שבת נפלאה לכולם/ן
וחיבוק

boolee

New member
../images/Emo48.gif../images/Emo16.gif שבת שלום ../images/Emo16.gif../images/Emo48.gif

חזרנו והיה נהדר !!! מתעדכנת עכשיו בכל מה שהחמצתי שניה לפני שאנחנו יוצאים לארוחת ערב משפחתית. מבטיחה לספר עוד בהמשך. שיהיה לכולנו סוף שבוע נעים ושקט. אה, ועוד משהו
אושרק'ה ראיתי את ההודעה שלך רק עכשיו ולכן לא עניתי. דווקא יכול היה להיות נחמד... אין דבר פעם הבאה נכון?
 

I s t a r

New member
שבת שלום ודליה..

לא רוצה להקפיץ שוב את השרשור ההוא, אז רק לומר לך שמה שכתבת על עשיות קטנות כאלה, עמידה שמטרות הקטנות, מעשיות של יומיום..זה כל כך נכון!!! הרבה זמן הייתי שבויה בקונצפט של :ממחר!!! וברגע שה"מחר" הזה יגיע, הכול יהיה שינוי אחד גדול. אז אני כן אעשה ספורט, וכן אהיה קשובה לצרכים שלי, וכן אעזה דברים פשוט לשם עשייתם, וכן אבחר תזונה נכונה וכן ... כאילו ההחלט לצמוח, היא בבת אחת. אבל זה כל כך לא נכון וזה שיעור חשוב מאין כמוהו עבורי. הלאט הזה, הצעד צעד, המעשיפ הקטנים והחשובים שאני עושה לטובתי, ואם אני לא עושה יום אחד, אז אני אעשה מחר. המנגנון הזה של הימנעות נכנס להילון כשלא עושים יום יומיים ..ואז מתעורר איזה שד פנימי שקופץ על ההזדמנות וזועק: "רואה???" את לא מסוגלת"!!! ומשם..הדרך לאי עשייה מוחלטת קצרה מאוד. זה משהו שמעכל את עצמו, מזין את עצמו, מעגל של דפוס ישן מוכר ידוע ובטוח. והיום אני יודעת שזה כמו שאמרת: זה הדברים קטנים, למען עצמינו, צרכים שלנו, רצונות שלנו, חשקים שלנו. דברים שמעשים כדי למלא משהו טוב בנו. להעניק לנו טוב. וזה העשייה הרצופה והקטנה והיומיומית שכל כך חשובה. האסימון נפל לי שלשום בשיחה טיפולית. אין הכול ובבת אחת, עש רק למידה קטנה איטית ועיקבית. ..היום עשיתי שעה הליכה, אתמול חצי שעה. היה נעים . תודה על הכול. אור ואהבה אישתאר.
 

מון שרי

New member
שבת שלום

אני מרגישה הרבה יותר טוב היום. מקוה להמשיך בהרגשה הטובה. היום בבוקר אחרי שכולם הלכו לענייניהם, פשוט נכנסתי למיטה ויצאתי רק בצהריים, ישנתי מצוין, בלי חלומות רעים, פשוט הקשבתי לגוף שלי וגם צייתתי. הייתי ממש זקוקה לזה וציפצפתי על כל העולם. אבל הבעיה היא שבד"כ אני משתדלת "למשוך" את עצמי ולהמשיך עסקים כרגיל וזה ממש הרסני לגבי.
 

קליאו2

New member
שרי אבל היום!!

היום שמת את עצמך במקום הראשון!! לא משכת את עצמך... הקשבת לעצמך ולצרכים שלך!! וזה ראוי להערכה!! גאה בך!
 

I s t a r

New member
בזמן האחרון שרי

את כותבת אותי. אני קוראת בבלוג שלך ונשארת ללא מילים. פשוט קוראת את המקומות בי . מדהימה.
 
מקסימה את שרי ../images/Emo20.gif

אם עשית את זה פ ע ם אחת! את כבר על מסלול לעשות זאת שוב! מכיון ששברת את המחסום של "לא!" אני באמת מקוה שזה יקרה עוד פעם פעמיים, כדי שזה יופנם בך טובבבב טוב. את תרגישייי אפילו שאת רוצה בזה ואת חייבת ..ותעשי, מבינה?? וא ם תצטרכי עוד בעיטת עידוד
ברגע מאד מאד כזה של התנדנדות - כנסי (בפקודה!) לכאן מיד שניתן לך כזאת
ככה אני מתהה עליך שרי שלי, מגיע לך בוביתתת (כמו שגילוש שלנו אומרת
)
 
שריייייייי

פתאם תפס אותי כזה געגועעע אליך, לפגוש אותך. הפגישה האחרונה שלנו היה בנסיבות מצערות
ומעתה שיהיו רק שמחות ושמחות - א מ ןןןן.
 
