שבת בצהריים
שנינו במיטה. מלטפת את הבטן שלו, עולה לחזה שלו. הוא מזיז לי את היד. "דייייייי! לא יכול יותר. הרגת אותי. לא הספיק לך אתמול בלילה, היום בבוקר ועוד פעמיים עכשיו?" בלי להסס אני עונה. "לא. לא הספיק לי. היה כל כך טוב, אני רוצה עוד". אני מלטפת את הכיפה. ושוב הוא מזיז את ידי מגופו. "די!!!!! ארבעה גברים לא יוכלו לספק אותך!" אני צוחקת. מאושרת. למרות שהייתי רוצה להמשיך, הגוף שלי רפוי. רגוע. "ארבעה גברים ביחד ? לא. זה יותר מידיי. אני אסתפק בשלושה. כמה נשים אתה היית רוצה?" הוא מגחך. " את לבדך השבתת אותי. אבל המחשבה על שתי נשים איתי במיטה, בהחלט מגרה אותי". סקרנית, אני חוקרת. "וגבר? היית רוצה לגעת בגבר ושהוא ייגע בגוף שלך?" "לא! יודע. אף פעם לא חשבתי על זה". הבעת הפנים שלו מצחיקה אותי. " אני רוצה לנסות לפחות פעם אחת בחיים, להיות עם אישה. שהיא תיגע בי ואני בה. מתוך סקרנות. אין לי משיכה לנשים, מי כמוך יודע, ובכל זאת..." "אני רוצה לראות אותך עם אישה. עם גבר יהיה לי קשה". "לא אמרתי גבר" אני מתקנת אותו. "דיברתי על עוד שני גברים חוץ ממך. שלושה יחד". אני מסתובבת אליו. שד אחד שלי נמחץ כנגד החזה שלו. מלטפת את שפתיו עם האגודל. "הקנאי שלי יעמוד בזה?" אני מתגרה בו. "משוגעת. את והרעיונות שלך. לא הספיק לך מה שקרה בחניון? השכנים עד היום לא מסתכלים לי בעיניים אחרי שתפסו אותנו על חם." "בעיה שלהם! אנחנו אנשים בריאים, עם יצרים בריאים, אנחנו אוהבים והרכב הוא שלנו. והם סתם מתחסדים". הוא הופך אותי על גבי, אוחז ביד אחת את שתי כפות ידיי מעל לראשי, ברכיו מספקות את ברכיי. "את תשלמי על הפדיחה הזו. זאביק לא מסתכל לי יותר בעיניים. לא נכנס איתי למעלית מהבושה. הוא הולך לבדוק את תיבת הדואר בכל פעם שהוא רואה אותי." "הוא נידלק על הישבן שלך. דיי. אל תיקח את זה קשה. מה בסך הכל עשינו? שכבנו במושב האחורי. לא ביג דיל." הוא קם ויוצא מהמיטה. בדרכו לאמבטיה שומעת אותו ממלמל "את עוד תשלמי על זה".
שנינו במיטה. מלטפת את הבטן שלו, עולה לחזה שלו. הוא מזיז לי את היד. "דייייייי! לא יכול יותר. הרגת אותי. לא הספיק לך אתמול בלילה, היום בבוקר ועוד פעמיים עכשיו?" בלי להסס אני עונה. "לא. לא הספיק לי. היה כל כך טוב, אני רוצה עוד". אני מלטפת את הכיפה. ושוב הוא מזיז את ידי מגופו. "די!!!!! ארבעה גברים לא יוכלו לספק אותך!" אני צוחקת. מאושרת. למרות שהייתי רוצה להמשיך, הגוף שלי רפוי. רגוע. "ארבעה גברים ביחד ? לא. זה יותר מידיי. אני אסתפק בשלושה. כמה נשים אתה היית רוצה?" הוא מגחך. " את לבדך השבתת אותי. אבל המחשבה על שתי נשים איתי במיטה, בהחלט מגרה אותי". סקרנית, אני חוקרת. "וגבר? היית רוצה לגעת בגבר ושהוא ייגע בגוף שלך?" "לא! יודע. אף פעם לא חשבתי על זה". הבעת הפנים שלו מצחיקה אותי. " אני רוצה לנסות לפחות פעם אחת בחיים, להיות עם אישה. שהיא תיגע בי ואני בה. מתוך סקרנות. אין לי משיכה לנשים, מי כמוך יודע, ובכל זאת..." "אני רוצה לראות אותך עם אישה. עם גבר יהיה לי קשה". "לא אמרתי גבר" אני מתקנת אותו. "דיברתי על עוד שני גברים חוץ ממך. שלושה יחד". אני מסתובבת אליו. שד אחד שלי נמחץ כנגד החזה שלו. מלטפת את שפתיו עם האגודל. "הקנאי שלי יעמוד בזה?" אני מתגרה בו. "משוגעת. את והרעיונות שלך. לא הספיק לך מה שקרה בחניון? השכנים עד היום לא מסתכלים לי בעיניים אחרי שתפסו אותנו על חם." "בעיה שלהם! אנחנו אנשים בריאים, עם יצרים בריאים, אנחנו אוהבים והרכב הוא שלנו. והם סתם מתחסדים". הוא הופך אותי על גבי, אוחז ביד אחת את שתי כפות ידיי מעל לראשי, ברכיו מספקות את ברכיי. "את תשלמי על הפדיחה הזו. זאביק לא מסתכל לי יותר בעיניים. לא נכנס איתי למעלית מהבושה. הוא הולך לבדוק את תיבת הדואר בכל פעם שהוא רואה אותי." "הוא נידלק על הישבן שלך. דיי. אל תיקח את זה קשה. מה בסך הכל עשינו? שכבנו במושב האחורי. לא ביג דיל." הוא קם ויוצא מהמיטה. בדרכו לאמבטיה שומעת אותו ממלמל "את עוד תשלמי על זה".
