אמא ולא רק
New member
שבת בערב, זמן יפה...
הקטנים חולים, אז שאר המשפחה הלכה לארוחת ערב ואני שמחתי להזדמנות להישאר עם הקטנים. עכשיו הם כבר במיטה. אני נהנית מהקטנים והם גורמים לי אושר גדול, אבל מאז שחזרתי לעבודה זה נהיה כל כך דחוס. הבוקר כבר הודיתי שקשה לי. אין מרווח בין דבר לדבר, אין רגע לנשום בשקט. אתמול בערב הייתי בסופרפארם לקנות משהו, ומרוב עייפות פשוט לא יכולתי לראות בעיניים ולהחליט מה לקנות. וכל ערב זה אותו סיפור (מבחינת העייפות. לא כל ערב בסופרפארם...). אני כל הזמן עושה עדיפויות ובסך הכל מה שחשוב נכנס, אבל כאמור - בלי שום מרווח. זאת לא ממש תלונה, אני באמת שמחה בחלקי. אבל אני ממש על הקצה מבחינת כוחות. וגם העבודה זה טוב: בעיקר טוב למצב רוח ולשפיות, וטוב גם להשתכר ולהיות יכולה להעסיק "מחליפי מקום" בבית לטיפול בקטנים ולניקיון. לא נראה לי שיש פתרון כרגע. אולי להוריד עוד דברים מסדר היום, אבל אלה יהיו דווקא הדברים שלנשמה: קצת חברים, התעמלות, לפעמים דייט עם בעלי (בעיניים חצי עצומות ואח"כ יום של עייפות, על אף שיוצאים ממש מוקדם). סתם שיתפתי. שיהיו בריאים, שלא יהיו צרות יותר גדולות וכו' וכו'... תודה על ההקשבה ושבת שלום.
הקטנים חולים, אז שאר המשפחה הלכה לארוחת ערב ואני שמחתי להזדמנות להישאר עם הקטנים. עכשיו הם כבר במיטה. אני נהנית מהקטנים והם גורמים לי אושר גדול, אבל מאז שחזרתי לעבודה זה נהיה כל כך דחוס. הבוקר כבר הודיתי שקשה לי. אין מרווח בין דבר לדבר, אין רגע לנשום בשקט. אתמול בערב הייתי בסופרפארם לקנות משהו, ומרוב עייפות פשוט לא יכולתי לראות בעיניים ולהחליט מה לקנות. וכל ערב זה אותו סיפור (מבחינת העייפות. לא כל ערב בסופרפארם...). אני כל הזמן עושה עדיפויות ובסך הכל מה שחשוב נכנס, אבל כאמור - בלי שום מרווח. זאת לא ממש תלונה, אני באמת שמחה בחלקי. אבל אני ממש על הקצה מבחינת כוחות. וגם העבודה זה טוב: בעיקר טוב למצב רוח ולשפיות, וטוב גם להשתכר ולהיות יכולה להעסיק "מחליפי מקום" בבית לטיפול בקטנים ולניקיון. לא נראה לי שיש פתרון כרגע. אולי להוריד עוד דברים מסדר היום, אבל אלה יהיו דווקא הדברים שלנשמה: קצת חברים, התעמלות, לפעמים דייט עם בעלי (בעיניים חצי עצומות ואח"כ יום של עייפות, על אף שיוצאים ממש מוקדם). סתם שיתפתי. שיהיו בריאים, שלא יהיו צרות יותר גדולות וכו' וכו'... תודה על ההקשבה ושבת שלום.
