שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.

[moz7700]

תודה על התשובה המרתקת. שתכננו את קו הרכבת הקלה דרך שועפת -

כמה תשובות:
1. הכפר בית איכסא מוקף כל הזמן בכוחות צבא, כולל סמויים. במקרה של פורענות, כוחות רבים ייכנסו לפעולה מיידית. מחבל לא יוכל להימלט מהכפר (כנ"ל לגבי הכפר בידו).
2. חילוץ ייעשה ע"י קטרי דיזל בשלג. כך שהפסקות חשמל אינן משפיעות על הדיזל. הדיזל יוכל לנסוע בכל המנהרות כאשר מדובר במצב חירום ו/או מצוקה.
3. רובנו, לפחות הירושלמים מכירים היטב את רחוב כנפי נשרים...שדה התעופה שהיה ברחוב היה קיים שם מאז 1947 או אפילו לפני. אני עוד זוכר את מפעל הכפתורים שהיה ברחוב כאשר בתור ילדים נהגנו לאסוף ערימות של כפתורים. לא ממש הפעילו את שדה התעופה הזה ב-48' אלא לעיתים עקב הסמיכות של שדה התעופה לדיר-יאסין ששוחררה ביום 09.04.1948.
שדה התעופה "האמיתי" של ירושלים היה באזור קלי"ה. כל זאת עד שהבריטים זיהו אותו...האספקה הגיעה במטוסים קלים לקלי"ה ומשם במשאיות של חברת האשלג לירושלים... הנה קטע קצר מהמחקר שלי ומהרצאה שנתתי ביום 23.05.1999 בכנס מגיני הר הצופים בבנין טרומן על הרכבות של חברת האשלג:
"...ביום 10.04.1948 חדלו הבריטים ללוות את השיירות של "חברת-האשלג הארץ-ישראלית" (PPL) מצפון ים-המלח לירושלים. ה"הגנה" שבאותה תקופה השקיעה מאמצים רבים להגנת מקומות אחרים, החליטה שאין היא יכולה להקצות כוחות להגנת שיירות האשלג מצפון ים-המלח לירושלים. כתוצאה מכך פסקה לחלוטין הובלת האשלג מים-המלח והקשר היבשתי בין המפעל בצפון לירושלים נותק סופית.[1]
הבריטים שמו לב לעובדה שהיהודים מקיימים קשר פיזי בין תל-אביב לירושלים דרך המפעל בצפון ים-המלח באמצעות מטוס קבוע מתל-אביב למפעל האשלג בצפון ומשם, בחסות משוריינים בריטיים אל ירושלים. משנודע הדבר לפיקוד הבריטי, נתעורר כעסו והוא מצא לו תואנה מרובעת וחדל לתת לשיירות האשלג את משמר הליווי.[2]
תואנת הבריטים התפרשה לארבעה גורמים באופן הבא:
פרשת "דיר-יאסין", כיום אחד בלבד לפני הפסקת הליווי. !
לאחר שכבש הפלמ"ח את המוצב העליון בכפר הקסטל – קרב שלאחריו נהרג מפקד הכנופיות הערביות עבד-אל-קדר אל-חוסייני, נתעורר בקרב ההמון הערבי רוגז רב והאנגלים שחשו לא מכבר כי שיירות ים-המלח חיוניות ליהודים מעבר ליצוא האשלג לבריטניה, נאחזו ברוגז הערבים כנימוק וביטלו את הליווי הצבאי לשיירות האשלג.[3] שלושה ימים לאחר מכן, ביום 13.04.48, המשיכו האנגלים להאחז ברוגז הערבים כאשר לא סייעו לשיירה המותקפת להר-הצופים או כאשר נאותו לסייע לה באיחור רב- דבר שלא סייע להיחלצותה ולהצלתה.
הפיקוד הבריטי טען כי המשוריינים שדרושים היו לליווי שיירות האשלג נגנבו על-ידי "ההגנה".[4] לטענה זו לא היה כל שחר והיא חזרה על עצמה לכשנשאלו הבריטים מדוע לא סייעו למותקפי שיירת הר-הצופים. האמת היתה שהבריטים מצאו תירוץ נוסף להאחז בו כדי להצדיק את מעשייהם, שכן כבר החלו בפינוי משוריינים לכיוון נמל-חיפה לקראת עזיבתם את הארץ ועל פי תכנית פינוי רכב שבוצעה בזמן הפסקת הליווי לשיירות האשלג ובמקביל להתרחשות הפיגוע בדרך להר-הצופים.
שלושה ימים בטרם הפסקת הליווי לשיירות האשלג ושישה ימים לפני התרחשות הפיגוע בשיירת הר-הצופים, פרצה שיירת מבצע "נחשון" ביום 07.04.48, את הדרך לירושלים והביאה עמה נשק ותחמושת לעיר הנצורה, יותר משהיו מספיקים לשלוח בדרך צפון ים-המלח במשך שבוע ימים.[5]הפיקוד הבריטי לא היה שבע רצון מפעולה זו שהביאה גם היא לרוגז רב בקרב הערבים.
לפיכך, ניתן להסיק כי הפסקת ליווי שיירות האשלג קשורה גם לארוע זה
ומכאן, שהצלחת מבצע "נחשון" יכולה היתה להוות גורם נוסף
לאי-התערבות הבריטים בפיגוע ב"שייח-ג'ראח". מטרתם העיקרית של
הבריטים כוונה להרגעת הרוחות הסוערות בקרב הערבים.
[1] י' גלעדי, "חיים חדשים לים המלח", סיפורה של חברת האשלג הארץ ישראלית ,יד יצחק בן-צבי ירושלים
בשיתוף מפעלי ים-המלח בע"מ , 1998 , עמ' 119, עמ' 132.
[2] י' אלמוג – ב' אשל, "חבל ים-המלח", סיפור תולדות "חברת האשלג" ומקימיה, עם-עובד, תל-אביב תשט"ז,
עמ'- 405.
[3] שם, עמ' 436.
[4] שם.
[5] שם, עמ' 436 – 437.

