את זה אני מאוווווד מבינה
גם לי יש נטיה לקחת מצב שאני יודעת שהוא זמני או יוצא דופן ולתת לו לפרק אותי לחלוטין. בשנה שעברה, בחופשת הלידה שלי, בעלי בדיוק סיים עבודה ועמד לצאת לחופשה של חודשיים לפני שהתחיל עבודה חדשה. הימים האחרונים של העבודה הקודמת היו די לחוצים והוא חזר הביתה די מאוחר. ביום האחרון (!) של העבודה שלו התפרקתי לחלוטין, עשיתי משבר, בכיתי וצעקתי שאי אפשר ככה, שאני לבד בחופשת לידה, וכו' וכו' בעוד שידעתי שלמחרת (!) הוא בבית למשך חודשיים ואנחנו בחופשת לידה ביחד...
גם לי יש נטיה לקחת מצב שאני יודעת שהוא זמני או יוצא דופן ולתת לו לפרק אותי לחלוטין. בשנה שעברה, בחופשת הלידה שלי, בעלי בדיוק סיים עבודה ועמד לצאת לחופשה של חודשיים לפני שהתחיל עבודה חדשה. הימים האחרונים של העבודה הקודמת היו די לחוצים והוא חזר הביתה די מאוחר. ביום האחרון (!) של העבודה שלו התפרקתי לחלוטין, עשיתי משבר, בכיתי וצעקתי שאי אפשר ככה, שאני לבד בחופשת לידה, וכו' וכו' בעוד שידעתי שלמחרת (!) הוא בבית למשך חודשיים ואנחנו בחופשת לידה ביחד...