שבת שלום עם סיילס...
סיילס בארומה רוגעת/כל הזכויות שמורות לטשטושה ============================================ איך תמיד קורה, שנדלקים האורות בחדר המדרגות ועד שהיא מגיעה עם המעלית לקומה העליונה, כבים האורות... בחשכת חדר-המדרגות המפואר של ביתה, מגששת אחר חור המנעול..... סוף סוף הביתה home sweet home... אין ספק שהיא אוהבת את עבודתה, אך מספר השעות המועט שהיא נמצאת בדירתה, מזכיר לה תמיד את אהבתה לדירתה, האור הרגוע הזה - ורוד רך כך למדה מהמעצבת, הצמחים המוארים - הירוק הזה שתמיד נותן לה תקווה מחודשת... הניחה בת-שבע את התיק, הסירה את המעיל, נעלה את הדלת מאחוריה... חלצה זוג נעלים גבוהות עקב דקיק ונזרקה על אחת הספות בסלון השקט שאחרי המבול... רגוע כל כך... שמונה הודעות חיכו לה במשיבון, היי מתוקה שלי, אבא השאיר לך סירים במקרר תתלבשי חם, נורא קר לאחרונה מתי את באה?..... היי בטשי, בא לך סרט הערב?..... שלושה ניתוקים היי... היי בשנית - אל תאמרי לי שאת עדין עובדת... היי - פעם שלישית, שאני אנסה שוב?... כן, הוא מחפש אותה... ניגשה ללחוץ על הקומקום החשמלי, זמן התה הרוגע של הליל, הפעילה את המערכת, ואנגליס ברקע... שיחכה לי, * * * פותחת בת שבע את התיק, שולפת בזה אחר זה, יתרת מסמכים שלא הספיקה לעבור עליהם בעבודה ומיידית צוללת למקום הזה ששומר לה על המעוף, על הקידמה, על העצמאות...על הלבד שלה - עבודה.. שעה עברה, כמעט סיימה, טלפון... סוף סוף, אומר הקול שמעבר לקו, אין לך חיים מעבר לעבודה - הוא שואל?.... ערב טוב סָיילס, מה שלומך? חיפשת אותי - משהו קרה? הו כן, ודאי שקרה - מוכרח להיפגש איתך, ענייני עבודה היא שואלת?.. גם, עונה סָיילס, גם... אני צריכה להתקלח ולהתלבש - זה ייקח לי שעה... ניפגש בבית הקפה שמעבר לרחוב - אני רוצה גם לישון הלילה... אני לא נפגש איתך בבית-קפה בת-שבע, יש לי את הכתובת שלך, תספיקי לצאת מהמקלחת עד שאגיע אלייך - אני מביא עוגה - אל תחפשי...וניתק.. מחול פרפרים התעורר בה, יודעת שכבר מזמן הוא מביט בה, מודה בפני עצמה אל מול המראה שגם הוא מסקרן אותה לא מעט, ומה בעצם היא יודעת עליו... עומדת בחלוק רחצה אל מול המראה, בוחנת את פניה פניה של אחרי יום עבודה ארוך... מממממ אמור להיות כבן 54, אלמן, אוייייי הוא נראה טוב בשערו המכסיף המשוך לאחור, איש העולם הגדול, חובק עסקי עולם, הממון מצוי בכיסו, ממממממממ מקלחת מהירה - זו אשר מותירה לה יותר זמן להתמרח ושוב חזרה בחלוק שלה, סורקת שערה - מחשבה מתגנבת על תספורת קצרה מצלצלים בדלת - (כל כך מהרררררררר) עומדת בת-שבע של בית, זו שאינו מכיר עומד סָיילס, הופעתו מוקפדת כתמיד, הספיק להחליף בגדים - (זכרה חליפה אחרת מהבוקר) בקבוק יין, עוגה מהקונדיטוריה מלמטה ופרח עטוף בצלופן ערב טוב אמר והתקרב לנשק לה על מצחה... עמדה הלומה בדלת, בחלוק לבן וצח - יחפה... כולה כנועה לריח האפטר שייב שנהג להשתמש בו ריח עדין וסוחף...