4. חשבו על פתרון לגבי הכפר והרכבת. הפתרון מגובש בתקופה הנוכחית ועדיף לא לדבר עליו מסיבה ברורה.

ובונוס קטן של תמונה נדירה מאוניברסיטת הרווארד:
אוטובוס הוולוו של "המקשר" מס' M1754 - אחד משני האוטובוסים שנשרפו בשיירת הדסה ונתקע בצידו השמאלי של הכביש - 65 מטרים מהצומת בה נמצאת כיום האנדרטה:
M1754:
מספר כסאות: 21
דגם: וולוו LV72G
שנת יצור: 1933
מס' שלדה: 21320. מס' מנוע ראשון: 32299, אוטובוס משוריין הושמד בשיירת הדסה [1]

[1] M 1754: מס' מנוע ראשון: 32299. 6 בוכנות. מחיר האוטובוס: 505.356 לא"י, סכום הפחתה עד ליום
01.01.1935: 40 לא"י, ערך האוטובוס ליום 01.01.1935: 350 לא"י, סכום הפחתה בשנת 1935:
140 לא"י, ערך האוטובוס ליום 31.12.1935: 210 לא"י. (מקור: "המקשר", רשימת האינוונטר ליום
31.12.1935). אוטובוס משוריין מס' M 1754 נשרף והושמד בשיירת הדסה בשכונת שייח'-ג'ראח, ביחד
עם אוטובוס משוריין נוסף שמספרו M 1794 (ראו להלן) ביום 13.04.1948.

