שבת שלום לכולם

49צהוב

New member
שבת שלום לכולם

ליוצאים ולנשארים
למבואסות/ למצפות- למכבסות/ מבשלות/מגהצות

ולאמא של גארפילד- באמת עצבים.
... למה לא נתנו לו לצאת? היה "מצב"?

גם החיל שלי נשאר שבת, אם יתאפשר והוא יהיה בבסיס, ניסע לבקר אותו- אם לא... טוב סוף שבוע הוא תחילתו של שבוע אחר לא?
האמת שאני לא יכולה להתלונן, השבוע הוא הופיע פעמיים לנשיקה והצטיידות (הרכבים מטופלים במוסך לא מאד רחוק מפה)

אבל בכל זאת אתלונן- ולא על הצבא.
על הדברים הקטנים והמעצבנים (גם זה מותר לא?)
על זה שחוצבים לי כביש ליד הבית והכל הכל מלא אבק- וזה כבר חודש ויותר
וגם על החום והחופש הגדול ...ולא אין לי ילדים קטנים- מקומותינו הומי אדם, פקקי תנועה בקרית שמונה, ובעוד כמה צמתים עלומי שם כמו חורשת טל או צומת גומא, הנחלים והחניונים מטונפים בצורה שלא תאמן...ובקיצור אני מתגעגעת לשקט..
אבל פה יש נחמה...עוד שבועיים-נגמר- , בעצם קיצרו את החופש לא?- עוד שבוע..

ואז כמעט ...ראש השנה

שבת שלום לכולם
 
בוקר טוב לכולם

הנסיכה מגיעה לשבת. קיבלה שעה ביציאה וקצת שיבש לנו תוכניות כי רצינו כל המשפחה ללכת לבריכה אבל זה מה יש.
מתכוננים לחופשה בצימר בקיבוץ גושרים - מישהו היה? קצת מבאס בלעדיה. במיוחד לאחותה הגדולה. וגם לי. אבל זה מה יש .
היא שוקלת לעבור מסלול ואני הסברתי לה שנכון, עם החלטות של הצבא לא מתווכחים אבל תמיד יש דרך לדבר. אף אחד לא סותם לאף אחד פה את הפה. צריך לדעת איך לעשות את זה נכון. זה בסדר שהיא מתלבטת. אמרתי לה. יש לה עכשיו עוד 4 שבועות קורס וזה בדיוק הזמן לעשות את זה.
אתמול אמרה לי הבת השניה שכבר קיבלה צו ראשון שהיא שוקלת לעשות צבא גם כן. היא מאוד רוצה אבל מה, יש לה אסטמה והאופציות שלה די מוגבלות. היא בחורה יפה, מוכשרת וטובת מזג ובעלת ערכים מוצקים, אבל לא כל כך חזקה כמו אחותה. היא חושבת שהיא מתאימה להיות מדנ"ית אבל אין את המסלול הזה במורות חיילות ולא בתרבות תורנית. אין בעיה אמרתי לה. יכול להיות פה קידוש השם גדול מאוד אבל את מבית דתי ואם את בוחרת בזה תדעי שלא יהיה לך קל. את תהיי בין שני עולמות ותצטרכי מאוד לשמור על עצמך. אם את רוצה לכי על זה אבל עד הסוף. במאה אחוז.
אני אישית לא בטוחה שהיא באמת תוכל לעמוד בזה אבל זאת הבחירה שלה. לפעמים הם מחליטים נגד מה שבאמת טוב להם ומתעקשים על סתם רק מתוך רצון להוכיח שהם מסוגלים ולא באמת כי זה מה שהם רוצים וחבל מאוד שזה כך. כי הם לומדים בדרך הקשה מה שמונח להם מתחת לעיניים במקום לסמוך על הרגש לדעת מה טוב להם. ככה זה מתבגרים אני מניחה.

ולידיעת הירושלמים -

שמעתם על בית החייל נכון? זה ליד גן סאקר וכל חייל שנתקע בסופ"ש בגלל שעות יציאה או דברים כאלה יכול לישון שם בתשלום סמלי , זה מקום מאוד נחמד, יש שם בריכה סגורה, מועדונים ושסתם תדעו שזה קיים.

