ציףציף1000
New member
שבת שלום לכולם
בעוד כמה דקות אני יוצאת לדרכי לבוסטון, שם אפגש הערב עם חברים ונלך ביחד להופעה. זו תהיה ההזדמנות הראשונה שלי לראות ב”לייב” את אחד האמנים שהכי השפיעו עלי מעולם: בוב מולד. מולד היה הגיטריסט ואחד משני כותבי השירים בהוסקר דו, להקה אמריקאית שפעלה בין השנים 1979-1988. מולד היה גיטריסט חדשני בזמנו (אמצע שנות השמונים), וההוסקרים היו האמנים האמריקאים הראשונים ששילבו בין פאנק עצבני לבין מילים שפנו לרגש, ודיברו על חוויות אמיתיות של צעירים. ה'נוסחה' שלהם היא שתורגמה, עשור לאחר מכן, לגראנג', אמו, וסתם אלטרנטיבה אמריקאית. אפשר לומר שהם היו האבות של הסצינה האלטרנטיבית. הוסקר דו התפרקה בתחילת שנת 1988, בעקבות סכסוך-דמים בין מולד לבין גרנט הארט, המתופף וכותב השירים השני. מולד פצח בקריירת סולו, ובשנת 1992 הקים שלישיה חדשה, בשם Sugar, שהיתה בין להקות האלט' המצליחות ביותר בתקופה. הלהקה התפרקה לאחר שלושה אלבומים, בשל עייפות החומר, ומולד חזר לקריירת סולו. בשנים האחרונות הוא זנח את סצינת הרוק, ועבר לסצינה האלקטרונית, וכיום הוא משתף פעולה עם ריצ'רד מורל. הקטע הזה לא ממש מדבר אלי (כי מולד לא ממש טוב בזה, יש להודות), ולשמחתי ההופעה היום תהיה של חומרי רוק רגילים. למעשה, בשנים האחרונות אני לא ממש מאזינה לשיריו, ובדיעבד אני מעדיפה בהרבה את שיריו של הצ'ילבה שלו, הארט. (אגב, הסכסוך ביניהם הוא רק במעט פחות חריף מזה שבין ווטרס לגילמור). ולמרות זאת, עבור כל אלו מכם המחפשים להכיר מוסיקה טובה, אני ממליצה על אלבומם המונומנטלי של ההוסקרים משנת 1984, Zen Arcade. זהו אלבום כפול המשלב פאנק, מוסיקה אקוסטית עדינה, רוק כבד והתחרעויות נאו-פסיכדליות, כרקע לטקסטים המדברים על ניכור, דיכאון, אהבה, כעס, יאוש, תקווה ושאר הירקות של הקיום האנושי. זהו אחד מהאלבומים הטובים ביותר שנעשו מעולם. והוא ידבר אליכם,ישירות, במיוחד לצעירים שביניכם.
בעוד כמה דקות אני יוצאת לדרכי לבוסטון, שם אפגש הערב עם חברים ונלך ביחד להופעה. זו תהיה ההזדמנות הראשונה שלי לראות ב”לייב” את אחד האמנים שהכי השפיעו עלי מעולם: בוב מולד. מולד היה הגיטריסט ואחד משני כותבי השירים בהוסקר דו, להקה אמריקאית שפעלה בין השנים 1979-1988. מולד היה גיטריסט חדשני בזמנו (אמצע שנות השמונים), וההוסקרים היו האמנים האמריקאים הראשונים ששילבו בין פאנק עצבני לבין מילים שפנו לרגש, ודיברו על חוויות אמיתיות של צעירים. ה'נוסחה' שלהם היא שתורגמה, עשור לאחר מכן, לגראנג', אמו, וסתם אלטרנטיבה אמריקאית. אפשר לומר שהם היו האבות של הסצינה האלטרנטיבית. הוסקר דו התפרקה בתחילת שנת 1988, בעקבות סכסוך-דמים בין מולד לבין גרנט הארט, המתופף וכותב השירים השני. מולד פצח בקריירת סולו, ובשנת 1992 הקים שלישיה חדשה, בשם Sugar, שהיתה בין להקות האלט' המצליחות ביותר בתקופה. הלהקה התפרקה לאחר שלושה אלבומים, בשל עייפות החומר, ומולד חזר לקריירת סולו. בשנים האחרונות הוא זנח את סצינת הרוק, ועבר לסצינה האלקטרונית, וכיום הוא משתף פעולה עם ריצ'רד מורל. הקטע הזה לא ממש מדבר אלי (כי מולד לא ממש טוב בזה, יש להודות), ולשמחתי ההופעה היום תהיה של חומרי רוק רגילים. למעשה, בשנים האחרונות אני לא ממש מאזינה לשיריו, ובדיעבד אני מעדיפה בהרבה את שיריו של הצ'ילבה שלו, הארט. (אגב, הסכסוך ביניהם הוא רק במעט פחות חריף מזה שבין ווטרס לגילמור). ולמרות זאת, עבור כל אלו מכם המחפשים להכיר מוסיקה טובה, אני ממליצה על אלבומם המונומנטלי של ההוסקרים משנת 1984, Zen Arcade. זהו אלבום כפול המשלב פאנק, מוסיקה אקוסטית עדינה, רוק כבד והתחרעויות נאו-פסיכדליות, כרקע לטקסטים המדברים על ניכור, דיכאון, אהבה, כעס, יאוש, תקווה ושאר הירקות של הקיום האנושי. זהו אחד מהאלבומים הטובים ביותר שנעשו מעולם. והוא ידבר אליכם,ישירות, במיוחד לצעירים שביניכם.