שבת בבית העלמין
כהרגלי מדי שבת בבוקר בימי קיץ וחורף אני פוקד את בית העלמין הישן בגן יבנה. בני רותם בחלקה הצבאית. מנקה את הקברים, אוסף את הליכלוכים של הלילה, משאיר מקום נקי. בחוץ השמש זורחת, תושבים רבים צועדים את צעדת הבוקר. כולם חולפי מעל בית העלמין והתחושה כאילו לאף אחד לא איכפת שמישהו עושה שם את הבוקר שלו. דגל ישראל מתנוף לו קרוע לשני חלקים (שארית הסימנים של הסערה האחרונה), כד הכלניות שבורף נפל ברוח, לב שבור, אדם הרוס. ממתין. הלכתי לבקר את לילך (אחותה של רויטל), סדר פה סדר שם וכל על מקומו בשלום. חזרתי לרותם, אחלתי לו יום נעים ונסעתי בסערה הביתה. נכון, במהירות מופרזת, כאילו נכנס בי שד. למה? לא יודע? אני בבית, רגוע וכותב.... שבת שלום, שמואל אגבר (אבא של רותם)
כהרגלי מדי שבת בבוקר בימי קיץ וחורף אני פוקד את בית העלמין הישן בגן יבנה. בני רותם בחלקה הצבאית. מנקה את הקברים, אוסף את הליכלוכים של הלילה, משאיר מקום נקי. בחוץ השמש זורחת, תושבים רבים צועדים את צעדת הבוקר. כולם חולפי מעל בית העלמין והתחושה כאילו לאף אחד לא איכפת שמישהו עושה שם את הבוקר שלו. דגל ישראל מתנוף לו קרוע לשני חלקים (שארית הסימנים של הסערה האחרונה), כד הכלניות שבורף נפל ברוח, לב שבור, אדם הרוס. ממתין. הלכתי לבקר את לילך (אחותה של רויטל), סדר פה סדר שם וכל על מקומו בשלום. חזרתי לרותם, אחלתי לו יום נעים ונסעתי בסערה הביתה. נכון, במהירות מופרזת, כאילו נכנס בי שד. למה? לא יודע? אני בבית, רגוע וכותב.... שבת שלום, שמואל אגבר (אבא של רותם)