שבת שלום לכולם.
 

katam

New member
היא לא יכולה להיות מורה לשכבות מצוקה

כשרות לאומי ? אני חושבת שכל אחד תורם מה שהוא יכול ובנות השרות הלאומי עושות עבודת קודש
 

פולי44

New member
בוקר טוב לכולם, יום שישי

המשוחרר נפרד אתמול מחברתו, הפעם זה כנראה סופי. קשה לי לראות אותו ככה, הלב שלו נקרע בגלל שהיא בכתה בלי סוף, הוא זה שעשה את הצעד שאותו הוא רצה לעשות כבר מזמן אבל היא לא הרפתה ממנו, ועכשיו קשה לו כי הוא חושב על זה שהוא פגע בה, עכשיו הוא שאל אותי אם הוא עשה טעות ואני אמרתי לו שלדעתי לא, כי זה לא היה טוב כבר כמה זמן, ועובדה שהוא חשב להיפרד ממנה כבר מזמן ונשאר רק כי פחד לפגוע בה. קשה לי ממש לראות אותו ככה, גם אתמול כשחזר ממנה הוא חזר עם עיניים אדומות. מקווה מאוד שהלב שלו יחלים מהר, אהבה זה כואב!
יש לו הבוקר שיעור בקורס ברמנים, אני מקווה שזה יסיח את דעתו מהעניין הזה קצת
מקווה שהרבה מהחיילים שלכם בדרך הביתה, שתהיה להם דרך צלחה ולאלו שממשיכים שיעבור בקלות
סופ"ש נעים לכולם
 

עפרה ד

New member
פולי


לדעת להיפרד זו גם מיומנות חשובה. כל ה"חוזר חלילה" במערכות יחסים, לרב גורם רק ליותר עגמת נפש.
חפנקי קצת - ויהיה בסדר
 

ציפורה62

New member
יום שישי - כמה חיכיתי

הכחול יצאו בהסעה בחמש מהדרום הרחוק, הגיעו לבאר שבע ובגלל כל מיני שטויות נשאר שעה כעונש .
כבר לי אין כח לעונשים הדיבלים האלא.מבאר שבע יש לו עוד כמה שעות נסיעה לבית,
פעם החילים היו צריכים בבאר שבע להביא אישור מהכספומט, היום נשאר מפקד מסכן עם הנענשים.
אני מרחמת על החיילים שרוצים להגיע הביתה כבר. מרחמת על האימהות שמחכות כבר.
ובעצם על כל מי שמחכה לחיל שלו.
אבל אני מאושרת שהוא יבוא .
החיילת גם אמורה להגיע . התיכוניסט הלך לישון כשקמתי לניקיונות ולבישולים. - לא התיכוניסט לא עזר לי.
אני לבד מנקה ולבד מבשלת.

פולי - כאב הפרידה הוא חזק. אבל הילד יותר חזק והוא יתגבר .
לכולם שבת שלום
 
הנסיכה הגיעה בשעה שתים עשרה

עם שק ענק של התלבטויות.
אמרו לה שאין בעיה לעבור ממסלול למסלול כלומר מקליטת עליה לקהילה, וגם לעזוב את הקורס ולצאת לצבא גם כן בסדר. אבל אז היא לא בתרבות תורנית. היא שואלת את עצמה אם היא תהיה מרוצה בבית ספר. אף פעם לא יודעים אבל לעזוב את תרבו תורנית לא המלצתי לה. מציק לי שאני קוראת בין השורות שאין ממש עם מי לדבר בקורס והמדריכות שם לא משהו. עם מי לדבר? נראה לי שהגיע הזמן שאתערב. לפחות לדבר עם מישהו מהבסיס. כמו בבית ספר, לא התערבתי אבל כשהרגשתי שהבנות שלי צריכים אותי, זה היה ממש במקום. והבת שלי משדרת שהיא צריכה עזרה בהכוונה שלא נותנים לה שם. לא בקטע של להתערב, אבל בקטע של לראות מי ומי הנפשות הפועלות שם . בעצם אני כן יכולה לעשות את זה. יש לי את הטלפונים של הקשריות של אלומה. האם כדאי לי לערב אותם בנושא?

