שבת שלום!

[גןהעדן]

שבת שלום!

שבת - שם עצם מופשט ממין נקבה. שלום - שם תואר ? של מה? ומבורך שם תואר למה? ולמה הוא בזכר ולא בנקבה? מה אומרים שבת שלום ומבורך? או שבת שלום ומבורכת? אשמח לשמוע הסבר על כל מילה ( טוב חוץ משבת ...) תודה על תשובתכם

 

[trilliane]

תשובתו של רוביק רוזנטל:

מדוע מברכים " שבת שלום ומבורך"? האם לא נכון היה לומר "שבת שלום ומבורכת"? הביטוי "שבת שלום ומבורך" הטריד חוקרים רבים. על פי הבלשן ניסן ברגגרין הצירוף "שבת מבורך" תקין. כאשר בודקים את מעמדה של השבת במקורות מגלים שלעתים השבת מקבלת צורת זכר, כמו בפסוק הידוע והמשפיע "שומר שבת מֵחללו" בספר ישעיה. http://www.keter-books.co.il/p-21_a-27

 

[daviduuu]

ובנוסף, כבר הוצע הסבר לכך- בעבר, בפורום זה.

הנה קישור עם הסבר- מארכיב הפורום.

 

[trilliane]

איפה מצאת שם הסבר? ../images/Emo12.gif

שאלת שאלה והעלית השערה, אבל לא הייתה לכך כל התייחסות בפתיל... (התייחסו רק לנושאים האחרים).

 

[daviduuu]

השערה לא יכולה להיות הסבר? ../images/Emo268.gif

הנה דברי שוב: "כבר הוצע הסבר לכך בעבר, בפורום זה". 1- היכן את מוצאת בדברי שהייתה לכך התייחסות בפתיל?

2- מי קבע שאם לא הייתה בפתיל התייחסות לכך, הדברים נפסלים?

3- ועוד את תמהה "איפה מצאתי שם הסבר"?

בסוף הודעתי שם כתבתי את הדברים הבאים: "זה שנהוג לאחל "שבת שלום" ביום שבת וכו' מה פירוש הביטוי הזה שכ"כ הרבה משתמשים בו...? בכל אופן חשבתי להציע בפניכם את דעתי, ולומר שפירושה- "יום שבת של שלום", ובקיצור (יום) שבת (של) שלום"... סוף ציטוט. השרש החפיצ"י (יצ"ע) מופיע כאן בדברי... There, is a building

 

[trilliane]

יכולה להיות הסבר משוער... ../images/Emo13.gif

מהאופן שבו הצגת את הדברים "הוצע הסבר" ולא "העליתי השערה" השואל בהחלט עשוי לפתח ציפייה למשהו מנומק, מלומד ורשמי יותר... וגם, וזה באמת ברוח טובה ולא כביקורת – אתה לא חושב שמכיוון שמדובר בהשערה פרטית שלך שכתבת בשורה אחת, אפשר היה להעתיק אותה לכאן ופשוט לכתוב לשואלת "זו דעתי" במקום לשלוח אותה לפתיל אחר? (ומן הסתם היא לא יודעת שלא היו תגובות נוספות בנושא, וכמוני היא תקרא את שאר ההודעות שם רק כדי לגלות שהן לא מתייחסות לנושא השאלה שלה...).

 

[trilliane]

וחשוב לי להדגיש שלא פסלתי את דבריך כלל וכלל;

מבחינה תוכנית באמת אין לי מושג. רציתי רק להסב את תשומת לבך לכך שאופן הצגת הדברים שלך היה קצת מטעה, לטעמי. זה הכול.

 

[איתי שלר]

לילה טוב. זה עדיין נשמע לי בעייתי מעט.

נכון ששבת לפעמים הוא זכר (ואולי כצורה מקוצרת של יום השבת) אבל וא"ו החיבור של "ומבורך" בעייתית בעיניי. גם אילו היו אומרים "שבת שלום ומבורכת" הייתה אותה בעיה: "שלום" אינה תואר אלא סומך של שבת ,ולכן לכאורה אין הצדקה לואו שלפני התואר מבורך (שהוא התואר הראשון בצירוף). לא? [ואגב, אצלי לפחות הקישור שלך לא עבד עד שהוספתי סלאש בסוף שורת הכתובת]. שיהיה לך לילה טוב ומבורך (כאן הוא"ו במקומה כי היא באה לפני התואר השני בצירוף).

 

[trilliane]

תודה על ההערה, הנה הקישור המתוקן:

http://www.keter-books.co.il/p-21_a-27/ ואגב, שם האות השישית בעברית הוא וי"ו (קראתי את המשפט שלך כמה פעמים עד שהבנתי ש"אין הצדקה לואו" = "אין הצדקה לוי"ו

).

