארגזים). וכן גם אצלי עברו הירהורים וגם אצלי היו דפיקות לב קלות שמא אני בעצם עושה מעשה שיש בו אמירה לא טובה אבל מהרגע שהארגזים יצאו מפה שכחתי. לא בטוחה שביקשת עצה כזאת אבל מותק, בגדים עד גיל 6 נשמע לי סוג של מחסן קטן יש לך בבית, לא?
 

קיטי08

New member
אתן צודקות

היה מאוד כיף למסור דברים, אבל זה מרגיש כמו להתעסק עם אזורים מסוכנים. זה כל כך לא מתאים לי. אני כל כך מחפשת למצוא איזה הגיון שיסביר קצת איך החיים האלה עובדים,אפילו אם זה הגיון הזוי משהו... דוקא משבוע שעבר שהבדיקה אצל קופרמינץ היתה תקינה,סוף סוף אין המטומות, אני מרגישה כל כך לא רגועה. כנראה הבעיות הסיחו את דעתי ועכשיו אני תקועה עם הרעיון שזה שהכל בסדר, לא אומר שבאמת אני אזכה להחזיק אותה, לחבק אותה... אז יופי, יש לי מלא בגדים... כן ומחסן זה מצאים לי, כי בניגוד לתמי... אצלנו בערבות פולניה, לא זורקים...מי יודע מתי...
 
מרוב ארגזים, כמעט פספסתי את הבשורות הטובות!!!

איזה יופי, קצת בשורות טובות, קצת אוויר לנשימה, קצת אופטימיות להמשך הדרך!!! שמחה כ"כ לשמוע, עשית לי את היום (-: ו...אין היגיון באיך החיים עובדים . גם לא היגיון הזוי. אבל אמרה פולנית ידועה אומרת שגם אם חוששים ודואגים, לפעמים מתאכזבים לטובה... מאחלת לך להתאכזב לטובה - שתזרקי הכל ואח"כ כשתיוולד הנסיכה תאכלי את הלב למה זרקת - או שלחילופין שתשמרי כל בגד וגרב ובסוף תהיי מבסוטית שלא זרקת כי הנה יש לך בגדים לנסיכה.
 

קיטי08

New member
אמן

תודה יקרה, אין אפשרות לעשות חוזה שאני אזרוק הכל ובתמורה הנסיכה שלי תגיע? זה נראה לי ממש סידור הוגן. ומה שלומך, שלומכן? איך בארץ השקדיות?
 
מבינה לחלוטין

גם אני שומרת בגדי בנות ובגדי בנים כי אני לא יודעת מאיזה מין יהיה הבא בתור. יש לי טונות של בגדים שאין לי מושג מתי ואם יהיה בהם שימוש חוץ מלהזדהות נשאר
 

קיטי08

New member
תודה

מצחיק אותי שאני יודעת ולאור העבר, לא מאמינה לעובדות יותר. מאחלת לך ילדים מקסימים (מכל מין)
 

פאקא

New member
אני שמרתי בסדר רב

את כל הבגדים של הקטנה שלי, כי חשבתי שתיכף ומייד יהיה עוד אחד... כידוע זה לא קורה ועכשיו יש לי מחשבות רציניות על למסור הכל הכל. שבוע שעבר קנינו ארון ומיטה לגברת ונראה לי שכשזה יגיע אני נפטרת מכל בגדי התינוקות. אני מנסה להכניס מחשבה הפוכה, אולי אם לא יהיו כאן בגדים משהו יזוז... מצד שני אצלך האופציה לסוף טוב בכל זאת נראית באופק, אז אולי יותר שווה לשמור? לא יודעת. אפשרות נוספת היא לחשוב על הטוב שאת מפזרת כאשר את תורמת את הבגדים לאנשים שצריכים אותם יותר. זה הכל ענין של פרספקטיבה (אבל לשנות פרספקטיבה זה מה זה קשה
). לחכות לבעל נשמע כמו פתרון מצוין פאקא
 

מקוםבלב

New member
היי קיטי,

מה שלומך יקירתי? אני זוכרת שגם אני שמרתי הכל שיובל היה קטן כי אוטוטו הולך להיות עוד אחד. אבא שלי בזמנו הביא לי דברים מקסימים מחו"ל שממש היה חבל לי לתת. אחרי כמה זמן הבנתי שעשיתי שטות. הבגדים חוטפים כתמים ונהיים ישנים. ועדיף לתת שמישהו אחר יהנה מהם בזמן הזה. תבחרי לך כמה שממש קשה לך להיפרד ואת השאר תמסרי. היום גם בגדים זה לא הוצאה כמו פעם. ולנסיכה שתגיע מגיע חדש, נוצץ ויפה. לפי הפאנג שאווי זה חשוב להוציא דברים מהבית שלא משתמשים בזה. ומעבר לזה, תעשי מה שנכון ומתאים לך. אוהבת.
 

קיטי08

New member
הי יקירתי

זה פחות הבגדים כמו הפחד להתעסק עם המזל, אני אתחיל לשחק והחיים שוב יפתיעו אותי. ברור לי שזה לא מה שיגרום לדברים להיות מסודרים. אבל אולי הכי קל להצמד לקונקרטי?!? אני אאמץ כמה רעיונות, נחכה לדן ואז נדוג ביחד כמה מזכרות שוות במיוחד, למען הנוסטלגיה. אמלנו במשפחה היינו 2 ילדים, אחרינו 4 בני דודים והכל העברנו מאחד לשני...טוב, שום דבר במילא כבר לא דומה למה שהיה. באמת צריך לפנות מקום לאנרגיות חדשות. הרבה אהבה.
 

mic75

New member
הי מותקתי

אני גם חושבת שצריך לתת קודם כל לפתוח דף חדש, ולחכות בסבלנות לנסיך החדש אני בטוחה שזה קשה כי עצם ההתעסקות בזה המחשבות עולות והזיכרון שתמיד איתנו חוזר יותר , כמו שאמרת חכי לבן זוג שיחזור לארץ ותעשי את זה איתו , איני בטוחה שהוא לא רוצה שתרימי דברים והוא ירצה להיות שותף לכל הסדר (למרות שהוא בחור ................................סתם) בכל מקרה ניפגש ביום חמישי נשיקות מיכל
 

קיטי08

New member
את צודקת

עולים כל הזכרונות מהם וכל הזכרונות שלא יהיו איתה. וגם בנוגע לסחיבות הרגשתי שזה לא בשבילי עכשיו אחרי שעה. ודוקא להפתעתך- הוא המסודר, אני כפי שהצהרתי בשרשור עקרות הבית, מבולגנת להפליא, כל אחד והיתרונות שלו. מחכה לחמישי ושולחת חיבוק
 

קיטי08

New member
לשנות פרספקטיבה

זה באמת קשה ותחת חרדה עוד יותר, אבל ממש מרגישה שהשרשור הזה, פתח פתח לשחרר. תודה!
 
למעלה