סיילס בארומה רוגעת/כל הזכויות שמורות לטשטושה ============================================ איך תמיד קורה, שנדלקים האורות בחדר המדרגות ועד שהיא מגיעה עם המעלית לקומה העליונה, כבים האורות... בחשכת חדר-המדרגות המפואר של ביתה, מגששת אחר חור המנעול..... סוף סוף הביתה home sweet home... אין ספק שהיא אוהבת את עבודתה, אך מספר השעות המועט שהיא נמצאת בדירתה, מזכיר לה תמיד את אהבתה לדירתה, האור הרגוע הזה - ורוד רך כך למדה מהמעצבת, הצמחים המוארים - הירוק הזה שתמיד נותן לה תקווה מחודשת... הניחה בת-שבע את התיק, הסירה את המעיל, נעלה את הדלת מאחוריה... חלצה זוג נעלים גבוהות עקב דקיק ונזרקה על אחת הספות בסלון השקט שאחרי המבול... רגוע כל כך... שמונה הודעות חיכו לה במשיבון, היי מתוקה שלי, אבא השאיר לך סירים במקרר תתלבשי חם, נורא קר לאחרונה מתי את באה?..... היי בטשי, בא לך סרט הערב?..... שלושה ניתוקים היי... היי בשנית - אל תאמרי לי שאת עדין עובדת... היי - פעם שלישית, שאני אנסה שוב?... כן, הוא מחפש אותה... ניגשה ללחוץ על הקומקום החשמלי, זמן התה הרוגע של הליל, הפעילה את המערכת, ואנגליס ברקע... שיחכה לי, * * * פותחת בת שבע את התיק, שולפת בזה אחר זה, יתרת מסמכים שלא הספיקה לעבור עליהם בעבודה ומיידית צוללת למקום הזה ששומר לה על המעוף, על הקידמה, על העצמאות...על הלבד שלה - עבודה.. שעה עברה, כמעט סיימה, טלפון... סוף סוף, אומר הקול שמעבר לקו, אין לך חיים מעבר לעבודה - הוא שואל?.... ערב טוב סָיילס, מה שלומך? חיפשת אותי - משהו קרה? הו כן, ודאי שקרה - מוכרח להיפגש איתך, ענייני עבודה היא שואלת?.. גם, עונה סָיילס, גם... אני צריכה להתקלח ולהתלבש - זה ייקח לי שעה... ניפגש בבית הקפה שמעבר לרחוב - אני רוצה גם לישון הלילה... אני לא נפגש איתך בבית-קפה בת-שבע, יש לי את הכתובת שלך, תספיקי לצאת מהמקלחת עד שאגיע אלייך - אני מביא עוגה - אל תחפשי...וניתק.. מחול פרפרים התעורר בה, יודעת שכבר מזמן הוא מביט בה, מודה בפני עצמה אל מול המראה שגם הוא מסקרן אותה לא מעט, ומה בעצם היא יודעת עליו... עומדת בחלוק רחצה אל מול המראה, בוחנת את פניה פניה של אחרי יום עבודה ארוך... מממממ אמור להיות כבן 54, אלמן, אוייייי הוא נראה טוב בשערו המכסיף המשוך לאחור, איש העולם הגדול, חובק עסקי עולם, הממון מצוי בכיסו, ממממממממ מקלחת מהירה - זו אשר מותירה לה יותר זמן להתמרח ושוב חזרה בחלוק שלה, סורקת שערה - מחשבה מתגנבת על תספורת קצרה מצלצלים בדלת - (כל כך מהרררררררר) עומדת בת-שבע של בית, זו שאינו מכיר עומד סָיילס, הופעתו מוקפדת כתמיד, הספיק להחליף בגדים - (זכרה חליפה אחרת מהבוקר) בקבוק יין, עוגה מהקונדיטוריה מלמטה ופרח עטוף בצלופן ערב טוב אמר והתקרב לנשק לה על מצחה... עמדה הלומה בדלת, בחלוק לבן וצח - יחפה... כולה כנועה לריח האפטר שייב שנהג להשתמש בו ריח עדין וסוחף...