תודה על התשובה המרתקת. שתכננו את קו הרכבת הקלה דרך שועפת -
ביטלו בזלזול בתיחסות לטרור קו רכבת קלה בירושלים שאינו רלוונטי לעיר . - רק אחרי "דם" חושבים על פתרון, מדינת הקומבינות

 

[אביתר777777777777777]

ביום 31.12.1994 הגשתי את עבודת המאסטר שלי דאז

תודה על התשובה המרתקת. שתכננו את קו הרכבת הקלה דרך שועפת -
ביטלו בזלזול בתיחסות לטרור קו רכבת קלה בירושלים שאינו רלוונטי לעיר . - רק אחרי "דם" חושבים על פתרון, מדינת הקומבינות

ביום 31.12.1994 הגשתי את עבודת המאסטר שלי דאז
שעניינה היה "פתרונות למניעת פיגועים בתחבורה ציבורית אוטובוסית" . המחקר כלל ניתוח של כל הפיגועים באוטובוסים בין השנים 1929 ועד 1994. המנחה היה פרופ' אהוד שפרינצק, ז"ל.
בפרק הסיכום התייחסתי גם לנושא הטרור ברכבת קלה (שהיתה אז עתידית) בירושלים. כבר אז במחצית 1994 היה ידוע שהקו עתיד לעבור בשועפאט. אני התרעתי וחזיתי את העתיד לבוא לאור מספר הפיגועים הגדול שהיו בקו 25 מ, ואל נוה-יעקב. את המחקר העברתי לקב"ט משרד התחבורה - מר דני שנער, כולל כל המסקנות האופרטיביות. ישבתי עם פרופ' ברק שהיה אז המדען הראשי של משרד התחבורה. ישבתי והתרעתי. הם הבטיחו לעשות דברים בשטח. לצערי כמעט כלום לא יושם עד היום. התקשרתי, ביקשתי לדעת מה התקדם ולשנייהם היו תשובות די דומות: "אין תקציבים" ! אנ'לא יכול להאשים אותם בדבר כי הם באמת לא אשמים והם לא יכולים לשלוט בתקציבים. זו היתה "מלחמה" אבודה הן מבחינתי והן מבחינתם. היינו שלושה בסירה אחת ללא תקציב. אח"כ, כאשר סיימתי תואר שלישי באוגוסט 2000, ערכתי מספר שיפוצים במחקר העבר מ-94' ולאור עשרות ראיונות עם כל מי שרק היה אפשר לראיינו באותה עת, הגעתי למסקנות נוספות. אחת מהן היתה שצפוי פיגוע ענק ברכבת הקלה בעתיד. אני מאוד מאוד מקוה שדבר כזה לא יתרחש אך ידוע וברור שהוא קיים בתכנון של ארגוני החבלה. עצם העובדה שכזה טרם היה מצביע על האבטחה היחסית טובה שלנו שאני מקווה שתישאר טובה ועל כך שארגוני החבלה לא הצליחו ליישם את זממם מכל מיני סיבות שונות.

 

[נמוך מדי]

תודה אביתר, מעניין מאוד!

