Hadar design
New member
שבת בצהריים.... בלעדיו.
שבת חמישית בלעדיו...
חזרתי מבוקר שבת עם חברה, משהו שעשינו המון בשבתות אני והוא, והיום שוב בלעדיו...
אני עייפה מלילות ללא שינה, מהכאב הגדול שבלב, מנסה קצת לחייך ולא מצליחה.
חזרתי הביתה עכשיו, והבית ריק, כל הדרך כשנהגתי הביתה נזכרתי בפנים שלו בשבועיים האחרונים.
ונזכרתי במילים שלו שאמר לי, ונזכרתי בכאב שהוא סבל, ונזכרתי במבט שלו.
ושיחזרתי כל הדרך את הימים האלה שלא עוזבים אותי.
נכנסתי הביתה, ועליתי לחדר השינה שלנו, שמרגיש לי כרגע זר ומנוכר
והדמעות לא מפסיקות לרדת, עצובה, ואם מסתכלים עליי רואים את השפתיים שלי בחיוך הפוך, ממש חצי עיגול כלפיי מטה, עצב אמיתי.
אני מתגעגעת בכל גופי! יודעת שהוא לא יחזור
ועצב עוטף את כולי כל כך עכשיו.
שבת בלעדיו, והכאב קשה קשה קשה מנשוא.
שבת חמישית בלעדיו...
חזרתי מבוקר שבת עם חברה, משהו שעשינו המון בשבתות אני והוא, והיום שוב בלעדיו...
אני עייפה מלילות ללא שינה, מהכאב הגדול שבלב, מנסה קצת לחייך ולא מצליחה.
חזרתי הביתה עכשיו, והבית ריק, כל הדרך כשנהגתי הביתה נזכרתי בפנים שלו בשבועיים האחרונים.
ונזכרתי במילים שלו שאמר לי, ונזכרתי בכאב שהוא סבל, ונזכרתי במבט שלו.
ושיחזרתי כל הדרך את הימים האלה שלא עוזבים אותי.
נכנסתי הביתה, ועליתי לחדר השינה שלנו, שמרגיש לי כרגע זר ומנוכר
והדמעות לא מפסיקות לרדת, עצובה, ואם מסתכלים עליי רואים את השפתיים שלי בחיוך הפוך, ממש חצי עיגול כלפיי מטה, עצב אמיתי.
אני מתגעגעת בכל גופי! יודעת שהוא לא יחזור
ועצב עוטף את כולי כל כך עכשיו.
שבת בלעדיו, והכאב קשה קשה קשה מנשוא.
