שבתי לארץ הקודש...
נחתתי סוף סוף, אחרי שיצאתי בשן ועין מהטיסה הזו. "כיס אויר" אחד ועוד כמה אחים קטנים שלו שהצטרפו,מעיין "אפטר שוקים",שהוסיפו למהומה,עור מתקלף מהפנים ,צווחות של תינוק מהמושבים הקידמיים , דיילות ודיילים שניכרים בהם הקמטים באיזור הלחיים מעודף חיוכים מאומצים ומעל לכל- האויר הדחוס הבלתי נסבל שנשמתי במשך כמעט 11 שעות. אבל עכשיו אני פה וניו יורק שם,ממשיכה להסב אושר,לגרום להנאה,עצבים,קור,חום,אוכל טוב ותחושה שאנחנו רק פסיק אחד מתוך ספר עב כרס של טולקין. במשך תקופה קצרה התקררתי, האף שלי שבק חיים ובלוטות הטעם גם הן פצחו בשביתה כוללת. ובכל זאת, יצא לי לבקר בכמה מסעדות ואף להעיז להוציא מצלמה ולצלם (בחטף) חלק מהמנות. התמונות הן באיכות ירודה יחסית מכוון שכמו שהזכרתי,צולמו בחטף.
נחתתי סוף סוף, אחרי שיצאתי בשן ועין מהטיסה הזו. "כיס אויר" אחד ועוד כמה אחים קטנים שלו שהצטרפו,מעיין "אפטר שוקים",שהוסיפו למהומה,עור מתקלף מהפנים ,צווחות של תינוק מהמושבים הקידמיים , דיילות ודיילים שניכרים בהם הקמטים באיזור הלחיים מעודף חיוכים מאומצים ומעל לכל- האויר הדחוס הבלתי נסבל שנשמתי במשך כמעט 11 שעות. אבל עכשיו אני פה וניו יורק שם,ממשיכה להסב אושר,לגרום להנאה,עצבים,קור,חום,אוכל טוב ותחושה שאנחנו רק פסיק אחד מתוך ספר עב כרס של טולקין. במשך תקופה קצרה התקררתי, האף שלי שבק חיים ובלוטות הטעם גם הן פצחו בשביתה כוללת. ובכל זאת, יצא לי לבקר בכמה מסעדות ואף להעיז להוציא מצלמה ולצלם (בחטף) חלק מהמנות. התמונות הן באיכות ירודה יחסית מכוון שכמו שהזכרתי,צולמו בחטף.