מבזבזים לי את החיים
New member
שבת שלום לכולם...
לא שלי הייתה שבת יפה, אבל עדיין - שבת שלום לכולם. אני נשואה עם שלושה ילדים מקסימים כבר 19 שנים. ב10 שנים האחרונות החיים שלי הם רק סבל. אני מאמינה בזוגיות ובמשפחה ולצערי זה חד סטרי. אני לא יודעת מה לעשות, אני חשדתי שבעלי מנהל שיחות בטלפון עם בחורה כולשהי משום שהפלאפון שלו נעול כל הזמן, על מצב שקט וצמוד אליו (מיותר לציין שזה ברור מאליו שהקשר שלו עם הבחורה הוא לא בטלפון בלבד). המצב הנפשי שלי קשה, איני יודעת מה לעשות אני יודעת שאני הולכת לעבור תקופה קשה וקשה לי. הבת שלי, בת ה8 מגיבה קשה לכל המריבות ביננו, במיוחד לאור העובדה שהבעל מתנהג בצורה אלימה (מילולית ופיזי - על חפצים [טריקת דלתות, תנועות גוף מהירות ותוקפניות וכו])). אני יודעת שנוח לו לחיות בצורה כזו (במיוחד לאור העובדה שהוא אמר לבן הגדול שהמשפחה לא תתפרק אלא תתפצל - כל אחד יחיה את חייו בתוך התא המשפחתי) אבל אני לא מסוגלת לחיות איתו בידיעה שהוא בוגד בי ומזלזל בי בצורה כל כך משפילה ומעליבה. ההערכה העצמית שלי ירדה, אני מרגישה בשפל המדרגה למרות שאני יודעת שלא חסר לי כלום. אני נראית מצויין לגילי, אני אינטלגנטית וטובת לב - ולמרות זאת - הוא לא מהסס לפגוע בי ולהעליב אותי. אני טיפוס ביתי ואוהב, אני לא בוגדנית - מאוד אמינה - חבריו מעריכים אותי והגרושים שבינהם לא מפסיקים להחמיא לי ואומרים משפטים כמו "אם אישתי הייתה כמוך לא הייתי מתגרש" - אך לצערי הוא רואה אותי כמובן מאליו. אני אוהבת אותו, לכן מאוד קשה לי - אני נמצאת במצב נפשי קשה, וכמוני גם בתי הקטנה שאוהבת את אביה ומפחדת שנתגרש (הוא אבא טוב) - לעומתה - הילדים הגדולים (17 ו18) מפצירים בי כל הזמן להתגרש ממנו. הבן בכלל לא מתכוון לדבר איתו יותר. המצב המשפחתי בכי רע, ואני לא מסוגלת יותר לעמוד בזה. אנא, יעצו לי להמשך דרכי עם הבעל. אני בספק אם המשך דרכינו יהיה ביחד. תודה רבה. מתבזבזת.
לא שלי הייתה שבת יפה, אבל עדיין - שבת שלום לכולם. אני נשואה עם שלושה ילדים מקסימים כבר 19 שנים. ב10 שנים האחרונות החיים שלי הם רק סבל. אני מאמינה בזוגיות ובמשפחה ולצערי זה חד סטרי. אני לא יודעת מה לעשות, אני חשדתי שבעלי מנהל שיחות בטלפון עם בחורה כולשהי משום שהפלאפון שלו נעול כל הזמן, על מצב שקט וצמוד אליו (מיותר לציין שזה ברור מאליו שהקשר שלו עם הבחורה הוא לא בטלפון בלבד). המצב הנפשי שלי קשה, איני יודעת מה לעשות אני יודעת שאני הולכת לעבור תקופה קשה וקשה לי. הבת שלי, בת ה8 מגיבה קשה לכל המריבות ביננו, במיוחד לאור העובדה שהבעל מתנהג בצורה אלימה (מילולית ופיזי - על חפצים [טריקת דלתות, תנועות גוף מהירות ותוקפניות וכו])). אני יודעת שנוח לו לחיות בצורה כזו (במיוחד לאור העובדה שהוא אמר לבן הגדול שהמשפחה לא תתפרק אלא תתפצל - כל אחד יחיה את חייו בתוך התא המשפחתי) אבל אני לא מסוגלת לחיות איתו בידיעה שהוא בוגד בי ומזלזל בי בצורה כל כך משפילה ומעליבה. ההערכה העצמית שלי ירדה, אני מרגישה בשפל המדרגה למרות שאני יודעת שלא חסר לי כלום. אני נראית מצויין לגילי, אני אינטלגנטית וטובת לב - ולמרות זאת - הוא לא מהסס לפגוע בי ולהעליב אותי. אני טיפוס ביתי ואוהב, אני לא בוגדנית - מאוד אמינה - חבריו מעריכים אותי והגרושים שבינהם לא מפסיקים להחמיא לי ואומרים משפטים כמו "אם אישתי הייתה כמוך לא הייתי מתגרש" - אך לצערי הוא רואה אותי כמובן מאליו. אני אוהבת אותו, לכן מאוד קשה לי - אני נמצאת במצב נפשי קשה, וכמוני גם בתי הקטנה שאוהבת את אביה ומפחדת שנתגרש (הוא אבא טוב) - לעומתה - הילדים הגדולים (17 ו18) מפצירים בי כל הזמן להתגרש ממנו. הבן בכלל לא מתכוון לדבר איתו יותר. המצב המשפחתי בכי רע, ואני לא מסוגלת יותר לעמוד בזה. אנא, יעצו לי להמשך דרכי עם הבעל. אני בספק אם המשך דרכינו יהיה ביחד. תודה רבה. מתבזבזת.