שבת לבד...

[alisj]

שבת לבד...

כמו שכתבתי אני חברה חדשה... אז רציתי להתענין את עובדות השבתות... אני בחורה צעירה אוטוטו חוצה את הצד השני של אמצע העשרים... ויש לי בת , בגיל שניים וארבעה חודשיים. אביה לוקח אותה פעמיים בשבוע באופן קבוע לכ-3 שעות ואנחנו מאוד גמישים בביקורים והתגרשנו ביחסים בסדר... עד כמה שאפשר. הבעיה מתחילה בשבתות, בהסכם כתבנו שגיל 2.5 נשקול שהילדה תתחיל לבקר אותו בשבתות אחת לחודש עד גיל 4 הבעיה היא שהוא מבלה בשבתות אצל המשפחה שלו שהיא בעייתית ביותר. דעתי היא שהם משפחה שפוגעת ללא הפסקה בהם ובסובבים אותם בעזרת הלשון שלהם. גם בילדים קטנים הם פוגעים.. מעליבים.. וכו'. אני חוששת לה. ואני לא אסכים בשום אופן שהיא תלך לשם. מה היכולתי לעשות כדי למנוע אותו מלקחת אותה לשם???

 

[ותשחק]

לפי הכותרת בלבד - גם אני שבת לבד..

 

[alisj]

אני אף פעם לא בשבת לבד.. הכוונה בלי ביתי

 

[מקסימית2]

אני לא חושבת שאת יכולה להתחמק מכך

הוא האבא ואת צריכה לסמוך עליו שהוא יגן עליה. לדעתי אין לך הרבה ברירות. תגידי תודה שזה רק פעם בחודש ולא שבוע כן שבוע לא כמו רובם.

 

[alisj]

הוא לא השכיל להגן עלי... למה שעליה כן?

הוא כלום... הוא אפס כשהוא איתם, גם עליו הם יורדים ומעליבים... אפילו את לילדים שלהם עצמם הם מדברים ככה, זאת ההתנהגות שלהם... כרגע אני רואה או שאני אלחם או שאני אעבור לגור החו"ל.

 

[תקשורת נכונה]

אינני מכירה את סיפורך האישי באופן מורחב..

אך לעניות דעתי אני לא מוצאת דרך למנוע ממנו לקחת אותה להוריו.. בייחוד שאין כל אלימות פיזית מצידם. זה "בסך הכל" דיבורים (למרות שלפעמים דיבורים יכולים להרוג בן אדם). אני לא מאמינה שהם יפגעו בנכדה שלהם בכוונה תחילה.. אולי אני נאיבית בקטע הזה.. אבל זו דעתי. בהצלחה!

 

[alisj]

אתה ל-א נאיבית, את מ-ז-ה נ-א-י-ב-י-ת

אבל אני לא מאשימה אותך , כי לפני שהכרתי אותם לא האמנתי שיש מפלצות מהסוג הזה.. ועוד קוראים לעצמם דתיים... הם כן פוגעים בנכדה שלהם. וב-כ-ו-ו-נ-ה ואפילו האבא (הסבא) לא סובל את אישתו והוא ברח לפני יותר משנה לחו"ל... והגנים הרקובים האלו עוברים מאחד לשני. חוץ מזה שנתיים שהיא-הם לא ראו את הנכדה האהובה וזה לא מפריע להם!!!

 

[קטנטן קטן]

תגידי

מה הבן שלהם חושב עליהם??? הוא לא רואה מה קורה סביבו??? או שהוא כלוא ב"חרדות" מהם ואין לו את האומץ להתעמת עימם???

 

[alisj]

אין לו אומץ... ואין לו בטחון

כמו שאמרת הוא כלוא ב"חרדות" מהם ואין לו את האומץ להתעמת עימם.