כמה תשובות:
1. הכפר בית איכסא מוקף כל הזמן בכוחות צבא, כולל סמויים. במקרה של פורענות, כוחות רבים ייכנסו לפעולה מיידית. מחבל לא יוכל להימלט מהכפר (כנ"ל לגבי הכפר בידו).
2. חילוץ ייעשה ע"י קטרי דיזל בשלג. כך שהפסקות חשמל אינן משפיעות על הדיזל. הדיזל יוכל לנסוע בכל המנהרות כאשר מדובר במצב חירום ו/או מצוקה.
3. רובנו, לפחות הירושלמים מכירים היטב את רחוב כנפי נשרים...שדה התעופה שהיה ברחוב היה קיים שם מאז 1947 או אפילו לפני. אני עוד זוכר את מפעל הכפתורים שהיה ברחוב כאשר בתור ילדים נהגנו לאסוף ערימות של כפתורים. לא ממש הפעילו את שדה התעופה הזה ב-48' אלא לעיתים עקב הסמיכות של שדה התעופה לדיר-יאסין ששוחררה ביום 09.04.1948.
שדה התעופה "האמיתי" של ירושלים היה באזור קלי"ה. כל זאת עד שהבריטים זיהו אותו...האספקה הגיעה במטוסים קלים לקלי"ה ומשם במשאיות של חברת האשלג לירושלים... הנה קטע קצר מהמחקר שלי ומהרצאה שנתתי ביום 23.05.1999 בכנס מגיני הר הצופים בבנין טרומן על הרכבות של חברת האשלג:
"...ביום 10.04.1948 חדלו הבריטים ללוות את השיירות של "חברת-האשלג הארץ-ישראלית" (PPL) מצפון ים-המלח לירושלים. ה"הגנה" שבאותה תקופה השקיעה מאמצים רבים להגנת מקומות אחרים, החליטה שאין היא יכולה להקצות כוחות להגנת שיירות האשלג מצפון ים-המלח לירושלים. כתוצאה מכך פסקה לחלוטין הובלת האשלג מים-המלח והקשר היבשתי בין המפעל בצפון לירושלים נותק סופית.[1]
הבריטים שמו לב לעובדה שהיהודים מקיימים קשר פיזי בין תל-אביב לירושלים דרך המפעל בצפון ים-המלח באמצעות מטוס קבוע מתל-אביב למפעל האשלג בצפון ומשם, בחסות משוריינים בריטיים אל ירושלים. משנודע הדבר לפיקוד הבריטי, נתעורר כעסו והוא מצא לו תואנה מרובעת וחדל לתת לשיירות האשלג את משמר הליווי.[2]
תואנת הבריטים התפרשה לארבעה גורמים באופן הבא:
פרשת "דיר-יאסין", כיום אחד בלבד לפני הפסקת הליווי. !
לאחר שכבש הפלמ"ח את המוצב העליון בכפר הקסטל – קרב שלאחריו נהרג מפקד הכנופיות הערביות עבד-אל-קדר אל-חוסייני, נתעורר בקרב ההמון הערבי רוגז רב והאנגלים שחשו לא מכבר כי שיירות ים-המלח חיוניות ליהודים מעבר ליצוא האשלג לבריטניה, נאחזו ברוגז הערבים כנימוק וביטלו את הליווי הצבאי לשיירות האשלג.[3] שלושה ימים לאחר מכן, ביום 13.04.48, המשיכו האנגלים להאחז ברוגז הערבים כאשר לא סייעו לשיירה המותקפת להר-הצופים או כאשר נאותו לסייע לה באיחור רב- דבר שלא סייע להיחלצותה ולהצלתה.
הפיקוד הבריטי טען כי המשוריינים שדרושים היו לליווי שיירות האשלג נגנבו על-ידי "ההגנה".[4] לטענה זו לא היה כל שחר והיא חזרה על עצמה לכשנשאלו הבריטים מדוע לא סייעו למותקפי שיירת הר-הצופים. האמת היתה שהבריטים מצאו תירוץ נוסף להאחז בו כדי להצדיק את מעשייהם, שכן כבר החלו בפינוי משוריינים לכיוון נמל-חיפה לקראת עזיבתם את הארץ ועל פי תכנית פינוי רכב שבוצעה בזמן הפסקת הליווי לשיירות האשלג ובמקביל להתרחשות הפיגוע בדרך להר-הצופים.
שלושה ימים בטרם הפסקת הליווי לשיירות האשלג ושישה ימים לפני התרחשות הפיגוע בשיירת הר-הצופים, פרצה שיירת מבצע "נחשון" ביום 07.04.48, את הדרך לירושלים והביאה עמה נשק ותחמושת לעיר הנצורה, יותר משהיו מספיקים לשלוח בדרך צפון ים-המלח במשך שבוע ימים.[5]הפיקוד הבריטי לא היה שבע רצון מפעולה זו שהביאה גם היא לרוגז רב בקרב הערבים.
לפיכך, ניתן להסיק כי הפסקת ליווי שיירות האשלג קשורה גם לארוע זה
ומכאן, שהצלחת מבצע "נחשון" יכולה היתה להוות גורם נוסף
לאי-התערבות הבריטים בפיגוע ב"שייח-ג'ראח". מטרתם העיקרית של
הבריטים כוונה להרגעת הרוחות הסוערות בקרב הערבים.
[1] י' גלעדי, "חיים חדשים לים המלח", סיפורה של חברת האשלג הארץ ישראלית ,יד יצחק בן-צבי ירושלים
בשיתוף מפעלי ים-המלח בע"מ , 1998 , עמ' 119, עמ' 132.
[2] י' אלמוג – ב' אשל, "חבל ים-המלח", סיפור תולדות "חברת האשלג" ומקימיה, עם-עובד, תל-אביב תשט"ז,
עמ'- 405.
[3] שם, עמ' 436.
[4] שם.
[5] שם, עמ' 436 – 437.

