אנחנו הישראלים
כל-כך רגילים להיות תחת הכלב (אנדרדוג), שכשידנו על העליונה, היא קצת מגרדת. נכון- חלק נכבד מהחבר'ה הצהובים הם עובדים זרים אבל: א)בניגוד לענף הבניין- יש להם אישור שהייה. ב)המצטיינים אתמול היו ישראלים (כן, שארפ הוא ישראלי) ג)מנהל העבודה הוא ישראלי ד)רק השבוע התברר שלחן השיר הלאומי 'ירושלים של זהב' נלקח משיר עם באסקי, כך שלולא הבאסקים לא היינו מקבלים את השיר הנהדר 'ירושלים של ברזל' בדיוק כמו שלולא הבאסקטבולים הזרים, אולי לא היינו מגיעים עד הלום, ואני לא מתלונן לא על זה ולא על זה (אני מקווה רק שנעמי שמר עליה השלום גילתה את זה לפחות למאיר). מי שיכול לספור כל באסקי- שוכח את הבאסקט. בתחושה שמיציתי את משחק המילים הזה אני מסיים בזאת את ההודעה.
