שבת שלום ../images/Emo140.gif
ש נ ה - ו י ר ט ו א ל י ת/טשטושה ================================ שנה וירטואלית שלמה הם מדברים... הוא כותב לה - היא עונה מתמוגג כל פעם מחדש - אישה נבונה אישה נבונה - גם פקחית וגם מוסיף לעצמו - פשוט חכמה... לא פעם הם דיברו על מפגש על לראות - איך נראה הצד השני לקחה אותו בשיחות אל פן הנפש זה המתעלה מעל המראה הויזואלי תמיד אמרה לא שהיא נראית כמו קוף כשהיה לוחץ הייתה עונה טוב - אז כמו שימפנזה.... אפילו ג´ירפה כבר אמרה כשלא יכלה לדחות אותו יותר.... שנה וירטואלית שלמה משוחחים מחליפים מוהלים מילים בחיים חברות נפלאה שוררת ביניהם - זה כבר מעבר לסתם פסים אישיים נועם כותב ליוני יוני כותבת לנועם הם נפגשים בכל מימד וירטואלי מפתיעים האחד את השניה בשנינות הם תרים אחרי תעצומות הנפש האחד של השניה נועם מזהיר לא פעם את יוני - אומר לה די...... מבקש..... ולא אחת גם מתחנן.... יוני - הוא אומר, זה כבר כואב... אני מוכרח - פשוט מוכרח - רק לראות אותך מוכרח לחבר פנים למילים עיניים לתחושות שבך מבט על כפות ידיים ואצבעות שמרקידות לי את הנשמה..... איך את תמיד רואה את הדברים מלמעלה... צעירה ממני בלא מעט שנים ומשום מה אני מרגיש שאת לפעמים נושאת בתוכך עוצמה של ניסיון חיים... שאני הא הצעיר - את המבוגרת/בוגרת והחיים נמשכים... ובאחת ההיעלמויות של יוני, נועם מלטף את המילים פותח היסטוריה - אחר היסטוריה נובר ומחטט בפרטים כמהה לאישה הזו - זו שמבינה אותו עד ממש בפנים זו שנוגעת בו במקומות הכי כואבים האישה הזו שבאבחנה דקה - לוטפת ומשכחת את כל החלומות הרעים... שוב יוני איננה - תמיד היא נוסעת לוקחת חופשה - לעולם לא מספרת איפה ואיך באמת היה חופש לנשמה היא אומרת וטורפת את קלפי האותיות מסבה את המילים והשיחה מתגלגלת לנושאים לגמרי אחרים... נועם יושב מול מחשב מיותם קר וחסר מיוני אחת... כלוא מתוך מצב קשה זקוק לעצתה - למילה המרגיעה... להסתכלות מלמעלה - ראיה מרחבית מבהירה... נובר בפרטים... דולה ושואב מכל שיחה פרט - רושם עוד פרט - גם אותו רושם ומציין לעצמו בבדיחות שהאישה הזו מכירה אותו יותר מאמו מולידתו והיא... למעשה חידה אחת גדולה... יוני חוזרת ועוד חופשה ארוכה הסתיימה ושוב מסתכלת מלמעלה ופותרת לו מצב מסובך ועוד חידה ושוב חוזרים לשיחות הגנובות אל השעות הקטנות אל השיתוף העמוק אל השיחות המרתקות... אבל הפעם הוא שואל תגידי יוני - אני בעצם לא יודע עליך כלום... ויוני אומרת... ודאי שאתה יודע אני זו אני - זו אני... רק חופשה קצרה לא השתניתי במאומה.... היא לא עונה חושב נועם... ומשחק איתה את המשחק ומחליט שהפעם הוא שובר את הקוד... לוקח לו זמן ללמוד לשאוב ממנה מידע... אזור מגורים, מה עושה לה טוב - מה מעלה חיוך על פניה... מממ - שוקולד אגוזים מריר... ורדים אדומות ריחניות... אוכל של אמא - שכבר מזמן לא טעמה וקפה בבוקר בתוך המיטה כן יש לה הרגל - לשמור תרמוס קפה בלילה ליד המיטה מתפנקת בבוקר על תרמוס קפה מהלילה של אתמול מוזר חושב לו נועם...הרגל מוזר ויוני לא אישה מפונקת היא אישה חזקה אישה מפונקת לא הייתה יכולה להיות בעלת חכמת חיים שכזו... אבל אוסף א הפרטים - לומד ומשנן ויום אחד... הוא מרגיש מוכן עובר על רשימת הפרטים האהובים נוסע למרכז העיר וקונה - אחד לאחד... ונוסע לבקר את יוני בביתה... צעד לא בטוח לכיוון המעלית כל כולו שמחה אלי פגישה מרתקת עם היוני שלו..... המשך..