 

[בלונדה ה מ ת ו ק ה]

יש מצב למנוע

מפגשים איתם אבל זה מסובך. זה דורש התערבות של עובדת סוציאלית או הוכחות שהם אכן פוגעים בה. ואז אם עובדת סוציאלית תחשוב שזה המצב היא יכולה להמליץ לבית משפט שהם לא יראו את הילדה.אבל זה קשה להוכיח.אז מה שאת יכולה לעשות זה אם היא שם להתקשר כל כמה שעות ולבקש לדבר איתה לראות שהיא בסדר ולחזק אותה. בכלל חשוב לחזק אותה כדי שתדע לעמוד מולם.אם הם מדברים שטויות תחזקי אותה.גם אני התמודדתי עם מצב כזה אבל דווקא מצד אמא שלי שהיא הסבתא של בתי.אז לימדתי אותה להתעלם ולהתעלות ושלמרות הגיל יש גם מבוגרים שלא ראויים לכבוד שמצווים לתת להם.....למדי את בתך שהיא טובה וחכמה ומוצלחת שיהיה לה בטחון ואם תבוא ותתלונן תעני לה בהתאם ואל תיתביישי גם לדבר איתם ולהעיר להם אם צריך באופן ישיר בטלפון.

 

[touti]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

הצחקתני

 

[קטנטן קטן]

גילוי נאות

בחוק הנוער, אין הבדל בין אלימות פיזית לאלימות נפשית / ריגשית!!! וד"ל.

 

[קטנטן קטן]

מה בדיוק הבעיה

האם את חוששת לילדתך או שאת חוששת מלהיות שבת לבד? על פי הכותרת שאת בחרת לתת, נראה שהבעיה היא שאת חוששת להיות בשבת לבד.... על כל פנים, האם יש עוד אנשים שחושבים שהמשפחה של האקס כל כך פוגענית במילוליהם.... האם לא נראה לך שילדה קטנה שבאה לבקר פעם בחודש לא תזכה מהם ליחס קצת יותר מכבד? גם אם המצב כדבריך, אינני רואה סכנה מכל סוג שהוא לילדה, מקסימום אחרי מספר פעמים של ביקורים לא נעימים היא תדע להביע את חוסר מוכנתה לבקר במקום ההוא, למה לך לסבך את עצמך עם הפרעת הסדרי ראיה שהם בסך הכל די מינימאלים??? לדעתי, כדאי לך, פחות "לדאוג" ויותר להשתדל לפתח תקשורת חיובית עם האקס, זה יהיה לתועלת הגדולה ביותר לבתכם לטווח הארוך!!! בהצלחה והרבה נחת

 

[alisj]

מפחדת... להיות לבד ושהיא לבד...

אני לא אשקר שעורי נהיה צמרמורת מהמחשבה שביתי תהיה רחוקה ממני שבת שלמה ואל אוכל לשוחח איתה... ושהיא תישן לבד...והיא תבכה ואני לא אהיה שם... נכון על אף שעברו שנתיים מאז שדרכנו נפרדו לעולם לא אשכח את העוינות שלהם דרך קבע , את ההצקות.. ביתי סה"כ בת שנתיים ופעם בחודש היא תשכח מה קרה בפעם שעברה. פרט לעובדה שאפילו שהיא מתבטת מעולה, היא לא תספר לי מה עבר עליה בשבת, והמחשבות שלי יתפוצצו במח..

 

[touti]

אם חלילה יקרה לה משהו את תדעי לפי ההתנהגות

חוץ מזה תכיני אותה שאוהבים אותה ולא צריך להתייחס לכל דבר שאומרים וכו' כמובן לפי רמת הבנתה.

 

[alisj]

אני חייבת לעוף הביתה... להתראות מחר

החמשב שלי בבית בתיקון... נחמד להיות כאן בייי

 

[סומבודי]

מספר גורמים שכדאי לשקלל

1. עם כל חששותייך, ייתכן שאת טועה והשד לא נורא כל כך. 2. סירוב נחרץ עלול לגרום לעימות עם אבי הילדה, מה שיפגע בה יותר מהביקור אצל משפחתו, בטווח המיידי והארוך. 3. דרכיה דרכי נועם. נסי לשכנע אותו לקחת אותה למקומות אחרים שאינם בית משפחתו. ובכל פעולותייך, צאי מתוך הנחה והבנה שהוא אביה, והוא דואג לשלומה לא פחות ממך. אתם בתחילת דרככם כהורים בנפרד לילדתכם, קשר בו תהיו מחוברים לאורך כל החיים. השכילו להתנהל בתבונה ובשלום, למען עתידכם.

