ריקי זו אני
Well-known member
שבוע רודף שבוע שרודף... ורודף... וככה בלי לשים לב אנחנו... כן אנחנו...
ואני?
שחולמת מיום א' בכל שבוע מה אבשל ביום שישי לקראת שבת קודש... כי את החומוס יש להשרות לפני ואת הבשר להוציא מהמקפיא... כדי שיגיע אל הסיר ללא חשש...
ואין לאשה מהסוג שאוהבת לבשל למשפחת ולהנות מהנהנות של היושבים סביב השולחן... השולחן שלה...
הנשים שאוהבות לראות סירים גדולים, על להבות גז גדולים... וריחות משכרים שאומרים לנו... ורומזים לנו שדבת קרבה...
אבל -
גם הנשים האלה, או אפילו נשים כאלה צריכות הפסקה.
לדעת מיום א' שאין צורך לתכנן דבר..., שלא צריכות לחשב השרית חומוס שעועית וכו...
גם שאלת הקרח בבשר הקפוא בפריזר... אינה שאלה..., לנחות בנחת אל סוף שבוע הכי רגוע שבעולם.
אז נכון שביום א' עוד לא ידענו..., אבל ביום ב' כבר היה לנו ברור...
ומאחר שכך הביט לי בעיינים אישי..., האביר שלי... ואני אמרתי לו בשיא הקוליות האפשרית 'על הראסי'.
חחחח... נו? מה יוציא גבר שרמנטי תחת ידיו לערב שבת קודש... ?
טוב. לפני הנחושים רמז... חחחח
גבר במטבח זה בערך כמו אשה בזירת איגרוף מול מתאגרף גדל גוף, מזיע...
הרבה תנועה ומעט יכולת אבל כפיים לאמביציה...
מאחר ותמיד תמיד יש צורכים מבצעיים במטבח... יש לי בפריזר מאופסן שניצל מטובל ומוכן לצליה... לחירום.
אלה שכאן ועכשיו אנחנו לא בחירום... הוציא חבילת חזה עוף מהמקפיא לפריסה...
קילף תפוחי אדמה לצ'יפס לקראת טיגון... לפי שיטה יחודית...
הכין סלט ירקות קצוץ קטן ... קטן פיזר פטרוזליה קצוצה דק דק...
הרביץ בחזה עוף הפרוס שיהיה דק...
קמח, ביתה מטובלת ופרורי לחם לכיסוי...
כרובית בשמיר סלט אהוב...
וחסה בהרבה לימון...
חימם את הצ'יסר... טיגן כמות שניצלים לפלוגת חיילים שחוזרים משדה קרב, וצ'יפס שטוגן לגדוד... ממש.
אחרי המקלחת, כשהנרות ידלקו... נשב לנו בשיא הנחת לסעודה המלכותית... ונאמר לעצמנו... wow
שבת שלום
ואני?
שחולמת מיום א' בכל שבוע מה אבשל ביום שישי לקראת שבת קודש... כי את החומוס יש להשרות לפני ואת הבשר להוציא מהמקפיא... כדי שיגיע אל הסיר ללא חשש...
ואין לאשה מהסוג שאוהבת לבשל למשפחת ולהנות מהנהנות של היושבים סביב השולחן... השולחן שלה...
הנשים שאוהבות לראות סירים גדולים, על להבות גז גדולים... וריחות משכרים שאומרים לנו... ורומזים לנו שדבת קרבה...
אבל -
גם הנשים האלה, או אפילו נשים כאלה צריכות הפסקה.
לדעת מיום א' שאין צורך לתכנן דבר..., שלא צריכות לחשב השרית חומוס שעועית וכו...
גם שאלת הקרח בבשר הקפוא בפריזר... אינה שאלה..., לנחות בנחת אל סוף שבוע הכי רגוע שבעולם.
אז נכון שביום א' עוד לא ידענו..., אבל ביום ב' כבר היה לנו ברור...
ומאחר שכך הביט לי בעיינים אישי..., האביר שלי... ואני אמרתי לו בשיא הקוליות האפשרית 'על הראסי'.
חחחח... נו? מה יוציא גבר שרמנטי תחת ידיו לערב שבת קודש... ?
טוב. לפני הנחושים רמז... חחחח
גבר במטבח זה בערך כמו אשה בזירת איגרוף מול מתאגרף גדל גוף, מזיע...
הרבה תנועה ומעט יכולת אבל כפיים לאמביציה...
מאחר ותמיד תמיד יש צורכים מבצעיים במטבח... יש לי בפריזר מאופסן שניצל מטובל ומוכן לצליה... לחירום.
אלה שכאן ועכשיו אנחנו לא בחירום... הוציא חבילת חזה עוף מהמקפיא לפריסה...
קילף תפוחי אדמה לצ'יפס לקראת טיגון... לפי שיטה יחודית...
הכין סלט ירקות קצוץ קטן ... קטן פיזר פטרוזליה קצוצה דק דק...
הרביץ בחזה עוף הפרוס שיהיה דק...
קמח, ביתה מטובלת ופרורי לחם לכיסוי...
כרובית בשמיר סלט אהוב...
וחסה בהרבה לימון...
חימם את הצ'יסר... טיגן כמות שניצלים לפלוגת חיילים שחוזרים משדה קרב, וצ'יפס שטוגן לגדוד... ממש.
אחרי המקלחת, כשהנרות ידלקו... נשב לנו בשיא הנחת לסעודה המלכותית... ונאמר לעצמנו... wow
שבת שלום
.