שבת שלום אנשים יקרים..

[deep in pain1980]

שבת שלום אנשים יקרים..

אני בחורה בת 25 הסובלת מאלימות נפשית ופיזית מזה שנים ע"י אחי הקטן בן ה 20. לצערי, אנו גרים באותו הבית,קשה לי לתאר במילים את מעשיו הנפשעים.. הוא כל הזמן רק מחפש איך לעשות לי רע.. פוגע בי.. מקלל.. מרביץ.. נותן פקודות ומכריח אותי לעשות כרצונו- אם אני מסרבת הוא מתפרץ עליי, מכה, משפיל,מקלל.. פוגע ברכושי, שובר דברים.. פשוט.. משתלט עליי.. אני חיה בפחד כל הזמן ובחרדות.. אימי היקרה, מודעת למצב ורואה את הדברים הנוראים אך שותקת ולא עושה דבר על מנת להדוף אותו.. מפני שהיא גם מפחדת ממנו.. אם לא עושים כרצונו, הוא מתפרץ באלימות מילולית ופיזית שלא ניתן לתאר במילים גם כלפיי וגם כלפיה.. אני מאוד רוצה לצאת מהמצב הנורא אך מפחדת להתלונן.. מפחדת שהוא יתנקם בי.. איני יודעת למה החיה הרעה הזו מסוגלת.. רציתי להוסיף.. שהוריי פרודים כבר 11 שנים וכשההורים היו ביחד ידענו סבל רב מצד אבי, אלימות מילולית ופיזית.. תמיד היתה אווירה קשה בבית מכל הבחינות, בגיל 15 עברתי לפנימיה מרצוני החופשי בגלל שהמצב בבית היה בלתי נסבל.. כל הזמן ריבים, צעקות, קללות, השפלות, מכות ואי שקט מתמיד מצד אבי השטן.. בסופו של דבר, אבי עזב את הבית וגם אז דרכינו לא היו קלות.. הוא הותיר אותנו עם צלקות נפשיות איומות וגם השאיר אותנו ללא קורת גג.. אני רוצה לספר גם שעברתי התעללות מינית קשה כשגרתי בפנימיה (משפחה אומנת) מצד אב הבית.. מעולם לא התלוננתי על מעשיו, לא דיברתי על הדברים הקשים עם איש מקצוע או פניתי למשטרה אך כעת החלטתי ליפרוק את כאביי עם אנשי מקצוע.. ידעתי שנים רבות של סבל נוראי ושתיקה איומה.. אני יודעת שלא הייתי צריכה לישתוק אך פחדתי לדבר ולשתף מישהו בכאביי.. אני לא יודעת מה לעשות.. אני רוצה לחיות.. נמאס לי.. אני סובלת נורא.. אשמח מאוד לדבר כאן עימכם וליקרוא את תגובותכם ולהכיר אנשים שעברו דברים דומים כדי להתמודד ביחד.. תודה מראש..

 

[s h o o s h a]

אפשר לצאת מזה

ראשית אשאל מדוע אינך יוזמת צעד בכיוון של עזיבת הבית לעצמאות שלך? למצוא מקור עבודה שיפרנס אותך, שיוכל להעניק גג מעל לראשך ושקט לנפשך? הקושי והפחד להתלונן על מעשי תקיפה הוא גדול. עוד יותר גדולה הבושה כאשר מדובר בקרוב משפחה (אב, אם, אח וכויו"ב). אולם, עדין לא מאוחר וברור הוא שאת מבקשת לצאת ממעגל האימה הזה שבו את חיה. ראשית, תפני למחלקת הרווחה בעיר מגורייך ובקשי להיפגש עם עובד/ת סוציאלי/ת ושתפי אותו(ה) במה שקורה לך היום. כמו כן ספרי על העבר. בקשי ליזום שיחות קבועות עם איש/ אשת מקצוע כדי לנסות ולרפא את נפשך ולתת לה מנוח. את רוצה לחיות ומגיע לך לחיות! התעלי על פני הפחד המשתק ועשי מעשה. המעשה הוא עבורך! ואנחנו כאן וגם בקומונה, כדי להקשיב לך, לעזור במידת הניתן. אבל העזרה שלנו תלויה בראש וראשונה במידת הרצון שלך לעזור לעצמך!

 

[דממה]

עברת הרבה בחייך

אני מרגיש בקולך את ההרגשה של "יש אנשים שעברו דברים נוראים יותר, אצלי זה עוד בסדר" (תקני אותי אם אני טועה). קשה לנו להשלים עם כך שאנו חלק מהסטטיסטיקה של אנשים שסבלו מאלימות. גם אני שתקתי משך 27 שנים, ולא האמנתי שאני חלק מכך. לפני שנתיים, כשהייתי בגילך, יצאתי את בית ההורים ומאז החל תהליך של הכרה והפנמה שבא בימים אלו לביטוי אצלי בבלוג, את מוזמנת לקרוא. מקווה שתאזרי את האומץ, קודם כל לדבר על הדברים, להיזכר בהם ואז להיפרד מהם לשלום ולהתחיל בדרך חדשה, מלאת שלווה. אל תמהרי להאשים את אחיך, רבים הילדים שסבלו מאלימות והפכו מכים בעצמם, סביר להניח שגם אביך סבל מכך וממשיך את השרשרת הזו. נסי לעצור אותה אצלך, אולי גם אצל אחיך, עוד לא מאוחר. מאחל לך המון אושר, היי חזקה

 

[הומו a]

עזרה

אחיך חייב לקבל עזרה מקצועית דחוף, ככל שהדברים ימשכו כך הנזק יעשה בלתי הפיך ומסוכן בשבילו ואת הסובבים אותו.