צהריים טובים של שבת לכולם
אז רגע לפני שאנחנו יוצאים למסעדה קרובה לבית כדי לאכול משהו,
נתקלתי בפוסט של בחורה בכינוי 4 בבוקר לא נרדמת, ובדרך כלל אני לא קוראת בלוגרים, אבל הפעם משהו אמר לי להיכנס ולקרוא
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=4943712&skip=1
אז מלבד העובדה שהפוסט הזה באמת קרע לי את הלב והעציב אותי, הוא גם הכעיס אותי נורא על האיש שעומד בראש המדינה הזאת
ועל כמה הוא באמת מנותק מהעם, עד כמה באמת אין לו מושג מה העם הזה מרגיש ומה הוא חש. מצד אחד נמאס לי לחזור על אותם הדברים כמו מנטרה שמרדימה
אבל מצד שני אני לא יכולה כבר לשתוק. לא יכולה לשבת בשקט. נמאס לי. באמאשלי שנמאס לי מביבי. אלוהים יודע כמה קרדיט נתתי לו. אלוהים יודע כמה פעמים אמרתי כאן
קבל עם ועדה שאין אף אחד שיכול להחליף אותו, רק אלוהים יודע כמה צ'אנס ואיזה חבל ארוך הוא קיבל ממני. לצערי, החבל הזה נקרע כבר מזמן וחנוק לי בגרון.
באה הבחורה הזאת וכותבת בשפה הכי פשוטה והכי ברורה את כל מה שכואב כאן.
ובנימה אישית, בדיוק חזרתי מבית החולים. ביקרתי את אחי שמצבו כל הזמן רק מתדרדר והולך, ואין שם מספיק כוח עזר ואין מספיק מי שיקשיב או יעזור לחולים.
אם בן משפחה לא צמוד לחולה במשך 12 שעות לפחות, פשוט החולה סובל. אין מי שיאכיל אותו, אין מי שיחליף לו טיטול, אין מי שיגלח אותו ואין מי שיגזוז לו ציפורניים.
המשפחות צריכות לדאוג להכל וכשאין ברירה אז לוקחים מטפל שיישב איתו בבית החולים. זה המצב. עגום.
שבת שלום וצהריים טובים לכולם
