נסיכה במגדל
New member
שבת שניה
אתמול בעלי קפץ לביקור במגדל. לא בשביל להציל נסיכות, בשביל לחלק רכוש. האמת? השבוע היה ממש בסדר. אני חיה לי מיום ליום, כמו שאומרים. ויש סוף סוף תנועה באוויר. אבל כל פעם שאנחנו נפגשים זה קצת מחזיר אותי אחורה. אני יודעת שזו תקופה זמנית (ביום ראשון יהיה לנו תיק) ועדיין. מחזיר אותי לאותה הרגשה - קיר אטום בינינו. אפילו ככה, אפילו עכשיו, הוא הגיע הביתה ותכף נשאב למחשב, לטלוויזיה, ללהיות גב. לא יודעת למה אני עדיין נפגעת מזה. עכשיו אני כבר באופן רשמי לא חשובה לו, הוא לא חייב. אבל בכל זאת היינו נשואים עד לפני שנייה וקצת התגעגעתי. והוא? אפילו עכשיו לא מרגיש צורך להסתכל לי בעיניים. להגיד מילים אחרונות. לצרוב אותי בזכרון בפגישה אחרונה. זה מעליב. מצד שני, הרי בדיוק בגלל זה אני מתגרשת. כדי להיות סוף סוף מקום ראשון אצל מישהו, שבמקום להגיד לי אי אפשר יתאמץ להעיר את הלב שלי בנשיקה. בינתיים, בסטטיסטיקה קצרה שערכתי, ימי שישי הם הכי קשים. חוץ מזה אני כבר שבועיים בלי טבעת, ובשבוע הבא בע"ה אני הולכת לקנות לעצמי טבעת חדשה ולהיות מקודשת לעצמי. שבת שלום (-:
אתמול בעלי קפץ לביקור במגדל. לא בשביל להציל נסיכות, בשביל לחלק רכוש. האמת? השבוע היה ממש בסדר. אני חיה לי מיום ליום, כמו שאומרים. ויש סוף סוף תנועה באוויר. אבל כל פעם שאנחנו נפגשים זה קצת מחזיר אותי אחורה. אני יודעת שזו תקופה זמנית (ביום ראשון יהיה לנו תיק) ועדיין. מחזיר אותי לאותה הרגשה - קיר אטום בינינו. אפילו ככה, אפילו עכשיו, הוא הגיע הביתה ותכף נשאב למחשב, לטלוויזיה, ללהיות גב. לא יודעת למה אני עדיין נפגעת מזה. עכשיו אני כבר באופן רשמי לא חשובה לו, הוא לא חייב. אבל בכל זאת היינו נשואים עד לפני שנייה וקצת התגעגעתי. והוא? אפילו עכשיו לא מרגיש צורך להסתכל לי בעיניים. להגיד מילים אחרונות. לצרוב אותי בזכרון בפגישה אחרונה. זה מעליב. מצד שני, הרי בדיוק בגלל זה אני מתגרשת. כדי להיות סוף סוף מקום ראשון אצל מישהו, שבמקום להגיד לי אי אפשר יתאמץ להעיר את הלב שלי בנשיקה. בינתיים, בסטטיסטיקה קצרה שערכתי, ימי שישי הם הכי קשים. חוץ מזה אני כבר שבועיים בלי טבעת, ובשבוע הבא בע"ה אני הולכת לקנות לעצמי טבעת חדשה ולהיות מקודשת לעצמי. שבת שלום (-: