שבת שלום

yperelman

New member
שבת שלום ../images/Emo13.gif

שמירת השבת- חובה דתית? עונג אמיתי? ואולי גם וגם? מאז ומתמיד הייתי סקרן באשר לעול המצוות אותו נוטלים חבריי הדתיים. התחושה שלי הייתה שהם סובלים הרבה כדי להבטיח לעצמם מקום בגן עדן. כמה חזק צריך להיות אדם שמוכן להקריב כל כך הרבה כדי לזכות במשהו עתידי, שהוא מאמין (ויודע?) שיגיע לאחר מותו. שמירת השבת נראתה לי הקרבה גדולה במיוחד. מה הם עושים כל שבת? האם הם מצליחים להנות או שמא הם סובלים בשם האמונה? לא לטייל בארץ? לא לצאת לבלות? לא לראות תכניות/סרטים?.... איך הם עומדים בזה? בתקופה האחרונה, כשההתעסקות שלי ברוחניות פגשה את היהדות, החלטתי ללמוד גם הלכות שבת. הדתיים והחוזרים בתשובה איתם אני לומד, חזרו ואמרו ששמירת השבת היא עונג גדול ועד שלא אנסה, לא אוכל לבחון זאת בעצמי. הוזמנתי לארוחות שבת במקומות שונים ובזמנים שונים. המכנה המשותף הקסים אותי. כל כך הרבה שמחה ואור בעיניים. בלי נסיעות, בלי טלויזיה ואפילו שומו שמיים בלי אינטרנט. החלטתי לנסות בעצמי ולבדוק הכצעקתה! אז בסיכום ביניים, לאחר מספר שבתות בהן אני שומר שבת (ומפעם לפעם מקיים עוד מספר הלכות שבת) העונג כולו שלי. שקט, שלווה, יחד עם משפחה, חברים. דברים שרואים מכאן....
 

yamit23

New member
שבת שלום ומבורך ../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

מעניינים הדברים שכתבת. שאלה מעניינת - האם שמירת השבת היא תנאי להגיע לדברים האלה? אפשר להגיע אליהם גם בדרך אחרת? זה החיפוש הפרטי שלי. והעיקר שתהיה שבת שלום לנו ולכל ישראל.
 

טאוֹ

New member
תענוג לקרוא ../images/Emo13.gif

כמעט אמרתי: עונג שבת... תודה על השיתוף, יקירי. אני בהחלט חושב שיש חשיבות עצומה לפסקי זמן לעצמנו על בסיס קבוע, פסקי זמן שאותם אנו מקדישים לעצמנו ולסובבים אותנו. זה יכול לבוא לידי ביטוי גם בטיולים, בילויים וסרטים, אגב... אבל כשלפסקי הזמן האלה יש איכות של שקט, של עצירה במקום (מבחינה חיובית, כהפוגה למרוץ האינטנסיבי של שגרת יומנו), של מדיטציה, של התבוננות פנימית, של קריאה ושל עיסוקים נינוחים אחרים - זה בהחלט נפלא. וכשזה נפלא כל כך, לא מרגישים בהכרח שמקריבים הרבה, אלא דווקא שמקבלים הרבה... מהתקופה שבה אני למדתי הלכות שבת וניסיתי לקיים אותן, יכולתי להעריך את היופי והחוכמה הרבה הטמונים בהן. בלי לסתור זאת, אני חושב שקשיים עשויים להופיע עבור מי שעושה זאת רק מתוך "חובה דתית", כמו שהגדרת זאת. אם למשל בשבת מסוימת יש תוכנית שהוא היה רוצה מאד לבצע אבל דורשת ממנו נסיעה בשבת - מה הוא יעשה אז? לחילוניים ולדתיים אין כאן שאלה של ממש - אלה ייסעו ואלה לא; אך למי שרק מתחיל לאמץ קיום הלכות שבת - עשויה להיות שאלה. שאלות דומות מופיעות בשרשור שהיה כאן לפני בדיוק שנה וחצי: אתם מאמינים באלוהים? אני לא אומר שאי אפשר להתגבר על הקשיים האלה; כמובן שאפשר. פשוט לפעמים ההיבט של מה שמקבלים הוא הדומיננטי, ולפעמים ההיבט של ההקרבה גובר... כך שהן ההקרבה והן התגמול הם כנראה בעיני המתבונן. הדבר נכון בהקרבה הכרוכה בגידול ילדים, בעבודה, בטיפולים ובהרבה דברים אחרים. אנו מקריבים דברים מסוימים לטובת דברים אחרים שנמצאים גבוה יותר בסדר העדיפויות שלנו. אני מניח שתקרא את זה רק במוצ"ש או מאוחר יותר, אבל זה לא ממש משנה. לך ולכולנו אני מאחל שבת טובה ונעימה.
 

freearth10

New member
הקרבה ותגמול או נתינה וקבלה

היי טאו, מציעה לך להחליף את המילה הקרבה במילה נתינה ואת המילה תגמול במילה קבלה. לי אישית נראה שכאשר אתה מקריב משהו - אתה מחכה לתגמול. כאשר אתה בוחר לתת משהו ללא תנאי אתה מקבל בו זמנית כי זה משהו שרצית לתת מתוך עצמך, מתוך הצורך שלך, וכשאתה רואה את הנתינה כצורך שלך, אז ברגע שנתת - קיבלת ואתה כבר לא צריך להבתבעס כשהתגמול מגיע באיחור ויותר מזה זה לא יהיה עוד משהו שקשה, אלא משהו שקל ונעים איתו, כי אין רק צד אחד שזוכה. מהתחושה שלי ככל שאתה נותן באמת יותר, כלומר לא משהו שיש לך עודף ממנו, אלא נתינה שאתה בוחר לתת ממך לאחר, כך הקבלה המיידית היא גבוהה יותר ולא פעם מה שנתת מוחזר לך בצורה מופלאה ולפעמים אפילו בריבית דריבית.
מאיה
 

מאיר72

New member
חבל שנמחקה כאן הודעה מסוימת

בכל אופן יאיר, שבת זה תמיד כיף, תהנה.
 

מאיר72

New member
ודק, סליחה טעות שלי, יוסי ולא יאיר (אולי בגלל

ה Y) שיהיה שבוע טוב
 

yoelnd

New member
שב'ס....

היי כאדם דתי יש להגיד כי דווקא השבת זה הזמן לצבור כוחות! לישון ולאכול במרובה!! לקרוא דברים מענינים על פרשת השבוע והקשר לחיינו העכשווים. לתכנן את השבוע הבא.... אני חולק על העניין של טיולים וכאלה, היות ויש מספיק זמן במשך השבוע לצאת לטיולים מהנים וכפיים - ואני מכיר יותר מקומות מחבריי החילוניים..... במקרה שלי, אישתי לא שומרת, ואז היא נוסעת ואני נשאר בבית והשקט הזה עושה רק טוב לקרוא עיתונים, כוס קפה וגלידה עם עוגה טובה! הקידוש וההבדלה (היא כבר מכירה את הנוסח בע"פ) רק בריאות!
 
מצד אחד, התרוממות הרוח הקשורה במילוי "מטלה"

רוחנית, מוכרת לי. מצד שני, בשיחה עם אישה שחזרה בתשובה לפני שנים רבות, כששאלנו "מה קורה בשבת" היא ענתה "בעיקר עייפים". לדברים חדשים יש טעם וריח מיוחד, שונה, חזק; לדברים המוכרים, אין. לא יצא לי לדבר עם אף חוזר בשאלה על "איך היה הטיול הראשון בשבת", אבל זו יכולה להיות שאלה מעניינת....
 

yperelman

New member
דוקא יצא לי לפגוש לא מעט

"חוזרים בשאלה" המכנה המשותף היחיד שפגשתי הוא הבלבול עקב החופש המוחלט והעדר גבולות ומסגרות (יחסית למציאות בה הם גדלו). המקרה של ישראל סגל ז"ל עניין אותי במיוחד בשנים האחרונות ואחרי שראיתי את אחד מראיונותיו הטלויזיוניים האחרונים בעיקבות תאונת הדרכים שעבר, נשארתי פעור פה. יש הסוברים שלפני מותו ובעיקבות מה שהוא חווה בתאונת הדרכים, הוא עשה תשובה גדולה וקצת לאחריה נפטר (השלים את משימותיו בגלגול הזה?) שבוע טוב ידידי השור
 
הי יוסי,

תודה על השיתוף. אני חושבת שתהליכים שאנחנו עוברים ומלמדים אותנו דברים, אם זה על עצמנו, אם זה על "הצד השני", או על דרכים שונות לחיות, הם תמיד מעניינים, ואני שמחה שאתה משתף אותנו מידי פעם... אני שמרתי שבת עד גיל 12, ואז הבנתי שאף פעם לא הבנתי את הרעיון של שמירת השבת ולא הזדהיתי איתו. בנוסף, התעוררו צרכים שונים, כמו למשל לצאת עם החברים, ובבחירה בין בילוי של יום שישי לבין בהייה במני פאר או רבקה מיכאלי, הגלידריה ניצחה. כיום אחד הימים האהובים עלי בשנה הוא יום כיפור, שבו יש שקט מופלא, אין טלויזיה והסחות דעת, וכל המשפחה יושבת ביחד, אף אחד לא בורח, ומדברים. אז אני מבינה את העונג שלך. לא היה מפריע לי לשמור שבת כיום, זה דווקא אחד הדברים ביהדות שאני יותר מבינה את הצורך שבו. אבל אם מישהו היה מתחיל לדבר איתי על הלכות וענייני דת במשך שבת שלמה או אפילו רבע שעה, הייתי דופקת את הראש בקיר עד זוב דם.
 
למעלה