שבתי ארצה.... היה מדהים!

[קומנדר סוזן איבנובה]

שבתי ארצה.... היה מדהים!

הרבה מעבר לחלומותיי הפרועים. הייתי בליברפול, בכנס המוקדש לקאלט טי וי. באופן עקרוני, נסעתי לשם כדי לפגוש את השחקן במאי האהוב עלי, מייקל הרסט. קיבלתי הרבה מעבר למה שחלמתי עליו. לא רק שביליתי איתו הרבה מאד שעות ביום, אלא ממש יצא לנו לעשות דברים שלא יוצא לעשות באירועים כאלו. בואו נגיד שזה היה מאד מאד לא רשמי! אגב, היה שם השחקן ניקולס סמית, מהסדרה מישהו מטפל בך (מישהו זוכר?). סיפרתי לו שבזמנו הסדרה היתה קאלט בארץ, והוא מאד נהנה מהרעיון. גם החתמתי אותו על התמונה שלו בתכניה של הכנס. איש קשיש וחביב. אבל מייקל..... OMG. מדובר באדם הכי מוכשר, הכי הכי מקסים, הכי מדהים שפגשתי בימי חיי (רובכם בוודאי מכירים אותו כאיולוס מ"הרקולס", אבל הוא ידוע כבמאי ושחקן המתמחה בשייקספיר דווקא... סוזן

 

[חיפושיט]

נשמע מאד מעניין

אולי תספרי קצת על העבודות שלהם?... סרטים, מחזאות, שחקנים ההתרשמויות שלך וכו´ וכו´ כי אני מכירה רק את האחרון מהרקולס

 

[קומנדר סוזן איבנובה]

מייקל הרסט

הוא הסיבה לנסיעה שלי. ידוע במולדתו כשחקן ובמאי שייקספירי. מה הוא לא עשה? אותלו? המלט? מקבת? יו ניים איט! הוא גם ביים פיצ´ר נהדר בשם Jubilee לפני כשנתיים, ומגוון של סרטים קצרים, שגם הוצגו בפסטיבל קאן וקצרו שבחים. הקריירה שלו ארוכה מאד. הוא מופיע מאד גיל 14 בסרטים, סדרות טלווזיה ובעיקר בתיאטרון - אעבתו הגדולה. מדובר בפרפורמר מדהים. בפסטיבל היה ערב קברט. מייקל הופיע במגוון קטעים דרמטיים ומוזיקליים מהקריירה שלו, והאיש פשוט הצליח למרוח אותי על הרצפה. המבחר שהוא בחר להציג היה מאד מגוון ומאד בלתי צפוי: משיכור המעליב את הקהל, ושר שיר שיכורים מריר, דרך שירו של המלך הורדוס מ"ג´יזוס קרייסט סופרסטאר", ואפילו קטע מקסים בשם nobody likes a fairy when she´s 40 כשהוא לובש כנפיים, הילה של מלאך ומקל קסמים זוהר..... במסגרת הפסטיבל וגם מחוצה לו, יצא לי ממש לדבר עם האיש, לבלות בחברתו, ולהכיר את האדם הכי מדהים שאי פעם פגשתי. למשל, בערב האחרון ישבנו בפאב ודיברנו, ואז הזכרתי את העובדה שאני מעריצה גדולה של קנת´ בראנה ושראיתי כל מחזה של שייקספיר שהוא עיבד לקולנוע ובמיוחד את much ado ושאני יודעת לדקלם חלקים גדולים ממנו. ברגע שהזכרתי את שייקספיר, העניים הכחולות המדהימות האלו נדלקו ושוחחנו על שיקספיר, תוך שהוא בנון שלנטיות משחרר מדי פעם ציטוטים נבחרים. הוא ידוע בתור מי שהיודע את מרבית מחזותיו של שייקספיר, כמו גם הסונטות שלו, בעל פה. בנו ג´ק, בן השלוש וחצי, כבר יודע בעל פה את המונולוג הידוע של המלט.....

