שבת שלום- כמה שאלות:

[לא מאמין10]

שבת שלום- כמה שאלות:

כולנו נסכים ש'חרדיות' אינה רק דת אלא גם דרך חיים.

חרדי אינו רק מאמין ו'חרד' לדבר ה' (לפעמים הפוך) אלא זו דרך חיים מקיפה
עם תרבות שונה ועם חשיבה מיוחדת וכו' וכו'.

האם בתהליך שעברתם, אתם שיניתם גם את שאר הדברים או רק את המחשבה על הדת?

אתן דוגמאות:
1. החרדים (יותר מכל חברה אחרת. לדעתי) בזים לשונה ולאחר,
כשהדוגמא הבולטת היא הספרדים (בני עדות המזרח)- שמופלים לרעה למרות חרדיותם.

האם היחס שלכם לעולים חדשים, לאתיופים, לספרדים השתנה?
האם אתם שונאים את הערבים פחות? ואת הגויים?

2. החרדים מייחסים ל'חוכמה' ערך עליון. זאת עובדה.
ספורטאים, מוזיקאים אינם מוערכים כמו פילוסופים ואנשי מדע.
עבודות כפיים ודומיהם (אפילו עבודות מכניסות) בזויות יותר מעבודות עם 'שכל'.

האם בתהליך שעברתם אתם עדיין מעריכים את החוכמה יותר?
או שההערצה לחוכמה פגה?

3. האם שיניתם את טעמי האכילה שלכם?
האם אתם זוללים טשולנט בליל שישי כמו פעם (בהנחה שאהבתם את זה)
או השתדלתם לשנות גם את הרגלי האכילה שלכם?

 

[האיש והמסכה]

תשובה

1) כמובן שהיחס השתנה,
את הערבים אני לא שונא, בעיניי שנאה זה מונח דתי,
(משנאיך ה' אשנא וכו') בעולם הרציונלי יש ניגוד אינטרסים
וזה מה שיש לי ולערבים בנוגע למדינת ישראל.
2) החוכמה היא הדבר הכי קרוב לאלהים,
לכן אני עדיין מעריץ חכמה וידע, כמובן שלא את הידע הדתי
שאין לו שום משמעות רציונלית.
3) מת על צ'ולנט קיגל וגאלע, אך מטעמי בריאות
(הרחק מן הכיעור והדומה לו...) אינני נוגע בזה.

 

[זצוקללההקוקו]

תשובה

1. היחס לשונה בהחלט השתנה ואני משתדל להטיף לכל הסובבים אותי שעדיין שונאים פרענקים או כל השונים מהם.
לגבי האוכל? אני עכשיו יושב על צלחת טשולנט אחרי שעברתי על הלכות בישול מגיס וכדומה. אין על גירסא דינקותא באוכל.

 

[איש האמת1]

תשובות

א.לא שונא בכלל אנשים אלה לא משנה מה המוצא האיתני שלהם .אבל שונא תכנות של אנשים כמו צבעות אנוכיות ואנשים
שבשם הדת עושים פשעים נגד אחרים.
ב.חוכמה זה דבר שצריך להגדיר אותו ואגב לא יודע מהכן הבאת את הנתון הזה שחרדים מערכים פילוסופים ואנשי מדע.
כי ככול הידוע לי החוכמה היחדה שחרדים מערכים זה החוכמה של התורה(שאגב לא קיימת לדעתי)אנשי אנשי מדע שמוצאים
ממצאים ששלולים את התורה בטח לא מוערכים ז.א החרדים לא מערכים חוכמת אמת אלה חוכמות שנכתבו בספרים לפני 2000 שנה.אז התושובה לשאלה שלך היא כן השתנה היחס שלי מהערצה של תנאים ואמוראים להערצה של אנשי מדע.
מוסיקה וספורט זה דברים שמעשרים את חיינו כמו אגב קולנע ותאטרון ואגב כשהופענו אנחנו על במת ההיסטוריה
(לפני 200 אלף שנה) הינו בתחרות אם מין אדם אחר שנקרא הניאנדרטלים. אחד הדברים שאנחנו עושים והניאנדרטלים
לא עשו זה להביע את עצמנו בצורה אומנותית ואם אנחנו שרדנו והם לא אז זה אומר משהוא על אומנות.
עבודות כפיים ודומיהם (אפילו עבודות מכניסות) בזויות יותר מעבודות עם 'שכל'. זה לא הערכה של חוכמה אלה עצלות כי בעיני
כול עבודה טובה היא מאשר לשבת הישיבה וללמוד תורה ולהתפרנס מהביטוח הלאומי ועל זה יש פסוק בפרשת השבוע
נִרְפִּים אַתֶּם נִרְפִּים עַל-כֵּן אַתֶּם אֹמְרִים נֵלְכָה נִזְבְּחָה לַיהוָה .

 

[לא מאמין10]

סביר להניח שזה משתנה מסביבה לסביבה

אבל אני דווקא רואה את זה בכל הסגנונות שאני פגשתי.

ההערצה לחוכמה לא מגיעה בגלל ההערצה לאנשי מדע
אלא בגלל שהתפיסה הרווחת בקרב החרדים שהם חכמים.

