שבת שלום
היי לכולם, באופן מאוד לא צפוי הייתי ללא מחשב מספר ימים. תמיד שצריכים אותו... התרגשתי מאוד לקרוא את ההודעות של כולם, זה עזר לי מאוד מאוד. עפרי אכן ילדה מדהימה, רגועה מאוד, ממלמלת בלי סוף ומראה בצורה מאוד טובה מה היא רוצה וקל יחסית לספק את צרכיה. לגבי השאלה, כן היא כנראה לא רואה כל-כך טוב ולכן אנו בהתפתחות הילד עם שילוב ראייתי, אנו כמובן לא יודעים כמה היא רואה ויתכן שהליקוי קטן ככל שיהיה מפריע לה מאוד בקצה ההתפתחות. היא בת 7 חודשים כרונולוגי (4 חודשים מתוקן) וכמה שעובדים איתה, היא לא מוכנה לשכב על הבטן יותר מ-2 דקות ולא מרימה את הראש כלל. אני, למרות מחאותיה הקשות לפעמים מתעקשת על שכיבה על הבטן לזמן קצוב למספר פעמים ביום. אני נשארת לידה, שוכבת לידה, מנסה לדבר, לשיר, לגרות אותה בכל מיני משחקים ואטרקציות אך היא בשלה. הנחת היסוד החדשה שלי היא, בכל פעם שמניחים אותה (בלול, במיטה וכו') לשים אותה קודם כל על הבטן, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד, היא מוחה קשות, בוכה בחמלה ולבסוף קשה מאוד להרגיע אותה. חשוב לציין, שכאשר היא על הגב, היא משתוללת מאוד מרימה את הטוסיק ומגיעה לפעמים למצב של חצי התהפכות. כבר לא יודעת מה לנסות. הפיוזיוטרפיסטית שלנו אומרת שמנסיונה ילדים בעלי לקות ראייתית מתקשים הרבה יותר להתרומם, שכן אין גירוי ראייתי המביא אותם להרים את הראש ולחפש גירויים. אם יש למישהו רעיון אני מקשיבה. כבר התחילו להגיד לי שהקרדיט שנתנו לה בגלל הפגות בנושא הרמת הראש עומד להסתיים, שהלא היא בת 4 חודשים מתוקן. מה עוד שבמשקל (7 ק"ג) וגובה עפרי עולה יפה מאוד כמו כרונולוגי והזהירו אותי שלא תעלה יותר מידי ותפתח בעיות משקל. אני מבינה מאיפה זה בא אך זה נראה לי קצת מוגזם לומר לי בשלב הזה לשים לב. זהו, שבת שלום לכולם, מירב
היי לכולם, באופן מאוד לא צפוי הייתי ללא מחשב מספר ימים. תמיד שצריכים אותו... התרגשתי מאוד לקרוא את ההודעות של כולם, זה עזר לי מאוד מאוד. עפרי אכן ילדה מדהימה, רגועה מאוד, ממלמלת בלי סוף ומראה בצורה מאוד טובה מה היא רוצה וקל יחסית לספק את צרכיה. לגבי השאלה, כן היא כנראה לא רואה כל-כך טוב ולכן אנו בהתפתחות הילד עם שילוב ראייתי, אנו כמובן לא יודעים כמה היא רואה ויתכן שהליקוי קטן ככל שיהיה מפריע לה מאוד בקצה ההתפתחות. היא בת 7 חודשים כרונולוגי (4 חודשים מתוקן) וכמה שעובדים איתה, היא לא מוכנה לשכב על הבטן יותר מ-2 דקות ולא מרימה את הראש כלל. אני, למרות מחאותיה הקשות לפעמים מתעקשת על שכיבה על הבטן לזמן קצוב למספר פעמים ביום. אני נשארת לידה, שוכבת לידה, מנסה לדבר, לשיר, לגרות אותה בכל מיני משחקים ואטרקציות אך היא בשלה. הנחת היסוד החדשה שלי היא, בכל פעם שמניחים אותה (בלול, במיטה וכו') לשים אותה קודם כל על הבטן, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד, היא מוחה קשות, בוכה בחמלה ולבסוף קשה מאוד להרגיע אותה. חשוב לציין, שכאשר היא על הגב, היא משתוללת מאוד מרימה את הטוסיק ומגיעה לפעמים למצב של חצי התהפכות. כבר לא יודעת מה לנסות. הפיוזיוטרפיסטית שלנו אומרת שמנסיונה ילדים בעלי לקות ראייתית מתקשים הרבה יותר להתרומם, שכן אין גירוי ראייתי המביא אותם להרים את הראש ולחפש גירויים. אם יש למישהו רעיון אני מקשיבה. כבר התחילו להגיד לי שהקרדיט שנתנו לה בגלל הפגות בנושא הרמת הראש עומד להסתיים, שהלא היא בת 4 חודשים מתוקן. מה עוד שבמשקל (7 ק"ג) וגובה עפרי עולה יפה מאוד כמו כרונולוגי והזהירו אותי שלא תעלה יותר מידי ותפתח בעיות משקל. אני מבינה מאיפה זה בא אך זה נראה לי קצת מוגזם לומר לי בשלב הזה לשים לב. זהו, שבת שלום לכולם, מירב
