theone2468
New member
שבת שלום 
התייעצות...
דבר ראשון אני מצטערת שאני קופצת לפה רק מדי פעם לחפור לכם, פשוט יש לי בגרות ומגן כל יומים בערך ואין לי זמן...אחרי ה 9.7 אני אתפנה. אז ככה: אני עם החבר עוד מעט ארבעה חודשים. בהתחלה שהכרנו הוא בדיוק היה בחודש רגילה (בין תפקיד לתפקיד משו כזה) אז לא הורגש העניין שהוא בצבא יותר מדי. בזמן האחרון, מין הסתם זה מורגש. גם שהוא יוצא הביתה, לפעמים יש לי הרגשה שהוא לא באמת איתי ושהוא מעדיף משו אחר. הוא לא משקיע, לא כלום, לא מראה סימנים שהוא אוהב אותי בכלל. אני מתחילה לחשוב שכאילו יותר נוח לו העובדה שיש לו חברה מאשר שזו אני (הבנתן? אם לא אניי אסביר) הוא כבר לא ג'נטלמן, הוא לא מעריך אותי ולא כלום. נמאס לי, ואני רוצה לדבר איתו על זה, אתמול התחלתי וכל מה שהוא אמר זה שהואמצטער. את מי זה מעניין אם הוא מצטער? הוא ממשיך עם ההתנהגות, אני באמת מרגישה כאילו אני ר ודפת אחריו כל הזמן ואני כבר לא יודעת מה לעשות :/ סורי על החפירה...
התייעצות...דבר ראשון אני מצטערת שאני קופצת לפה רק מדי פעם לחפור לכם, פשוט יש לי בגרות ומגן כל יומים בערך ואין לי זמן...אחרי ה 9.7 אני אתפנה. אז ככה: אני עם החבר עוד מעט ארבעה חודשים. בהתחלה שהכרנו הוא בדיוק היה בחודש רגילה (בין תפקיד לתפקיד משו כזה) אז לא הורגש העניין שהוא בצבא יותר מדי. בזמן האחרון, מין הסתם זה מורגש. גם שהוא יוצא הביתה, לפעמים יש לי הרגשה שהוא לא באמת איתי ושהוא מעדיף משו אחר. הוא לא משקיע, לא כלום, לא מראה סימנים שהוא אוהב אותי בכלל. אני מתחילה לחשוב שכאילו יותר נוח לו העובדה שיש לו חברה מאשר שזו אני (הבנתן? אם לא אניי אסביר) הוא כבר לא ג'נטלמן, הוא לא מעריך אותי ולא כלום. נמאס לי, ואני רוצה לדבר איתו על זה, אתמול התחלתי וכל מה שהוא אמר זה שהואמצטער. את מי זה מעניין אם הוא מצטער? הוא ממשיך עם ההתנהגות, אני באמת מרגישה כאילו אני ר ודפת אחריו כל הזמן ואני כבר לא יודעת מה לעשות :/ סורי על החפירה...
