שבת שלום

[טשטושה]

תודה מקרב לב אשתורי, תודה עבור

הסיפור המופלא שרקמת, שנראה ששווה פעם אחר פעם לפרסם סיפור פה ושם על מנת לצוד סיפור נוסף - והפעם, זה היה שווה מאוד !!! תבורך על כשרון הכתיבה, על שפע הדמיון היפהפה והבניה הטובה של הסיפור - שכן גם אם אמת הוא, הרי שכתיבת תרחישים אינה פשוטה כלל ועיקר ועל כן, מותירה לי את העונג של להתלבט אם מקרה אמיתי או בדיה הוא הסיפור. שבת ברוכה לך ותודה שוב, מקרב לב עבור הסיפור

 

[חונה לרגע]

אשתורי ../images/Emo51.gif

בהרצאה על כתיבה ספרותית אמר המרצה שלעיתים אנשים נוטים להקל ראש בסיפורים קצרים - ולא היא- שירטוט דמויות ובניית עלילה בסיפור קצר הוא מלאכת אמן. שאפו חבר -

הסיפור, הדמויות והסיום שמשאיר אחריו שאלות ותהיות כתוב נהדר.

 

[מנורה]

אשתורי ידידי אכן הסיפור נוגע

קראתי אותו בנשימה אחת. אין ספק שסוף טוב משאיר טעם של אגדה. אני כמוך אוהבת את הניסתר מהגלוי

 

[offe]

סוף טוב לא תמיד הכל טוב ../images/Emo6.gif../images/Emo7.gif../images/Emo6.gif

כשהייתי ילדונת, הייתי שבויה בסיפורים רומנטיים עם סוף טוב. ספר שלא נגמר בטוב - היה כאילו וחותך את נשמתי לשניים. האם לקבל את הסוף לא טוב - שזו המציאות, והאם דווקא לרצות את הסוף הטוב - שזה בדימיון (ולא תמיד). כן, היו ימים. היום כשאני הולכת, למשל לסרט עם סוף לא טוב. או ספר שסופו לא טוב שזה פחות שכיח, לרגע יש לי חמיצות בפה (יותר נכון בנשמה) אולם הביטוי: "החיים הם לא פיקניק" - תמיד נמצא בתודעתי. אז שיהיה לכולנו סוף יום טוב. בידידות offe

 

[דרדרית]

כנראה שמי שכתב את "נשים מנוגה

גברים ממאדים" ידע על מה הוא מדבר... עולה שרוב הנשים אכן אוהבות ואוצות סיפורים עם סוף טוב. כנראה שהבדל זה הוא אחד ההבדלים בין הנשים לגברים. אז אשתורי ידידנו- המשך נא בכתיבתך המבורכת וסיים את הסיפורים כרצונך. (הרי זה הסיפור שלך) ואנו נתלהב מהסיפורים כי הם מרתקים ומעשירים ונששלים לנו את הסוף כרצוננו. או מקסימום- נבקש ממך סיפורים עם סופטוב עד שלבסוף תתרצה... שיהיה לכולנו ערב נפלא

חגית

 

[לאה שלום]

יו איזה מתח

אנימו סיפור יפה, אהבתי מאוד, גם אני כמו כל הנשים אוהבות סוף טוב ,למרות שלא תמיד זה כך, סוף טוב נותן הרגשה כאילו, הנה הצלחנו בסוף, יצאנו מהסבך, זה להיות אופטימית, לראות את חצי הכוס המלאה. דרדרית גם אני קראתי את הספר הגברים מהמאדים והנשים מנוגה, חבל רק שלא היה הספר הזה לפני 50 שנה, אני חושבת שזה ספר חובה לכל הצעירים/ות שהם בדרך להקמת משפחה. יש להניח שהינו עושים אולי פחות שגיאות.בידידות

 

[bimbo.]

טושה, אשתורי.....

טושה, הסיפור שלך נלקח ממש מהחיים. כל כך הרבה אנשים נחלו אכזבות, כאשר המציאות טפחה על פניהם. היטבת לתאר בעט רגישה את התחושות והרגשות. געגועיו, אכזבתו וכאבו של נועם מורגשים באופן חד ביותר. אשתורי, לצערי לא הצלחתי להעלות את סיפורך, ואני יודעת ללא ספק שהפסדתי סיפור מצויין. אנסה שוב ושוב עד שאצליח. ברכות לשניכם

 

[bimbo.]

אנימו...

הסיפור שהבאת הוא טיפה קטנה באוקיאנוס האומץ והגבורה שגילו העולים באותם ימים. החיים היו קשים ומפרכים, ובל נשכח שאנשים אלו עזבו בתים מסודרים, משפחה אוהבת, סביבה, חברה, ובאו לארץ קשה ותובענית. אותה עקשנות שעזרה להם לעזוב את הבית, היא גם שעזרה להם להחזיק מעמד ולא לוותר. כן, גם הורי היו בעליה של תחילת שנות העשרים. אמי ז"ל טולטלה באנית משא מארץ לארץ במשך 3 חודשים, עד שזכתה להגיע ליפו. את אבי הכירה בעת סלילת הכביש מטבריה (אם אינני טועה - לצמח).

 

[אנימו]

היי בימבו. זו אפילו טיפונת.

יש כמובן סיפורים כאלה בכל משפחה ולדעתי יש לתעדם בכל צורה והזדמנות. זו ההסטוריה שלנו ועליה מבוססים חיינו כאן.

 

[offe]

ערב טוב וסוף שבוע נעים ../images/Emo24.gif

עוד מעט אשב לראות בערוץ 10 את הסרט יומנה של ברידג'יט ג'ונס מאחר ובבתי קולנוע מציג חלק ב' - כדי שאוכל ללכת אליו. אומרים שהסרטים מאוד יפים. מעשרים לעשר עד אחת עשרה ועשרים. מוזמנים לצפות בסרט. אנימו ואשתורי עשו לנו היום סרטים - בלי תמונות - אולם מאוד מהנה. יישר כוח והמשך מבורך. תודה offe

 

[offe]

סליחה אחת עשרה שלושים וחמש