ש נ ה - ו י ר ט ו א ל י ת/טשטושה ================================ שנה וירטואלית שלמה הם מדברים... הוא כותב לה - היא עונה מתמוגג כל פעם מחדש - אישה נבונה אישה נבונה - גם פקחית וגם מוסיף לעצמו - פשוט חכמה... לא פעם הם דיברו על מפגש על לראות - איך נראה הצד השני לקחה אותו בשיחות אל פן הנפש זה המתעלה מעל המראה הויזואלי תמיד אמרה לא שהיא נראית כמו קוף כשהיה לוחץ הייתה עונה טוב - אז כמו שימפנזה.... אפילו ג´ירפה כבר אמרה כשלא יכלה לדחות אותו יותר.... שנה וירטואלית שלמה משוחחים מחליפים מוהלים מילים בחיים חברות נפלאה שוררת ביניהם - זה כבר מעבר לסתם פסים אישיים נועם כותב ליוני יוני כותבת לנועם הם נפגשים בכל מימד וירטואלי מפתיעים האחד את השניה בשנינות הם תרים אחרי תעצומות הנפש האחד של השניה נועם מזהיר לא פעם את יוני - אומר לה די...... מבקש..... ולא אחת גם מתחנן.... יוני - הוא אומר, זה כבר כואב... אני מוכרח - פשוט מוכרח - רק לראות אותך מוכרח לחבר פנים למילים עיניים לתחושות שבך מבט על כפות ידיים ואצבעות שמרקידות לי את הנשמה..... איך את תמיד רואה את הדברים מלמעלה... צעירה ממני בלא מעט שנים ומשום מה אני מרגיש שאת לפעמים נושאת בתוכך עוצמה של ניסיון חיים... שאני הא הצעיר - את המבוגרת/בוגרת והחיים נמשכים... ובאחת ההיעלמויות של יוני, נועם מלטף את המילים פותח היסטוריה - אחר היסטוריה נובר ומחטט בפרטים כמהה לאישה הזו - זו שמבינה אותו עד ממש בפנים זו שנוגעת בו במקומות הכי כואבים האישה הזו שבאבחנה דקה - לוטפת ומשכחת את כל החלומות הרעים... שוב יוני איננה - תמיד היא נוסעת לוקחת חופשה - לעולם לא מספרת איפה ואיך באמת היה חופש לנשמה היא אומרת וטורפת את קלפי האותיות מסבה את המילים והשיחה מתגלגלת לנושאים לגמרי אחרים... נועם יושב מול מחשב מיותם קר וחסר מיוני אחת... כלוא מתוך מצב קשה זקוק לעצתה - למילה המרגיעה... להסתכלות מלמעלה - ראיה מרחבית מבהירה... נובר בפרטים... דולה ושואב מכל שיחה פרט - רושם עוד פרט - גם אותו רושם ומציין לעצמו בבדיחות שהאישה הזו מכירה אותו יותר מאמו מולידתו והיא... למעשה חידה אחת גדולה... יוני חוזרת ועוד חופשה ארוכה הסתיימה ושוב מסתכלת מלמעלה ופותרת לו מצב מסובך ועוד חידה ושוב חוזרים לשיחות הגנובות אל השעות הקטנות אל השיתוף העמוק אל השיחות המרתקות... אבל הפעם הוא שואל תגידי יוני - אני בעצם לא יודע עליך כלום... ויוני אומרת... ודאי שאתה יודע אני זו אני - זו אני... רק חופשה קצרה לא השתניתי במאומה.... היא לא עונה חושב נועם... ומשחק איתה את המשחק ומחליט שהפעם הוא שובר את הקוד... לוקח לו זמן ללמוד לשאוב ממנה מידע... אזור מגורים, מה עושה לה טוב - מה מעלה חיוך על פניה... מממ - שוקולד אגוזים מריר... ורדים אדומות ריחניות... אוכל של אמא - שכבר מזמן לא טעמה וקפה בבוקר בתוך המיטה כן יש לה הרגל - לשמור תרמוס קפה בלילה ליד המיטה מתפנקת בבוקר על תרמוס קפה מהלילה של אתמול מוזר חושב לו נועם...הרגל מוזר ויוני לא אישה מפונקת היא אישה חזקה אישה מפונקת לא הייתה יכולה להיות בעלת חכמת חיים שכזו... אבל אוסף א הפרטים - לומד ומשנן ויום אחד... הוא מרגיש מוכן עובר על רשימת הפרטים האהובים נוסע למרכז העיר וקונה - אחד לאחד... ונוסע לבקר את יוני בביתה... צעד לא בטוח לכיוון המעלית כל כולו שמחה אלי פגישה מרתקת עם היוני שלו..... המשך..
