תודה על הלינק
סרט מעורר מחשבה ומרגש מאוד, במיוחד אהבתי אתה שורה שבת הרבה ביגמן אומרת לחבר שלה "אתה גדלת במקום דתי כזה שהדת הוא לא במרכז, ואני לא גדלתי במקום כזה, הבית שלי סבב סביב הדת, יכול להיות שאילו גדלתי בבית כמו שלך יכול להיות שהייתי נשארת דתיה".
אני שם לב לדפוס הזה שוב ושוב בשיחות של יוצב"שים, לא אצל כולם אבל יש הרבה שרואים ביציאה בשאלה גם סוג של מרידה בסמכות ההורים אן המורים וכיוון שהדת חשובה להם אז הם מכאיבים להם במקום שהכי כואב.
אבל בעיקר זה נובע לדעתי מהמקום שבו הדת במקום לעזור לחיים כפי שמנסים להציג אותה מפריעה לחיים על בסיס יומיומי ויש כאלה שזה כל כך מפריע להם עד שהם יוצאים באשלה, בברור שאם היה ניתן ליצור מצב יותר מאוזן אשר בו הדת יש לו חלק מינורי ופחות מציק (וזה אפשרי גם אם לוקחים את השו"ע כבסיס) אז הכל היה שונה אצל רבים מאיתנו.
שוב ייש"כ