שבת קודש פרשת חוקת
"יען לא האמנתם להאמין בי להקדישני לעיני בני ישראל" הקב"ה מצווה על משה לקחת את המטה ולדבר אל הסלע כדי שיצאו מים להרוות את עם בני ישראל, משה ואהרון מגיעים אל הסלע- מכים פעמיים, הסלע עף ומתפרץ זרם אדיר של מים. העברה- משה ואהרון לא שמעו לקול ה' ובמקום לדבר אל הסלע הכו בו. כך זה נראה. אך לקב"ה ישנה טענה אחרת- "יען לא האמנתם להאמין בי להקדישני לעיני בני ישראל", העוון הוא מצד העובדה שמשה וארהרון לא קידשו את שמו של הקב"ה בעיני בנ"י. עומד על הדבר הספורנו- ומביא הספורנו יסוד, שישנם ג' סוגי ניסים. א) ניסים שקורים דרך הטבע, כגון גשמים וכד', והם יקרו ע"י תפילה של הצדיק. ב) ניסים שאינם בדרך הטבע, ומגיעים בעקבות פעולה מסויימת, כגון הציווי על משה להשליך את המטה ארצה ויהי לנחש. ג) ניסים שאינם בדרך הטבע ואינם מגיעים בעקבות מעשה אלא בעקבות דיבור, שהוא יותר שכלי (פירוש- רוחני) ויותר מופשט. ומבאר הספורנו שמטרת הנס השני הוא להראות את יקר גדולתו של השליח שעל ידו נעשה הנס, כלו'- בכך שהוא עושה פעולה ונעשה הנס- אזי מוכח לעין כל שהוא השליח הנאמן. לעומת זאת הנס שנעשה ע"י הדיבור לא מראה את גדולת השליח אלא את גדולת המשלח, דהיינו- את רבש"ע, כיוון שמצד השליח לא נעשית כלל פעולה הנראית לעין שהיא יכולה לחולל את הנס שנעשה, ולכן מבטא הנס הזה את יכולתו של הקב"ה בלבד. זה מה שאומר הקב"ה למשה ואהרון- "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל", לא הקדשתם אותי אלא הראתם את אמיתת שליחותכם. שבת שלום ומבורך, ותודה לקל ית' שזיכנו להיכנס לארץ.
"יען לא האמנתם להאמין בי להקדישני לעיני בני ישראל" הקב"ה מצווה על משה לקחת את המטה ולדבר אל הסלע כדי שיצאו מים להרוות את עם בני ישראל, משה ואהרון מגיעים אל הסלע- מכים פעמיים, הסלע עף ומתפרץ זרם אדיר של מים. העברה- משה ואהרון לא שמעו לקול ה' ובמקום לדבר אל הסלע הכו בו. כך זה נראה. אך לקב"ה ישנה טענה אחרת- "יען לא האמנתם להאמין בי להקדישני לעיני בני ישראל", העוון הוא מצד העובדה שמשה וארהרון לא קידשו את שמו של הקב"ה בעיני בנ"י. עומד על הדבר הספורנו- ומביא הספורנו יסוד, שישנם ג' סוגי ניסים. א) ניסים שקורים דרך הטבע, כגון גשמים וכד', והם יקרו ע"י תפילה של הצדיק. ב) ניסים שאינם בדרך הטבע, ומגיעים בעקבות פעולה מסויימת, כגון הציווי על משה להשליך את המטה ארצה ויהי לנחש. ג) ניסים שאינם בדרך הטבע ואינם מגיעים בעקבות מעשה אלא בעקבות דיבור, שהוא יותר שכלי (פירוש- רוחני) ויותר מופשט. ומבאר הספורנו שמטרת הנס השני הוא להראות את יקר גדולתו של השליח שעל ידו נעשה הנס, כלו'- בכך שהוא עושה פעולה ונעשה הנס- אזי מוכח לעין כל שהוא השליח הנאמן. לעומת זאת הנס שנעשה ע"י הדיבור לא מראה את גדולת השליח אלא את גדולת המשלח, דהיינו- את רבש"ע, כיוון שמצד השליח לא נעשית כלל פעולה הנראית לעין שהיא יכולה לחולל את הנס שנעשה, ולכן מבטא הנס הזה את יכולתו של הקב"ה בלבד. זה מה שאומר הקב"ה למשה ואהרון- "יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל", לא הקדשתם אותי אלא הראתם את אמיתת שליחותכם. שבת שלום ומבורך, ותודה לקל ית' שזיכנו להיכנס לארץ.
