לא יודעת מאי]פה להתחיל
ממש כיף להיכנס ולראות כל כך הרבה משתתפים, מחזקים ומעודדים, זה פשוט מחמןם את הלב. עמליה, הצילומים שלך יפים, אבל הציור שלך של העץ פשוט יפהפה, הגדלתי אותו כדי לשים לב לפרטים הקטנים של מריחת הצבע, וזה פשוט נהדר. אהבתי. אנפה, כמה את צודקת, רק בזמנים קשים אנחנו יודעים להעריך את ה-"כאילו" דברים הקטנים שיש לנו בזמני רגיעה ביום יום. סיתווניות - הבדיחה שלך, חתיכת בדיחה.איש חכם היה הזקן הזה.גדול. פסיפלורה, אכןזה ממש סיפור על הפרופסור המפוזר, זה מאד אופייני לאנשים שנמצאים בפעילות אינטנסיבית, כשקראתי את הסיפור שלך נזכרתי שגם לי קורה לעיתים קרובות שאני מחפשת את משקפי השמש שלי, לא זוכרת איפה הנחתי אותם, והם כל הזמן על ראשי, אגב, הרגלתי את עצמי להניח אותם על ראשי מפני שבעבר, הנחתי אותם בכל מקום אפשרי ואף פעם לא זכרתי איפה מלכה, אבל הסיפור שלך עם שקית הזבל, נ ו טוב.... זה פשוט גאוני. שי - תודה על דברי העידוד והחיזוקים שאתה מביא לפורום. זהו, נלך קצת לעשות - "שלאף שטונדה" ואלי אחזור לראות אתכם בערב. להתראות חברים,ונצפה לטוב ביותר ולשקט בכל החזיתות,