שבת שלום לכולם
הנה סיפור קצר להנאת כולם אפילו שהוא לא קשור לשבת(רציתי משהו לשבת ולא מצאתי), אבל מקווה שתהנו ממנו למרות הכל.(בין אם מכירים ובין אם לא...). האיש וכלבו איש וכלבו מתו והגיעו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המוזהבות לאורך קיר עשוי משיש משובח. במעלה גבעה לפניהם היה שער מדהים עשוי כולו מפלטינה, זוהר באור השמש. כשהגיעו לשער רא אדם ישב בפתח. "סליחה" - בעל הכלב אמר- "היכן אנו נמצאים?". "בגן עדן" - ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים?" - שאל בעל הכלב. "בוודאי" - ענה השומר בפתח, "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם גם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא?"- שאל המבקר. "אני מצטער" - ענה השומר "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לששער היה איש שנשען על עץ וקרא ספר. "סליחה" - קרא לו המבקר, "יש פה מים?". "בטח, היכנסו" - ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה, מה זה המקום הזה" שאל המבקר. "גן עדן" - ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל" - המבקר אמר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה גיהנום". "ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם?" - התפלא בעל הכלב. "לא"- ענה לו האיש - "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ". מקווה שנהניתם מהסיפור.......
הנה סיפור קצר להנאת כולם אפילו שהוא לא קשור לשבת(רציתי משהו לשבת ולא מצאתי), אבל מקווה שתהנו ממנו למרות הכל.(בין אם מכירים ובין אם לא...). האיש וכלבו איש וכלבו מתו והגיעו לשמיים. הם הלכו בדרך האבנים המוזהבות לאורך קיר עשוי משיש משובח. במעלה גבעה לפניהם היה שער מדהים עשוי כולו מפלטינה, זוהר באור השמש. כשהגיעו לשער רא אדם ישב בפתח. "סליחה" - בעל הכלב אמר- "היכן אנו נמצאים?". "בגן עדן" - ענה האיש. "אפשר לקבל כוס מים?" - שאל בעל הכלב. "בוודאי" - ענה השומר בפתח, "הכנס ואדאג שיביאו לך מים צוננים". "האם גם החבר שלי יכול להיכנס גם הוא?"- שאל המבקר. "אני מצטער" - ענה השומר "איננו מאפשרים לחיות מחמד להיכנס". האיש החליט לוותר על המים. הוא קרא לכלבו והם המשיכו ללכת. הדרך הפכה להיות דרך עפר והם הגיעו לשער עץ שעמד בדרך ללא כל גדר סביבו. מעבר לששער היה איש שנשען על עץ וקרא ספר. "סליחה" - קרא לו המבקר, "יש פה מים?". "בטח, היכנסו" - ענה לו האיש. הם עברו את השער וניגשו לברז המים ושתו כאוות נפשם. "תודה, מה זה המקום הזה" שאל המבקר. "גן עדן" - ענה לו האיש. "זה מאוד מבלבל" - המבקר אמר, "האיש שפגשנו קודם אמר לנו ששם זה גן עדן". "אתה מתכוון לרחוב המוזהב עם שער הפנינה? לא, שם זה גיהנום". "ולא אכפת לכם שמשתמשים בשם שלכם שם?" - התפלא בעל הכלב. "לא"- ענה לו האיש - "אנחנו רק שמחים שהם לוקחים אליהם את כל אלה שמוכנים להשאיר את החברים שלהם בחוץ". מקווה שנהניתם מהסיפור.......