והיורשת הבאה בתור הטוענת לכתר הבת 17, הכריזה לי היום שהיא כבר מצאה את המיועד לה, רק שהוא לא הסכים להתחתן איתה... אחרי שגמרתי להזדעזע אמרה שזה היה רק בצחוק ושהוא נחמד ואפילו יותר דתי ממנה . אין לך בכלל מעצורים אמרתי לה? והיא פשוט השתוללה מצחוק.

אנחנו בית של ארבע בנות, בעלי אבו אל בנאת אמיתי, שגאה בכל שערה משערות הבנות שלו. זה מפני שהוא כבר חצי קירח.
 

פולי44

New member
כתבתי שזה כנראה סופי

אז מסתבר שלא, היא הצליחה איכשהו לשכנע אותו להישאר איתה, לפי דעתי הוא חושש שהיא תפגע בעצמה, הוא טוען שעכשיו שהיא הבינה שהוא מסוגל לעזוב אותה יהיה שינוי משמעותי והקשר יהיה פחות מלחיץ. לפי דעתי הוא עושה טעות, הוא נשאר איתה מהסיבות הלא נכונות, ואני ממש חוששת
 
נפתלות דרכי האהבה

איך שאנחנו צועדות שלובות זרוע בארועים של הילדים.... גם השוטר שלי נפרד... אצלהם האהבה גדולה, אבל יש מוקש רציני, אותו מוקש עמד גם ביחסי עם בעלי בתחילת הדרך. אני מאחלת להם שיתגברו. כרגע זה נראה נורא. הכל מתערבב. השוטר היה בבית במעין רגילה נואשת. הוא נכנס לסיחרור של חוסר שינה וחוסר אכילה (עוד לפני הפרידה). נראה לי שבעצם העובדה שלא עבר את המיון לקצינים אצל המג"ד גמר אותו. כ"כ לא ציפה לזה, ובצדק. קשה לו לבלוע את זה. הוא כנראה חטף מעין דיכאון. לא ברור. התחנן לרגילה לפני המפקד. משכו אותו כמה ימים וכשראו שהוא אובססיבי - שיחררו אותו. הוא הגיע הביתה אפוס כוחות, מורעב וללא שינה. אי אפשר היה לדבר על כלום. סידרתי מיטה, נתתי אוכל וחיכיתי שיתעשת. גם אז לא דיבר. עשה הכל כדי לשכוח מהצבא, אבל חזר לעצמו. ואז - הסיפור עם החברה. אני מתה עליה. מתקשה לעמוד מהצד ולא להתערב - אבל מצליחה בינתיים. מחר חוזר לבסיס. השרות שלו כ"כ קשה, כ"כ תובעני. הם במצב מלחמה אמיתי כל יום. מתיש. הסוף מחכה לו באפריל.
 

שבלולי1

New member
בוקר מעצבן ומאכזב...גארפילד חזר אתמול

ובגלל בקבוק תבערה הוא חוזר היום..
רק מקוה שהפעם יהיה צדק!!

שתהיה שבת רגועה לכולם
 

שבלולי1

New member
לעולם אין לדעת...מקוה שלפחות תהיה רגיעה

ומחר ישחררו אותו להופעה ונחזיר אותו לבסיס..
אוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף
אני מתהלכת בבית עם תחושת מועה נוראית..פתאום אין לי חשק לבשל והדמעות יורדות..(זה לא קרה לי מאז הגיוס שלו)
זה נורמלי נכון??
 
את לא קצת מגזימה?

קחי הכל בפרופורציה. ברור שמתאכזבים. אבל למה להיות בכזה דיכאון? קחי את השבת בסבבה. תנוחי תאגרי כוח. אז משתנים תוכניות. אז מה? זה סוף העולם?
 
למעלה