 

[איתי שלר]

גם וגם

במקורות (ספרות חז"ל ועוד) תוכלי למצוא פעמים רבות וא"ו, וגם פעמים רבות וי"ו (וגם קצת ו"ו). לילה טוב.

 

[trilliane]

במקרה הזה לא, יש תקן אקדמיה לשמות האותיות

הרשמיים. צורות עתיקות מהמקורות לא משמשות אותנו כיום וסתם מבלבלות... (זה נכון גם במקרים רבים אחרים). אגב, חיפשתי בשני מילונים את "ואו" או "וא"ו" ולא מצאתי.

 

[daviduuu]

הסבר למה וי"ו ולא וא"ו

נמצא בדף זה (חפשו ברשימה "קולומביה או קולמביה") וזהו ציטוט דבריו של עורך ויקיפידיה "ברי"א": "המקור להוספת י' בסוף מילה לפני ו' עיצורית הוא שוב בלשון התנ"ך. אם כי נדמה לי שדווקא כשההברה קמוצה, (או בעלת תנועה גדולה אחרת, כגון "כסליו" הצרויה), מה שמוציא את "קו" ו"צו" הפתוחות מהנדון. המילה סתיו - אם כי היא בת הברה אחת, אך היא כוללת עיצור נע נוסף, וייתכן שבכך היא דומה למילה בת שתי הברות וזוכה לי' לקראת סופה". בברכה - ברי"א • שיחה • י' בטבת ה'תשס"ח • 17:31, 19 בדצמבר 2007 (IST)

 

[איתי שלר]

וָאו מופיע במילון אבן שושן.

דודUUU ציין מה היסוד של צורת ויו. יש להניח שלצורת וא"ו יש השפעה ארמית, שבה יש מילים נוספות המסתיימות ב "ָאו" (לאו, לגאו..). במילון אבן שושן מופיעות כל הצורות: ואו, ויו, וו. לגבי התקן של האקדמיה ללשון העברית, טענת שוא"ו אינה בתקן, ויתכן שאת צודקת בכך- האקדמיה נוטה ליצירת האחדה ולהמעיט בצורות המושפעות מהשפה הארמית. הוספת אל"ף בתנועה קמוצה היא לדעתי יותר אינטואיטיבית בשפה הכתובה בימינו, המשופעת במילים לועזיות שבהן נעשה סימון לתנועת A באמצעות אל"ף. אך אם את טוענת שהצורה וא"ו פחות מובנת לקורא, אנסה לקחת זאת לתשומת לבי. תודה וצהרים טובים.

 

[trilliane]

לא בזה שלי (ובדקתי גם בתחילת האות וגם בהמשך)

תראה, אין סיבה שלא תהיה אחידות בשמות האותיות בשפה. איזה היגיון יש לשם אותה אות יהיו כמה צורות כתיב? זה סתם מבלבל... אז דרכי הכתיב השתנו לאורך השנים, והן חלק מההיסטוריה ואיש לא מנסה לשנות את ההיסטוריה, אבל אנחנו חיים את העכשיו, ובראייה סינכרונית ולא דיאכרונית אנחנו צריכים שיטה מעשית לקרוא לאות בשם ברור ואחיד, ואין סיבה לאמץ את השיטה הארמית של חז"ל (ושבל נשכח שחלק ניכר מאותה תקופה הם לא דיברו עברית, אז כאן דווקא יש לנו יתרון עליהם). אני חולקת עליך לחלוטין – הוספת האל"ף בתנועה קמוצה לא אינטואיטיבת בכלל בשפה הכתובה בימינו, ושים לב שהיא מאפיינת מילים לועזיות ולא עבריות, ולמעשה גם בזה ממעטים היום ככל הניתן (הייתה פעם אופנה לדחוף אל"ף בכל מקום, וכיום המגמה השתנתה). למה שבמילה עברית למהדרין שמסתיימת ב-av תהיה אל"ף? זו לא דרכה של העברית, ואכן צדק דוידו כשהביא לדוגמה מילים כמו "עכשיו" (ואפשר להוסיף גם את "יחדיו" ואת כל צורות שייכות רבים לנסתר). אני לא יכולה לדבר בשם קוראים אחרים, אבל כי שהעדתי על עצמי – קראתי את המשפט שלך כמה וכמה פעמים ואשכרה שברתי את הראש בניסיון להבין מה אתה מנסה לומר. רק בהמשך, כשחזרתי על הואו ואז הוספת גם גרשיים, נפל לי האסימון. כאמור, מעולם לא נתקלתי במישהו שמשתמש בצורה "ואו" (עם או בלי גרשיים) בעברית של ימינו. לטעמי היא צורה ארכאית ששייכת לתקופתה אך לא לתקופתנו.