 

[בטר אנד דיפרנט]

סומבודי,יועץ מס. 1 כל מילה `יהלום`

 

[שבילית]

סומבודי, מצטרפת לכל מילה.

אוהבת את הגישה של הפשרה, ושל התקשורת הנכונה בין ההורים. אני בטוחה שזה יהיה קשה לך- אבל מקווה שלא- להסביר לו שהשהייה של הילדה בבית כזה עלולה לגרום לה נזק לטווח הרחוק... ושאם אפשרי מצידו לקחת אותה לחברים\ דודים\ מישהו שיש לו קשר חיובי איתו. מצטרפת לנאמר לעיל- לתת חיזוקים לילדה לביטחון העצמי, ולומר לה שזו הדרך שלהם להתבטא, הם לא יודעים דרך אחרת, אבל שהיא באמת אהובה וחשובה ולא צריכה להיפגע כי הם לא מתכוונים לפגוע... (למרות שמדברייך מובן שהם כן, בכל זאת לגרום לילדה להרגיש הכי חזקה שאפשר) כשהיא תחזור- תרבי להרעיף עליה אהבה ועידוד ורגות חיוביים, במשך הזמן היא תבין מה קורה לבד...אל תלחצי אותה לספר לך, זה יבוא עם הזמן אם תהיי מספיק פתוחה איתה. בהצלחה אחות תהיי חזקה

 

[ותשחק]

אני קוראת את תגובותיכם החכמות ובכל זאת..

חברים, לא תמיד אפשר לדבר עם האקס, לא תמיד אפשר להשקיע ביחסים איתו. אפשר, אבל לא בצורה חד צדדית. אם כדוגמאות בלבד, צד אחד חסר בטחון, או לחילופין צד אחד תוקפני זה משפיע על כל מערכת היחסים כעובדה, ואלו הם דברים שלא ניתן לשנותם כל כך מהר, אם בכלל.. ודאי אם המערכת היחסים בין ההורים היתה כך בנישואין - למשל, צד אחד מאיים ומתקיף והצד שני מנסה לשפר.. ולגבי האלימות המילולית שאת מדברת עליה - אני מאוד מבינה את הקושי, ואני בהחלט יכולה לדמיין את בעלך לשעבר בסיטואציה בה הוא רוצה להיות אצל הוריו מצד אחד, ומצד שני, כשהוא שם הוא כשבר כלי ממש, כל עוד הוא לא עשה עבודה עם עצמו.. אני מבינה גם את החשש שלך שזה יכול להזיק לבתך, ואני חושבת, על פי מה שאני שומעת מדברייך, שהשאלה שאת מעלה כאן נובעת מתוך רצון שלא בא להזיק או ללכת נגד.. לגבי הדרך להתמודד עם זה - כפי שהקדמתי ואמרתי - לא תמיד הדרך היא לנסות לשפר את היחסים, כי לא תמיד זה עובד, אלא לנסות לדבר על לבו, ואם לאו, לעמוד על מה שאת חושבת שהוא לטובתה של בתך, אבל בזהירות, כמו שמישהו אמר כאן לפני (אין לי זמן לבדוק מי הוא זה), להיות מספיק פתוחה בלאפשר לבעלך לשעבר לשמור על הקשר עם בתך, לקיים את זכויותיו כאב, ולחזק את הקשר ביניהם, לא לרופפו.. זה עדין מאוד, כי אולי הוא יכול להתייאש ממלחמות יתירות, בעיקר אם הוא חסר בטחון, אז נהגי בנקיות ובתבונה, ובעזרת השם, תצליחי.