הם בטוחים שבחורי ישיבות חכמים הרבה יותר מסטודנטים,
הם בטוחים שבתורה יש יותר חוכמה מכל דבר אחר בעולם.

הפיכת העם היהודי לסמל של חוכמה, יוצרת איזה שהיא הערצה לחוכמה
שאפילו חוזרים בשאלה שפגשתי, לא מצליחים להיגמל ממנה (ואני לא אומר שזה גרוע לחשוב כך).

כל הסביבה שאני נמצא בתוכה, בטוחה במאת האחוזים,
שהם האנשים הכי חכמים בעולם,
שהגמרא מפתחת את המוח האנושי בצורה אדירה (ואני לא מזלזל בחוכמת הגמרא)
ושהציבור החרדי הוא הציבור הכי חכם בעולם.

כמו שכתבת, קשה להגדיר מה זה חוכמה (מספר התיאוריות כמספר החוקרים)
אבל זה לא סותר את העובדה שככה הציבור (לפחות הסביבה שאני חי בתוכה) חושב כך.

 

[גבעת חול]

התשובות שלי

1. עוד בהיותי חרדית הפריעה לי הגזענות כך שזו רק היתה הזדמנות להיפטר ממנה.
2. ההיחשפות לכמויות של ידע בתחומים שאפילו לא ידעתי שקיימים פתחה לי עיניים, אני מרגישה קטנה מול אוצרות הידע האלו. אני לא חושבת שזה קשור לההערכה שיש לי לאנשים שעוסקים בעבודת כפיים. אני מעריכה אנשים שמנצלים את יכולותיהם וכישוריהם.
3. בתור מישהי שמעולם לא חיבבה טשולנט..
לא שיניתי את הרגלי האכילה באופן משמעותי, כן נחשפתי לטעמים חדשים חלקם לא משהו וחלקם מופלאים, אין מה לעשות, חמאה תמיד תתן טעם יותר טוב ממרגרינה

 

[שמואלגימל]

קצת אחרת

1. לא רק שהיחס שלי לשונה ולזר הוא לגמרי אחר מזה של החרדי המצוי,
כנראה שזה עצמו היה אחד הדברים שדחפו אותי לנטוש את האמונה.
סוג של: "לא יכול להיות שדת אמיתית תהיה כל כך גזענית, צרת אופקים ומשפילה נשים וזרים"

2. אני לא מסכים עם הנחת היסוד שלך, החרדים מעריצים מצליחנים, כאלה שיש להם הרבה כסף, ולא חשוב בכלל מה מקורו של הכסף.
אתה יכול לראות בכל בית כנסת או קהילה, שאפילו הרבנים והאדמורים מתרפסים בפני בעלי המאה.
הסיבה העיקרית שבעולם החרדי יש יחס מיוחד לתלמידי ישיבות היא, כי זה המפלט הנוח ביותר מפני מחוייבות ומאמץ.

3. טעם הוא דבר נרכש, וככל שאתה נחשף ליותר טעמים ומגוון של מאכלים, אתה בהחלט משנה את ההעדפות בענין.

 

[החיים דבש2]

השתניתי הרבה

אני מרגישה מוזר שאני חיה ומסתובבת בין חרדים
ומסתכלת על העולם במשקפיים אחרים לגמרי.

 

[אין תשובה]

אז כך...

לעניין היחס לשונה ולאחר, תמיד הייתי בעלת נטיה שכזו לשוויון, כך שרק נעשיתי שלמה יותר עם עצמי. לגבי החכמה - חולשה שלי, אני סוגדת לחכמה ולאנשים חכמים, אך, זה לא גורם לי לחשוב על חברה קופאית, כעל בזויה - גם כי היא ממש חכמה וגם כי חכמה וטפשות, אינם המדד אצלי לגאות או לשפל... אני בזה לאנשים מושחתים, אנוכיים, או סתם רעים. וטעמים??? נשארתי מסורתית - אני אוהבת אותם מאכלים שאהבתי פעם (אין לי ברשימה צ'ולנט...)

 

[AngelInBLACK]

אממ

1. גם שהאמנתי לא שנאתי אנשים שונים ממני כמובן שכמו כל הדתיים הלאומיים לא חיבבתי (בלשון המעטה) את הערבים אבל אף פעם לא הבנתי בדיוק למה אני לא אוהבת אותם.. היום אני יכולה לדבר עם אתיופים, ערבים, סינים וכל השאר בלי להסתכל עליהם בתור שונים ממני זה שאני לבנה ונולדתי בתור יהודייה לא הופך אותי לסוג א אף אדם לא מושלם (חח נראה לי עכשיו אבא שלי מצטער הוא לימד אותי את המשפט הזה)

2. תמיד אהבתי אנשים חכמים בלי קשר לדת זה נראה הרבה יותר חשוב מלהתעסק בדברים שטותיים אבל עכשיו אני מקבלת אנשים שעובדים בעבודות "בזויות"
אבל אני עכשיו יותר נהנית לשמוע מוזיקה

3. פעם פחות אכלתי בשר בגלל שלא רציתי לחכות 6 שעות בשביל לאכול שקולד אבל עכשיו אני חולה על בשר ואני כבר לא מחכה 6 שעות