שביזות יום א'?

סמדר בנ

New member
שביזות יום א'?

האם יתכן שמזג האויר משפיע עלי?
היום אני מרגישה דכדוך - החילת חזרה לבסיס, הסטודנטית נסעה לבאר שבע. יש סיכוי ששתיהן לא תהינה בשבת הקרובה. ואני חשבתי שאני כבר מחוסנת אחרי 4 שנים של הרגל...
 

בת ים

New member
עוד מעט תגיע ה../images/Emo42.gif

..אני רואה את האופק ,מעל לים כבר מתבהר. וכשתצוץ מבעד לעננים ותחמם כמעה,הכל יראה יותר אופטימי.
 

oshiko

New member
לכל האושביזין

לכל שבת יש מוצאי שבת, בסופו של כל שבוע יש שבת, לכל שביזות יש מוצאי שביזות, לכל קורס יש טקס סיום, לכל מלחמה יש בשש אחרי, לכל שירות יש מוצאי שירות, לכל פז"מ יש שיחרור באופק. צריך פשוט לשים טבעת קטנה על היד שעליה חרוטות ראשי התיבות ג.ז.י. - גם זה יעבור.
 

סמדר בנ

New member
זה לא ממש מעודד

כי אחרי שזה עובר, אז יש נסיעה של כמה חודשים לדרום אמריקה או למזרח, אחרי זה יש כאלו שעוברים לעיר אחרת בשביל ללמוד (אצלי למשל....) - בקיצור תסמונת הקן המתרוקן.
 

יונית7

New member
אף פעם לא מפסיקים לדאוג להם.

ממשיכים לדאוג גם אחרי שהם מקימים משפחות משלהם. גם אני מדוכאת בימים האחרונים. הבן לא הגיע בשבת, למעשה אין לו מושג מתי ישחררו אותו. הוא נמצא באיזור עזה אחרי שקיצרו להם את האימון המתקדם. מתפללת שלא ישלחו אותם למשימות מסוכנות. הבעיה איתו שהוא מאוד סגור ומאופק, אפילו לי כאמא קשה לנחש מה הוא מרגיש. השילוב בין מזג האויר האפור והריחוק של הבן, גורם לי להרגשה מאוד רעה.
 

אימשל2

New member
נראה לי ששביזות זה מצב כמו פולניות

זה לא תלוי בגורמים אוביקטביים. כמו שפולניה זה מצב נפשי ולא פונקציה של המוצא, כך גם שביזות. זה לא פונקציה של סיבות הגיוניות, בכל פעם מחדש כשצריך להפרד השביזות תוקפת...
 

אימשל2

New member
שכחתי להדגים

הבוקר כשהורדתי את הצנחן ליד האוטובוס בדרך למוצב, הדמעות חנקו אותי. איך, למה, אחרי שהוא כבר שנה ורבע בצבא וכיש לי כבר וותק של שנתיים ורבע עם פרידות יום ראשון? ככה... אני חושדת שכשאנחנו במצב רגשי עדין, כתוצאה מלחץ במישורים שונים - אפילו בעבודה, או כתוצאה משברריות רגשית בגלל תחומים שאינם נוגעים לילדים, אנחנו נפרדים מהם קשה יותר.
 
גיברת מנהלת, לנוח טוב טוב

לבלות כי הקן עוד כמה שנים יתמלא בנכדים שיצטרכו בייביסיטר. וקבלי
 

mikca

New member
סמדר ../images/Emo24.gif זו מנת חלקינו כהורים

הורינו עברו את זה ועכשיו תורנו וזה לא קל. תשתדלי להסתכל על הצד הטוב, שכולם בריאים, עוסקים בעניינים חשובים ומועילים לקראת עתיד טוב. תחשבי על זה שהם נהנים ובטח לא שוכחים את הבית ובטוח שמתגעגעים , להורים, לאחים, לפינוקים. כשהבן עזב את הבית, אמרתי לבעלי שזה מרגיש כמו שולחן עם 3 רגליים . לא מתרגלים אבל לומדים לחיות עם זה.
 

2mia

New member
סמדר זה יום ראשון שהקן מתרוקן.

אין לי ספק שמחר תרגישי אחרת ומקווה שתעברי את השבת עם הציפייה לסוף שבוע שמגיעות הביתה. שבוע טוב.
 

סמדר בנ

New member
לא ראשון

אני שועל קרבות ותיק..... הגדולה יצאה בצבא כל שבועיים שלושה. כבר היתה תקופה שהגדולה היתה בדרום אמריקה והשנייה בצבא יצאה כל שבועיים. הגדולה כבר שבועיים בבאר שבע ובקיץ בילתה שם שלושה שבועות כך שהקן הריק אינו זר לי. מזג האויר כנראה הגביר אצלי את השביזות. לא נורא, בינתיים כבר השתפר מצב הרוח ביחד עם השמש שמבצבצת לה
 
ידוע כי בסתיו נוטים יותר למצב רוח

אפרורי. השמיים השחורים והגשם מכניסים אוירה של עצב ודיכדוך. סמדר קבלי חיבוק עם חימום הלב. מקווה שהשבוע יהיה לך מעניין ויעבור מהר.
 

סמדר בנ

New member
זה הסתיו

עם הענן ועם הרוח המייבב ואם אתה סתם ציניקן בכל זאת זה צובט בלב
 
למען הגילוי הנאות

אין לי שביזות יום א' ואפילו לא אי יציאה מהבסיס לשבת. (אמנם עצוב שאינם מגיעים, אך לא שביזות). אצלי (ואני מניחה שאצל חלק נוסף של הורים) השביזות היא מה התכנית השבועית שלהם. ככל שהם יותר בבסיסם ,כך אני יותר מעודדת ופחות שבוזה.(ולא להבין לא נכון !) תגידו ,מתי יגיע יולי 07 ?
 

mikca

New member
../images/Emo10.gifחשבתי שכתבת "גיוס יולי 07"

רק גיוסים וחיילים וצבא יש לי בראש.
 
נכון לעכשיו

עוף משתחרר,חתול ממשיך עוד המון זמן כולל חתימה ארוכה. בכל מקרה זה כך, אלא אם כן אצל העוף יהיו הפתעות להמשך (מקווה בכל ליבי שלא).די אין לי כוח.
 
למעלה