4. חשבו על פתרון לגבי הכפר והרכבת. הפתרון מגובש בתקופה הנוכחית ועדיף לא לדבר עליו מסיבה ברורה.

ובונוס קטן של תמונה נדירה מאוניברסיטת הרווארד:
אוטובוס הוולוו של "המקשר" מס' M1754 - אחד משני האוטובוסים שנשרפו בשיירת הדסה ונתקע בצידו השמאלי של הכביש - 65 מטרים מהצומת בה נמצאת כיום האנדרטה:
M1754:
מספר כסאות: 21
דגם: וולוו LV72G
שנת יצור: 1933
מס' שלדה: 21320. מס' מנוע ראשון: 32299, אוטובוס משוריין הושמד בשיירת הדסה [1]

[1] M 1754: מס' מנוע ראשון: 32299. 6 בוכנות. מחיר האוטובוס: 505.356 לא"י, סכום הפחתה עד ליום
01.01.1935: 40 לא"י, ערך האוטובוס ליום 01.01.1935: 350 לא"י, סכום הפחתה בשנת 1935:
140 לא"י, ערך האוטובוס ליום 31.12.1935: 210 לא"י. (מקור: "המקשר", רשימת האינוונטר ליום
31.12.1935). אוטובוס משוריין מס' M 1754 נשרף והושמד בשיירת הדסה בשכונת שייח'-ג'ראח, ביחד
עם אוטובוס משוריין נוסף שמספרו M 1794 (ראו להלן) ביום 13.04.1948.

תודה אביתר, מעניין מאוד!

 

[davidfainshtein]

ווא, תודה רבה על המעוף, אחי!

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

ווא, תודה רבה על המעוף, אחי!

 

[amit1270]

תודה רבה!!

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

תודה רבה!!
דצמבר 2013. זוכר?

 

[בועז ל]

פחות משנה. אי אפשר לומר שהנוף לא השתנה לנו.

תודה רבה!!
דצמבר 2013. זוכר?

פחות משנה. אי אפשר לומר שהנוף לא השתנה לנו.

 

[דניאל בוכמן]

רבה בועז! מרשים ביותר!

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

רבה בועז! מרשים ביותר!

 

[alantan]

תודה רבה בועז, אני רואה שלא אזהה את הדרך לירושלים בוא דצמבר

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

תודה רבה בועז, אני רואה שלא אזהה את הדרך לירושלים בוא דצמבר

 

[גברת עם סלים 248]

תודה רבה על עוד שירשור

עם נתונים

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

תודה רבה על עוד שירשור

עם נתונים

 

[mauzer]

תודה רבה בועז !

שבתשתיות - מסיירים על גשר 10.
שבת שלום, קובי וששת קוראיי הנאמנים.

הג'ינג'י ביקש וגם סיפק את הסחורה, אז אני שמח להחזיר למדור את ידידנו משכבר הימים, האוטובוס של אנדי. לרגל השנה החדשה מקבל האוטובוס של אנדי תגבורת בדמותו של מיני אוטובוס של אנדי ומטוס של כבוד הרב פיינשטיין. לזה האחרון יש קשר משולש - לנושאו של "שבתשתיות", לכבוד הרב פיינשטיין ולדוקטור המלעון. עד שאסביר קשר זה, הנכם מוזמנים לנחש מאין מגיעים אלינו האוטובוסים של אנדי.

תודה רבה בועז !