אישתרר..כ"כ

מהלב כ"כ מהמעמקים מרגישה שהמלים בקעו ממך (ואין אייקון שמבטא התרגשות ..) לעשות דברים קטנטנים שעושים טוב בשבילך בנשמה כזה טוב, כזהה חשוב. את יודעת. רוצה לשתף אותך במשהו שאולי עוד יוסיף לך אישתר ויחזק אותךך. ..כשאני מפליגה בזכרונות שלי מקטנות. בעבר סיפרתי כאן שלא לכל הצדדים בנשמה שלי העניקו את מה שהייתי זקוקה. היו אבל גם רגעים טובים (וכמה שהיו מהם! היה מספיק נראה להכניס נדבך מאד מאד חשוב לכ-ל חיי. זה עולה וצף בי עכשיו כדי כתיבת השורות ..) = מתיקות של רגעים קטנים! כיפים קטנים שהיו עם ההורים (אפילו ממשש קטנטנים (מסתבר שהפנמתי כל אחד ואחד מהם)). כך שבסופו של דבר, בעיקר שני דברים תמיד ליוו אותי לאורך ההתנהלות שלי בחיי בתוך גרעין נפשי. אחד חיפוש ולמצוא תמיד את חצי הכוס המלאה (כשקשה עוד בטח, והיו זרועים בכל התקופות). שני, כיפים קטנים. אישתר, אפילו מ מ ששש קטנים. מאד שימחו אותי.. כך שבחלקים של הזמן שהייתי לבד (גדלתי די לבד. סיפרתי). לא היה מעצור שהוטמע בי כמו: למנוע מעצמי, או שביקרו אותי על..לא יודעת, או 'ירדו' עלי. לא היה. אז דאגתי ופינקתי את עצמי באופן טבעי בכל מיני דברים קטנים (תביני זה יכול להיות החל מקניית איפור בגיל הנעורים, להרשם לג'אז..וכד'). אבל זו היתה דרכי להמתיק את הלב שלי. וזה נשאר אני מספרת לך את זה כדי ממשש להמשיך ולעודד לעודד ולעודד אותך בלי הפסקהה, שכמין..צובט בלב כזה? או לאו דוקא שיגיע ע ד לזה. עשי לעצמך טוב. (אני נשמעת כמו מנטרה
מלאי את הנשמה בדבש
טיפה פה ועוד טיפה שם..איך שבא לך. מחבקת ואוהבת, דליה
 
מחפשת את השקט ...

היום יצאתי לרכיבה בפארק עם צ'יקה (חבל לכם על הזמן .. לטעמי ארמסטרונג צריך להתחיל להיזהר &quot
רכבנו לנו בכיף (שמא אומר בדקנו את המסלול למפגש הפורום ? ) אחכ התיישבנו קצת על הדשא .קשקשנו וכאלה ואמרתי " שאני מחפשת את השקט " את היום שבו אני לא אקום בבוקר ולא אהיה מרוצה מזה או מאחר , את היום שבו החיים שלי יעלו על מסלול שיהיה לי נוח עליו , ממש כמו שמחפשים קצב ריצה . כזה שלא ייגמור לי את הריאות , כזה שיוכל להחזיק מעמד לאורך זמן . אפילו מהרכיבה על האופניים לפעמים אני מרגישה שזה מסתבך ויוצא לא כמו שרציתי . מחפשת את הסבלנות שפעם הייתה בי ובמקום זה מוצאת רק תסכול . עוד שבת תעבור לה וכנראה ששום דבר לא יישתנה קצת חוסר אופטימיות אבל מישהו צריך לאזן את הפורום לא ? סופ"ש נעים רוח
 
נלך מהמלים "להרים ידיים?" ואילך..

או קי? ומה שאני אומרת בשעת לילה מאוחרת כזו - כשהראש חג כבר ומתפזר לכל מיני כיוונים לקחת בהתאם
..מחשבה? לפני יומיים שאלת אם להרים ידיים, הרגשת שהגעת לפרשת דרכים והחלטת בסוף לפנות בפניה שבחרת. את הרפית מדבר אחד שלא מתאים והולך כרגע. כך שאין את מה שהיה ועדיין לא ברור מה כן. והנה את מספרת על חוסר השקט והסבלנות שתופסים אותך. זה זמן כזה רוחונת. הנחת בצד דבר שקצת בו ואין משהו שימלא את החלל. (ועוד מתסכל אותך כי שכלתנית את רוצה בשיגרה ולהתמיד) חדשי כוחות! אין מה לעשות. לא נעים לך כי מטבעך את אנרגטית ולא אוהבת להרגיש את הרגשת הפסק זמן ש"נוחתת" עליך, נסי בכל זאת. מטבע הדברים שום דבר לא נשאר סטאטי| - זה עובר-יעבור!! שינה מתוקה,
 
חתחתולית ../images/Emo124.gif

מתי נשמע ממך קצת יותר?? פיצית איילה עוד מעט תחגוג בת מצוה
'געגעת,
 
למעלה