שבת שלום לכולם....

[עייייייף]

שבת שלום לכולם....

אני יוצא עכשיו לבית הכנסת לתפילת שחרית. מישהו רוצה שאמסור משהו לבורא עולם ? או למישהו אחר ? ביי לכם

 

[ספל חמאה]

היי פיספסתי אותך לגמרי

ברוך הבא! ממש אצילי מצידך לקפוץ במיוחד לברר אם אנחנו רוצים משהו ממך על הדרך. בעניין העייפות: החיים קשים בהכרח - בהגדרה. אחרת הם לא היו כל כך יקרים. דבר אחד ברור - אתה לא מקפיד על קלה כחמורה. אישתך יודעת? בסביבות הגיל שלך, מגיע לפעמים משבר אמצע החיים, שבו אתה מגלה פתאום שאתה בן 30, כבר לא ילד, והחיים - איך לומר את זה - לא מה שציפית. זאת תקופה כזאת לא פשוטה ומעניינת, והיא עוברת. אישתך יודעת? מה שלא תעשה - אתה צריך לבחון את החיים שלך איך שהם, לגלות מה אתה אוהב בהם, על מה אתה מוכן להילחם, על מה אתה מוכן לוותר, במה אתה מאמין (ואני לא מדברת על אלוהים אלא על החיים שלך), במה אתה מוכן להשקיע וכו´. אתה יכול לקחת הפסקה, אבל אי אפשר לעצור את החיים, והעייפות היא חלק בלתי נמנע מהם. והכי חשוב - אישתך יודעת? כי היום, כמו שציינת אתה כבר לא יחיד, אלה חלק ממערכת גרעינית של משפחתך, והם שם איתך. זה משהו יסודי ראשוני - משפחה (כך אני מאמינה). >ספל חמאה מבקשרת למסור ד"ש לחברה<

 

[עייייייף]

תודה תודה.....

אישתי יודעת שאני לא צדיק אבל לא יותר. כשאני לבדי ויש לי את האפשרות אני כבר לא מקפיד על כלום. וזה לא משבר גיל 30 אלא כבר 3-4 שנים. וכן, אני רואה את החיים עוברים ולא יודע איך עוצרים וקופצים מהעגלה הנוסעת. והשאלה היא לא על מה לוותר אלא על מה יש אומץ לוותר.