 

[חיפושיט]

ווואאיייי... אין לי מה להגיד..

איזה כיף לך...!!

 

[~*~gaL]

גם לי אין מה להגיד..

*דובקת במה ששיט´וש אמרה*....

 

[~*~gaL]

ברוכה השבה..

 

[קומנדר סוזן איבנובה]

תודה תודה

 

[קומנדר סוזן איבנובה]

ליברפול....עיר קסומה

בתור ביטלמניאק (אוי כמה שזה נשמע רע בעברית), הייתי כמובן מוקסמת לחלוטין מהעיר. מרבית התיירים אגב, מגעים לליברפול בגלל הביטלס, מכיוון שבקור ליברפול איננה עיר תיירותית במיוחד. עריית ליברפול אכן משקיעה רבות בכיוון. יש מוזיאון המוקדש לתולדות הביטלס, כולל שחזור של הקאוורן, כולל ביגוד מקורי.... יש פארק ובו פסל סביבתי ענק של הצוללת הצהובה. יש גם הרבה פריסקופים פזורים מסביב. מועדון הקאוורן המקורי אמנם נהרס, אבל המקומו יש, איך לא, מרכז קניות קטן, באותו שם, כשכל העסקים שם מוקדשים בדרך זו או אחרת לביטלס. לידו, the wall of fame, מלא בשמות של מוסיקאים, שלא ברור לי האם כולם קשורים לביטלס איכשהוא או לליברפול, אבל זה נראה מאד יפה. ליד הקיר - פסל חמוד מאד של ג´ון לנון. ברחוב ליד, יש פסל של אלינור ריגבי, יצירת אמנות מרשימה, מפוסלת עד הפריטים הכי קטנים, כולל העיתון שלצידה עם כל הכיתוב. הפסל מוקדש ל"כל האנשים הבודדים".

 

[קומנדר סוזן איבנובה]

-המשך- ליברפול

ויש כמובן את הנסיעה לכיוון אלרטון, פרבר ליברפולי, שבמרכזו - פני ליין. אז הגעתי לשם, ואיתרתי את כל החנויות שהשיר מזכיר, ומשם צעדנו צעדה רצינית לכיוון menlove avenue, שזוהי שדרת מגורים ארוכה כאורך הגלות, בה התגורר לנון כל שנות ילדותו והתבגרותו, אצל דודתו מימי. וכך צעדנו לנו, זמן רב, עד שהגענו לתחנה חשובה מאד: strawberry field, שזה בעצם מן שער, שנשאר תמיד סגור, ולא בדיוק ברור מה יש בפנים. ממשיכים על השדרה ואז עצרתי ליד בית מספר 231. להזכירכם, זהו בית מגורים. מסכנים האנשים שגרים שם.כל היום צריכים לסבול פלאשים מכיוון הרחוב. על הבית יש שלט שאומר שכאן התגורר ג´ון לנון. בנקודה זו, עצרנו, צילמתי והצטלמתי, ואז באופן ספונטני יצאו הדמעות. עמדתי מול הבית עוד דקות ארוכות. ואז חצינו את הכביש והגענו כמעט אל תחנת האוטובוס. שם, בפינת השדרה והvineries נהרגה ג´וליה לנון, אמו של ג´ון, לאחר שיצאה מבית אחותה כשבאה לבקר את בנה. רק המחשבה מצמררת. הבקר הגיעו התמונות, מה שגרם לי לחיות מחדש את הרגעים הקסומים האלו..... סוזן

 

[אלת הירח]

קומנדר יקרה

אני מה זה שמחה בשבילך. זה היה שווה הכל, נכון? אפילו אם תאלצי לקרוע את התחת עכשיו בשביל לשלם על זה איכשהו. איפה אני אוכל לקרוא דיווח מלא? אם לא כתבת את זה בשום פורום (מה שקשה לי להאמין) אני אשמח לאימייל או שיחת טלפון. וכמובן, ברוכה השבה