כותבת לך משהו שאולי יעורר עלי תרעומת
אני הולכת לכתוב לך דבר שאולי יקפיץ אחרים פה בפורום , אני בעצמי מציעה פה רק צד (שגם בעיני פתוח לשינויים) אני אהיה קצת קיצונית, אבל נראה לי ראוי לכתוב.
אינני מכירה אותך ואת אופייך, יש כאלו שעולם המחשבה והתפיסות הוא הכל בשבילם, ויש כאלו שעסוקים מאד באינרציה של עולם המעשה והחשיבה היא תבלין נעים בלבד.
ולאן אני חותרת ?
אזרוק לך פצצה: חדל מכך !!! ברח מהפורום !!!! (רגע, רגע, סתם פרובוקציה, אתה יכול להמשיך לקרוא)
תראה, אתה בן 40 , עם 10 ילדים, אולי בחיי נישואין מאושרים. נראה לי על סף השתדכויות הצאצאים, לא?
חיי האניסות הם קשים מאד נפשית וטכנית (בייחוד אם אשתך לא בכיוון – זה משמעותי מאד להבהרת התמונה), קשים מאד מאד (כן, חברי הפורום, גם אם התרגלתם והשכלתם להודות במתנות שבמצב, במבט רחב – יש כאן סבל רב) . אי אפשר לדעת לאן תגיע עם כל התובנות, אתה עשוי לרצות להתגרש מחרתיים מאשתך, בעוד חודש תתלבט בשאלות משפחתיות גורליות שלא חלמת שתיכנס לעולם של צרות בגיל 40. אתה מוכן לזה?
בא נסקור כעת אפשרויות:
אם אתה אדם "חושב" מאד שלא מסוגל להדחיק את הידע החדש ומוכרח להנחיל לילדיך את התובנות החדשות – דברי המנע שלי לא יעזרו בינכה, אתה תיכנס לסחרור הבלתי אפשרי הזה של המחשבות/ המעשים ואני מאחלת לך הצלחה רבה, (וצופה קושי רב במצבך, מבטיחה לתמוך אם תבקש) עוד ידיד נוסף לנו לרשימה.
אם אתה , כדבריך, אדם "שזלזל כ"כ הרבה שנים בשאלות המהות של חיינו" – לאט לך, תמשיך לזלזל, אל תחפור, אולי יש לך תחומי עיסוק סוחפים שאפשר לסיים איתם את החיים בהנאה רבה ובהרמוניה עם כל מה שיצרת עד כה ? אתה פשוט מספיק גדול כדי להחליט אם להיכנס לתוך הסחרור הזה...
דווקא ממרומי גילך (וסליחה אם זה נשמע פטרוני או מתנשא, אני כותבת כלפי התופעה ולא כלפי האדם), גיל כלפיו הפסיכולוגים אומרים שאדם מתמסר למשפחתו , שנרגע משינויים מרחיקי לכת, שמתיישב.... אתה יכול , לטעמי, לקבל החלטה אם להעצים את התובנות החדשות או לא, רק קח בחשבון את המחיר.... ואולי שונה אתה מאחרים (ודאי ששונה הינך מאחרים...) ואתה תיקח הכל באיזי - תיקח את המתנות החשאיות של האניסות בלי התסכולים של מה שא"א לתקן....ואזה ממש משתלם.
ולכל הקופצים ואומרים : איך אפשר לעצור את המחשבה ? את ה"אמת" ?
אם נקודת המוצא היא להעביר את החיים בטוב האפשרי, ואין אמת אבסלוטית באף מקום , ואדם הוא תבנית מולדתו וכו כו כו כו - הרי שאדם יכול לנתב את עצמו למקומות פשרניים יותר ולא ללחום מלחמת אידיאלים ואלים על גבו השחוח.
הא כיצד ? תהליך של התפכחות ויציאה מהמוכר לוקח זמן - רגשית ותודעתית, ויש גורמים שמעצימים מלבים ומאיצים את זה, (לדוג מי שיוצא עם בנזוג התהליך קצר יותר) אומר בזהירות שיש דרכים יזומות למתן את התהליך, זה עניין של בחירה במה להעמיק ולעסוק, ואיך להסתכל על הפלוסים שבעולם שמרן. וזה , כאמור, לא מתאים לכל אחד. אבל אדם מבוגר יכול לבחור גם סוגי בחירות כאלו. בייחוד מי שלא דרוש לו מי יודע מה לברר ולחשוב.
גילוי נאות: תגובתי היא רק ביחס למקרה שלך. ואני לא ממש מכירה אותך, כתבתי בגדר אפשרות והצעה.
מתנצלת מראש בפני כל השאהידים ובעלי הנטיה למסיונריות ולהגדלת עולם השאלה. מאמינה באינדוודואליזם בטובת הפרט, וחולקת על הקלישאה "אין מחיר לחופש".
